משרד התחבורה: ענף המוניות פרוץ, אין תוכנית לשדות תעופה ומאות מכרזים עברו ללא פיקוח

שר התחבורה ישראל כץ מרבה להתהדר בהישגיו בתחומי משרדו: רק שלשום (ב') בלילה הוא העלה פוסט נוקב על שערוריית משק החשמל. "המתרחש במשק החשמל הוא מחדל אחד גדול", הסביר כץ.

אבל לפני ששר התחבורה מבקר משרדים האחרים, דו"חות מבקר המדינה שמתפרסמים היום מעידים שהמצב לא משביע רצון גם במשרדו.

כך למשל, ביקורת שערך מבקר המדינה יוסף שפירא על ענף המוניות מגלה "ליקויים רבים הנוגעים להסדרה החוקית של הפעילות בענף המוניות ולפעילות משרד התחבורה בתחום רישוי המוניות והפיקוח על פעילותן". באילו ליקויים מדובר? לפי שפירא הרגולציה בענף הוגדרה ב-2005 אבל משרד התחבורה האריך אותה ללא סיבה עד 2015. "אף שחלו שינויים בתחבורה הציבורית, אשר הייתה להם השפעה על פעילות ענף המוניות, לא ביצע משרד התחבורה קרוב לעשר שנים בדיקה מקיפה של מצב הענף ולא הכין תוכנית ליצירת תחרות בתחום התחבורה הציבורית, להסדרת הפעילות בענף המוניות ולשילובו של הענף במערך התחבורה הציבורית", טוען מבקר המדינה.

מונית בת"א צילום: דוד הכהן

נכון לסוף 2014 פעלו בארץ כ-22 אלף מוניות מתוכן כ-1.4 אלף מוניות שירות, כולם מסיעים כ-300 אלף איש ביום. למרות נפח הפעילות הרב "נמצא כי בשנים האחרונות חרגו תאגידי מוניות רבים באופן קבוע מהמסלול של קווי השירות הקבועים ברישיון ההפעלה שלהם". במילים אחרות המוניות מתחרות באוטובוסים במקום להשלים אותם כשירות לציבור. זה גרר לפגיעה "ביעילותה של התחבורה הציבורית דבר שעשוי להשפיע על גובה הסובסידיות שהמדינה משלמת למפעילים האחרים של תחבורה זו"

ומה לגבי מוניות שירות? שם נמצא ש"עד לשנת 2013 לא נעשתה כלל בקרה על פעילותן, וכי גם כאשר התקשר משרד התחבורה עם חברת בקרה הוא לא וידא שהיא תמלא את חובותיה לפי ההסכם שנחתם עמה, כדי שהבקרה תהיה יעילה. עוד נמצא כי משרד התחבורה אינו אוכף את העמידה בתנאי הרישיון כראוי, כי המפקח אינו משתמש בסמכותו לשלול את רישיון קו השירות כאשר הדבר נדרש, וכי מערך גביית הקנסות וחילוט הערבויות אינו פועל כראוי". במילים אחרות, אם מישהו מחפש סיבה למה שר התחבורה התנגד לכניסתה של UBER X לישראל אולי ימצא הסברים בביקורתו של שפירא.

ומה לגבי תכנון שדות התעופה בישראל? גם שם המצב לא מזהיר. שפירא מצא בביקורת שלו ש"ממצאי הדו"ח מצביעים על הטיפול הכושל של משרד התחבורה ושל רש"ת במשך שנים ארוכות בכל הקשור לפיתוחן של תשתיות תעופה פנים-ארצית במדינה ולתחזוקתן. המצב חמור במיוחד לנוכח החלטות הממשלה לסגור את שדות התעופה הרצליה ושדה דב בזמן הקרוב, בלי שהוכנו להם חלופות מתאימות, והכול תוך כדי פגיעה קשה בתעופה הפנים-ארצית". האם הבשורות האלו נפלו על כץ כרעם ביום בהיר? ממש לא. שפירא קובע ש" הצורך בהסדרת הנושא ידוע כבר שנים רבות, ואף על פי כן הממשלה, משרדי התחבורה והביטחון ורש"ת לא טיפלו כנדרש בתכנון לטווח הארוך של שדות תעופה פנים-ארציים", לרבות מתן תשומת לב ראויה לצרכי מערכת הביטחון.

אז אולי בתוך משרדו הדברים מתנהלים כיאות? אז זהו, שלא ממש. בחלק האחרון של הביקורת בדק שפירא את התקשרויות משרד התחבורה עם מומחים שונים. והתוצאות? "הליקויים הרבים שהעלתה הביקורת הנוכחית מצביעים על גישה ניהולית בעייתית של הנהלת המשרד. הדברים באים לידי ביטוי בשימוש יתר בסעיפי הפטור ממכרז, ובכלל זה בתקנות הפטור ממכרז בנימוק של ספק יחיד. הדבר אינו מתיישב עם תכלית תקנות חובת המכרזים" אומר שפירא.

דוגמאות? לא חסר. לפי מבקר המדינה "בשנים 2014-2011 אישרו ארבע ועדות המכרזים שנבדקו 361 התקשרויות, מרביתן (321) בפטור ממכרז. חלק מההתקשרויות בפטור ממכרז אושרו מסיבות שאינן מוצדקות". עוד נמצא שבעשרות מקרים "אושרו הארכות התקשרות בפטור ממכרז, בשל היעדר היערכות בעוד מועד למכרז חדש" ובסכום שהגיע עד לכ-38 מיליון שקל. בחלק מהמקרים מצא שפירא שפטור ממכרז שמור למקרי קיצון אולם " משרד התחבורה משתמש בה בחלק מהמקרים ללא הצדקה"

אבל לא רק היועצים של משרד התחבורה נהנים מהמצב. שפירא מצא שב-2010 נקבע בהסכם התחרות שנחתם בין המדינה ובין אגד "שימוש זמני במרכז המידע הקיים באגד ולבצוע שדרוג ולהתאמה של מרכז המידע לצורכי המשרד". ומה קרה שם? "ההתקשרות עם אגד נעשתה ללא מכרז וללא אישור ועדות הפטור. אף שההתקשרות הייתה אמורה להיות זמנית ולמרות הבטחות המשרד לקדם מכרז בנושא, במועד סיום הביקורת עדיין נמשכה ההתקשרות האמורה ללא מכרז. הארכת ההתקשרות למשך חמש שנים מסתכמת ב-13.5 מיליון שקל".

גם ענף התקשורת נהנה מהבלגן במשרד התחבורה. לפי שפירא בשנת 2010 "החליטה ועדת המכרזים המשרדית על מתן פטור להתקשרות עם חברת בנק הדואר להקמת מרכז שירותי סליקה. הבקשה לאישור הפטור הוגשה בלי שנעשו בדיקה מעמיקה ואומדן של עלויות הפרויקט; בלי שבוצע אפיון מפורט של המערכת הנדרשת; ובלי שבוצע תיאום עם מפעילי התחבורה הציבורית לגבי התאמת המערכות שלהם למערכת שתקים חברת הדואר. כמו כן, הנימוקים שהציג המשרד לקבלת הפטור לא היו מבוססים. אף שהמשרד הבטיח בשנת 2010 לוועדת הפטור של החשכ"ל לקדם מכרז בעניין עד מועד סיום ההתקשרות עם בנק הדואר בשנת 2013, הוארכה ההתקשרות כמה פעמים בלי שפורסם מכרז, וסכום ההתקשרות הוגדל בכ-300%, מ-10 ל-41.5 מיליון שקל".

תגובת משרד התחבורה לעניין המוניות: "המשרד פועל במרץ להגשת טיוטת חוק בהקדם, במטרה לאפשר שינויי חקיקה עד תום תוקפו של החוק הנוכחי, המסתיים בסוף שנת 2016 (ולא 2015 כמצוין בדו"ח). בניגוד לנאמר, שר התחבורה לא האריך את תוקף החוק ארבע פעמים עד שנת 2015, אלא פעם אחת בלבד, והטענה כי המשרד לא ביצע בדיקה מקיפה של מצב הענף קרוב לעשר שנים אינה נכונה ובין 2007 ל2015 ישבו מספר ועדות לגיבוש מדיניות לענף המוניות. נערכים דיונים גם באופי השינויים הרצוי בענף המוניות המיוחדות, כולל השלכות של שירותים חדשים כגון מודלים שונים של "נסיעה שיתופית".

תגובת משרד התחבורה לעניין שדות התעופה: "משרד התחבורה הציע מספר חלופות להקמת שדות תעופה בהרצליה ושדה דב, אך משרד הביטחון הביע התנגדות נחרצת לכל חלופה שהוצעה עד כה, והציב התניות תפעוליות שהפכו כל חלופה ללא ישימה. לחיל האוויר ניתנת עדיפות ברורה ועליונה על פני התעופה האזרחית, והנושא המרכזי שמנע קידום זמינות של שדות תעופה אזרחיים באתרים רלבנטיים, היה ונשאר הקונפליקט הקיים בין התעופה האזרחית והתעופה הצבאית. "בנוגע להשקעות בתשתיות התעופה הפנים ארציות נציין כי בשנים האחרונות ממשלת ישראל משקיעה הקמת שדה תעופה חדש בתמנע בעלות של כ-1.7 מיליארד שקלים, והתאמת טרמינל 1 לקליטת הפעילות הפנים ארצית".

תגובת משרד התחבורה לעניין המכרזים: "המשרד מחוייב לשינוי מבנה ארגוני, שיצא לפועל עם השלמת יישום תכנית פרישה מוקדמת לגמלאות וביטול כ-200 משרות, במסגרתו יוקם אגף מכרזים והתקשרויות. יודגש כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל ומתקשר בחוזים בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים והוראות החשב הכללי. כל החלטות ועדת המכרזים וועדות הפטור, מתקבלות לאחר בחינה מדוקדקת של הנושאים ובמסגרת החוק, והראיה לכך היא מספר הערעורים הנמוך, המוגש נגד החלטות הועדות, ודחיית הערעורים על ידי בית המשפט. גופים פרטיים אינם מבצעים תפקידי ליבה של משרד התחבורה וכל פעילותם מסתכמת בסיוע לאגפים המקצועיים. החלטות של המשרד מתקבלות על ידי גורמי המקצוע במשרד ולא על ידי גופים חיצוניים. יצוין כי מנכ"ל המשרד החליט על שינוי ארגוני בנושא הוועדות. בכוונתו להקים בהקדם אגף מכרזים והתקשרויות שירכז תחתיו את כל תחום הוצאת המכרזים וינהל את כל הליכי ההתקשרות. הקמת האגף התעכבה עקב שינויים ארגוניים הכרחיים שבוצעו במשרד".