שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

הרכבת הקלה: ביהמ"ש דחה בקשת בעלי העסקים לדחות את עבודות התשתית

שופט המחוזי דן אטדגי קבע כי למרות הנזקים שעלולים להיגרם לעסקים בתוואי הרכבת יש להתחשב בראש ובראשונה באינטרס הציבורי שהפיתרון התחבורתי מיועד עבורו - "אתם בקו האש זה נכון, אך לא ניתן בשלב זה להכניס את הסוסים לאורווה"

זוהר שחר לוי 13:5229.07.15

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (ד') את בקשתם של 23 בעלי עסקים שדרשו למנוע את תחילת העבודות על הרכבת הקלה עד אשר יימצא פתרון לפגיעה הצפויה בעסקיהם. "לא ניתן לשקול את נזקיהם של בעלי העסקים אל מול הנזק שייגרם מעיכוב העבודות", כתב השופט יונה אטדגי.

 

"עם כל ההתחשבות בנזקים העלולים להיגרם לעסקיהם של בעלי העסקים מביצוע העבודות, אולי עד כדי קריסת חלק מהעסקים כטענתם, מדובר בסופו של דבר בנזק כספי שניתן יהיה לפיצוי במידת הצורך", כתב השופט בהחלטתו. "לא ניתן לשקול נזק אפשרי זה לעומת הנזק העצום העלול להיגרם מעיכוב העבודות לאחר שנת"ע וכל הגרומים הכרוכים בכך נערכו לתחילתן ואין צורך לפרט ולשער במה קשורה תחילת ביצוע העבודות ברמה הלוגיסטית, הטכנית, הכלכלית וכו'".

 

 

לפי ההחלטה, האינטרס של בעלי העסקים, לא עומד מול אינטרס המדינה בלבד או נת"ע בלבד אלא מול האינטרס של ציבור שלם "שהגורמים הממשלתיים והביצועיים המתאימים סברו שלטובתו יש צורך בפרוייקט שעומד להתבצע, פרוייקט לאומי רחב היקף וחד פעמי, שנועד בסופו של דבר להביא פתרון תחבורתי לאחד העורקים התחבורתיים המרכזיים ביותר במדינה".

 

בית המשפט מציין עוד כי לא רק בעלי העסקים יסבלו באופן זמני מהעבודות אלא ציבורים רבים נוספים "אך אני מוכן להסכים לכך כי המבקשים עומדים אולי לסבול יותר מאחרים ויתכן שגם פרנסתם ממש תפגע מכך". למרות ההבנה למצוקתם, מדגיש השופט כי לא ניתן לשקול מצוקה זו "אל מול הצורך החשוב בביצוע העבודות ואין לשקול את נזקם האפשרי אל מוול הנזק העצום העלול להיגרם לציבור מעיכובם".

הדמיית הרכבת הקלה בתל אביב הדמיית הרכבת הקלה בתל אביב צילום: אוראל כהן

 

בהחלטה על דחיית בקשתם של בעלי העסקים מצוין כי זו הוגשה כעשרה ימים בלבד לפני מועד ביצוע העבודות אף שמועד זה היה ידוע להם מזה מספר שבועות לכל הפחות. "לאור זאת, אין לי ספק כי לא ניתן להיענות לבקשת בעלי העסקים למנוע את תחילת העבודות".

 

לפי בית המשפט, במסגרת הדיון בבקשה לא ניתן היה לעמוד גם על הצורך של בעלי העסקים בעניינים פרטניים ולצורך כך יש צורך הדיון לגבי כל אחד מהם, בצירוף חוות דעת הנדסית מתאימה תוך התייחסות פרטנית לגבי כל אחד מהם.

 

אף שבדרך כלל נהוג להשית הוצאות על מי שבקשתו נדחית, הפעם מצא השופט אטדגי להימנע מצעד כזה תוך שהוא מדגיש כי בעלי העסקים "הגישו את הבקשה מתוך דאגה כנה ואמיתית לפרנסתם" וכי בחר שלא להטיל עליהם הוצאות "כדי שלא להוסיף באופן כלשהו פגיעה על זו הצפויה להם לטענתם".

 

קודם לכן דנו הצדדים ארוכות בתביעתם של 23 בעלי העסקים למנוע את תחילת העבודות על הרכבת הקלה ולקבלת פיצויים על הנזקים שייגרמו להם. בעלי העסקים מתל אביב טענו בתביעה שהגישו בשבוע שעבר ים כי בתי העסק שלהם יפגעו במהלך עבודות הקמת הרכבת הקלה שצפויות להתחיל בשבוע הבא. את תביעתם הפנו נגד גורמים שונים במדינה ובהם משרד התחבורה, משרד הפנים, עיריית תל אביב ונת"ע ודרשו להוציא צו מיידי שימנע את תחילת העבודות.

 

השופט הציע לצדדים מנגנון משותף לנת"ע ולבעלי העסקים שינסה לתת מענה לבעיות שיצצו בשטח. הוא הבהיר כבר בתחילת הדיון כי בקשתם של בעלי העסקים הוגשה בשיהוי, וכי הכל יודעים על העבודות כבר תקופה ארוכה. "יהיה מאוד קשה", אמר, "ואף בלתי אפשרי להכניס את הסוסים לאורווה".

 

"אין צורך לומר", הוסיף השופט, "שמדובר בפרויקט שנוגע באמת לכלל הציבור, חד פעמי שכל הכוונה שעכשיו יהיה קצת פחות טוב כדי שבעתיד יהיה טוב יותר לכולם. זה שסובלים מהמצב זה נכון, אתם בקו האש זה נכון. כרגע אין לי אפשרות לדעת כמה הרשויות פעלו כדי להקל עליכם".

 

עבודות הרכבת הקלה בת"א. השופט אטדגי: "זה שסובלים מהמצב זה נכון, אתם בקו האש זה נכון, אבל לא ניתן כבר להכניס את הסוסים לאורווה" עבודות הרכבת הקלה בת"א. השופט אטדגי: "זה שסובלים מהמצב זה נכון, אתם בקו האש זה נכון, אבל לא ניתן כבר להכניס את הסוסים לאורווה" צילום: יריב כץ

 

השופט הוסיף כי יתכן ובעלי העסקים צודקים לגבי חלק מטענותיהם "למשל לגבי הקמת קרן הפיצויים", אולם מדובר בטענות שאינן בסמכותו של בית המשפט, גם לא בית המשפט לעניינים מנהליים, ויתכן כי זה ברמת הגשת בג"ץ. "אני לא קובע את הסיכויים", הוסיף, "אבל הדברים המהותיים האלה לגבי פטור מארנונה זה לא בסמכות, אפילו לא סמכות מנהלית. אתם צריכים לפנות לגורם המוסמך. איש לא מזלזל בסבל שנגרם לכם אבל את צריכים לחשוב איך לפעול".

 

לאחר שניתנה הצעת השופט להקמת מנגנון משותף יצאו הצדדים לדון בה אולם לא הגיעו להסכמה. בהתדיינות בין הצדדים הציעה נת"ע למנות איש קשר שיהיה בקשר עם כל אחד מבעלי העסקים שייצר תשובות לבעיות שנוצרות בתוך 7 ימי עבודה. אולם בעלי העסקים מתנגדים להצעה הזו בטענה כי " אי אפשר לחיות עם הצעה כזו". אנשי העסקים מבקשים לקבל את הצעת בית המשפט ולהוסיף איש מקצוע וכן גורם שיפוטי שיפקח על כך, בנת"ע, המיוצגת על ידי עו"ד יוסי בנקל, סירבו לכך.

 

עו"ד עודד פלג, מטעם בעלי העסקים, ביקש שוב להוציא צו מניעה. לדבריו, נת"ע ומשרד התחבורה לא הציגו "ולו בדל ראיה" לכך שייגרמו נזקים אם העבודות יידחו בצו. "עולה על דעתך שמדובר כאן בהצגה?" שאל השופט אטדגי, "שכל הדיבור על עבודות שיתחילו ביום ראשון, הקבלנים, העובדים, שהכל הצגה?".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x