• תפריט
דעות

להגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות

הממשלה חייבת לדון בעקרונות התקציב ולהבין ששיפור מערכת הבריאות היא חיזוק החברה הישראלית

פרופ' יהודה אדלר 07:4025.09.15

ההוצאה הלאומית בישראל לבריאות טיפסה בשנת 2014 ב-3.7% בהשוואה ל-2013 והסתכמה בכ-2,600 דולר במונחי שווי כח קנייה כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לפני כשבועיים. שיעור המימון של משקי הבית הסתכם ב-2014 ב-38% מנתח ההוצאה הכללי. ההוצאה הלאומית לבריאות כוללת את ההוצאות של כל שירותי הבריאות הניתנים בבתי החולים, על ידי רופאים פרטיים ורופאי שיניים, תרופות ומכשור, מבנים וציוד רפואי.

 

כדי להמחיש את היקף ההוצאה בישראל יחסית לתמ"ג אזי ישראל נמצאת במקום ה-24 מתוך 30 מדינות OECD מקום נמוך לכל הדעות. פירוט ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2014 מלמד שעיקר הכסף הגיע מ-24% ממס בריאות, 37% מתקציב המדינה, 38% באופן פרטי וכאחוז מתרומות. קופות החולים סיפקו 32% משירותי הבריאות ב-2014 כאשר בתי החולים וגופים נלווים סיפקו 57% והחלק שסיפקו רשויות מקומיות עמד על 6% מההוצאה הלאומית לבריאות. מוסדות ללא כוונת רווח (כגון מגן דוד) סיפקו שירותים בהיקף של 5%.

 

ישראל נמצאת במקום ה-24 בהיקף ההוצאה הלאומית לבריאות מתוך 30 מדינות OECD ישראל נמצאת במקום ה-24 בהיקף ההוצאה הלאומית לבריאות מתוך 30 מדינות OECD צילום: חיים הורנשטיין

 

בשנת 2015 לאחר הבחירות, משרד הבריאות בראשות השר ליצמן הצליח להגדיל את החלק שמימונו התבסס על תקציב המדינה באופן משמעותי של 1.65 מיליארד שקל תוך מתן דגשים לנקודות רפיון במערכת הבריאות כחדרי מיון, רכישת מכשור הדמיה נוסף MRI-C.T)) והכשרת כח אדם מקצועי ברפואה דחופה ובפענוח בדיקות מהיר. דגשים נוספים ניתנו לסיעוד, קשישים, טיפול באוטיסטים, סל הבריאות ורפורמה בבריאות הנפש. תיקוני תקציב אלה בהוצאה הממשלתית הישירה עשויים בסיכום שנת 2015 להביא לשיפור במקומה של ישראל בדירוג 30 מדינות ה-OECD.

 

השוואות בתקצוב

 

לצורך ההשוואה שיעור ההוצאה הלאומית בישראל עפ"י נתוני הלמ"ס ב-2014 עומד כאמור על כ-2,600 דולר בהשוואה ל-6,500 דולר בשוויץ לפי נתוני OECD. שוויץ נחשבת למדינה אירופית עם מערכת בריאות טובה והוצאה יחסית לאומית סבירה לנפש לבריאות בקרב מדינות אירופה. ברור שהפער העצום מול שוויץ אינו ניתן לגישור ולא ניתן להשוותו לאור מרכיבי ההוצאה הלאומית לנפש בשוויץ. במידה ונגיע בישראל להיקף של 70% בלבד מההוצאה בשוויץ, רמת שירותי הבריאות בארץ תשתפר בצורה משמעותית. שוויץ היא דוגמה לתקצוב נאות של מערכת בריאות טובה, מודל שבישראל צריכים לאמץ. ברור שהגידול בהיקף ההוצאה הממשלתית לבריאות חייב להיות המקור המרכזי למימון על חשבון סעיפים אחרים בתקציב המדינה כמו ביטחון. כמובן שניתן לבצע זאת בפריסה תקציבית של שנתיים שלוש.

 

הממשלה חייבת לקיים דיון עקרוני האם מערכת בריאות ציבורית טובה חשובה לא פחות הביטחון? מדובר בשינוי עקרונות התקציב לטובת בריאות החברה שהיא לדעתי חובה לאומית חשובה כמו מערכת ביטחון אמינה. האיומים מהסביבה הלא יציבה במזרח התיכון מחייבים תקציב ביטחון ראוי. מאידך חוסנה של חברה נבחן גם באמצעות השירותים שניתנים לאזרחיה בתחומים רבים כאשר הבריאות הוא מהמרכזיים בהם. אזרחים צריכים לדעת שיש להם מענה רפואי הולם ומיידי בשעת מצוקה וחולי. זו חלק מהתשתית, בנוסף לביטחון, שבונה חברה אזרחית איתנה ולכן יש להמשיך ולהגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות לנפש דרך תקציב המדינה.

 

פרופ' יהודה אדלר, סגן דקאן מנהל רפואי המרכז ללימודים אקדמיים (מל"א). סגל הנהלה בכיר שיבא, מנהל פרויקט תלפיות

בטל שלח
    לכל התגובות
    x