"הסודיות נשברה, הכל שקוף"

"בינתיים עוד לא קיבלתי טלפון ממשה", אמרה ליאת. משה הוא משה אשר, מנהל רשות המסים, והדוברת היא עו"ד ליאת בן־ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה בתל אביב. הטלפון שאולי עוד יגיע, ישיק למסלול הפלילי עוד יעדים מחקירת הבנק השוויצרי השני שעליו דיווח לאחרונה אשר. בן־ארי אישרה שבקרוב יתקבלו החלטות (כתבי אישום?) בפרשת UBS, הבנק השוויצרי הראשון שנלכד כנותן מקלט למעלימי מס בציפורניהן הנמרצות של רשות המסים והרשות למלחמה בהלבנת הון. הציפורניים האלה היו במרכז הפאנל שעסק במלחמה בהון השחור שבו השתתפו שלושת הרגולטורים הרלבנטיים - אשר, בן־ארי ופול לנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון.

"הסודיות הבנקאית נשברה, הכל שקוף", פתח אשר ותיאר את הצפוי: "בהדרגה נוצר מודל להחלפת מידע פיננסי אוטומטי בין המדינות. רוב המדינות התחייבו לאמץ אותו עד 2017. ישראל התחייבה ל־2018. אם כל המדינות בעולם יילחמו במשותף בהון השחור, כולם ירוויחו מזה. אפשר יהיה להפחית מסים ולהגדיל הוצאות".

מושב חובת הזיהוי והכרת הלקוח. עיצומים כספיים ממתינים באופק

1. למה רק בחו"ל?

המצוד אחר הישראלים המעלימים יתחיל בחו"ל ויגיע גם לארץ. "אם נקבל את החשבונות של הישראלים בחו"ל, אז למה לא בארץ?", תהה אשר, ודיווח שרשות המסים תוסמך לחתום על אמנות מול מדינות להחלפת מידע. "אם בכיר ישראלי קיבל אופציות בחברה בחו"ל — אנחנו נדוג את האינפורמציה משם", הבטיח. "105 אלף בתי אב שאין להם תיק פעיל נדרשים לדווח. מי שנסע כמה נסיעות לחו"ל זה סימן מחשיד. נכון שאולי יש לו שם דודה או שמדובר במרצה בלונדון. שיבוא ויצהיר ויחתום 'אלה המקורות שלי', ונצליב את זה עם עוד מקורות. בסופו של דבר נציף את האנשים שעוסקים בהון שחור".

בן־ארי ולנדס הצטרפו ותמכו בחום. לשיטתם, לגיטימי שהאינטרס הציבורי הרחב יגרוס את הפרטיות ואת החיסיון הבנקאי. עו"ד פיני רובין ניסה, לא בהצלחה מרובה, להאיר את הצד השני של המטבע: "ככל שמשה (אשר — מ"ג) דורש מידע פרטני לגבי פלוני ופונה לבית משפט — אם לא מקבל זה בסדר, אבל לא מקובל על הבנקים שמשה יפנה ויבקש פרטים על אלף לקוחות. לא מדובר בחשד לכאורה, אלא בהצפה אינפורמטיבית גסה שנחשפת לא רק בפני הרגולטור הישראלי אלא גם בפני רגולטורים זרים. מרוב אימה, חלחלה ופיק ברכיים משרתים הבנקים את הרשויות הזרות". לנדס התקומם: "הבנקים הם שומרי סף, לא מלשינונים. הם לא חוקרים אלא מתשאלים, והם עושים זאת במסגרת ניהול הסיכונים שלהם כדי להימנע ממעורבות בהעלמות מס ובהלבנות הון".

רובין: "זו שאלה של פרטיות, של איזונים עדינים. באותה מידה משה יכול להיכנס אליי הביתה בלי צו ולבדוק את התמונות שלי. מה רע שיבדוק? הרי זה לטובת כולנו ולטובת המדינה".

ליאת בן ארי צילום: עמית שעל

2. עידן הפרה־רולינג

כמו שרובין לחם על מעמדם המידרדר של הבנקים, לחמו עורכי הדין ז'ק חן, איריס ניב־סבאג ואילן בומבך על מעמדם המידרדר של עורכי הדין במושב שעסק בקו הדק בין ייעוץ משפטי לשותפות לעבירה. כמו הבנקים, גם עורכי הדין נאבקים נגד מיטוט חומות הסודיות והחיסיון ונגד הפיכתם למשת"פים של הרשויות באמצעות הטלת חובות זיהוי, דיווח וכיוצא בזה.

ניב־סבאג התמקדה בעו"ד שמייצג לקוח בעסקאות כלכליות מורכבות. "הלקוח מבקש לתכנן עסקה באלטרנטיבה שנוחה לו. עורך הדין מגיע למסקנה שהאלטרנטיבה חוקית וחוות דעתו מתפרשת בדיעבד כמוטעית, כקונספירציה שנועדה לרצות את הלקוח. הרשויות סבורות שעליהן לעצור ייעוץ כזה, ואז עורך הדין יכול למצוא עצמו נאשם לצד לקוחו איש העסקים. האם עורכי דין צריכים להיות מונעים מהחשש הזה ולעצור עסקאות במקום לקדמן? עד כמה ראוי לקבל פרה־רולינג? התשובות לא ברורות. בצד הזהירות במתן חוות דעת צריך להגן על הלגיטימיות של הייעוץ".

3. והספינה שטה

שני המושבים לעיל התלכדו לתוך מושב שעסק בחובות החדשות על עורך הדין להכיר את הלקוח, לקבל ממנו מסמכי זיהוי, לאמת פרטי חברה ועסקה. "האמת היא שעורכי הדין לא מבינים לקראת מה הם הולכים. הם משולים לאנשי הטיטניק שאוכלים ושותים ולא רואים את הקרחון. אין סיבה להתנגש בקרחון, אבל מספטמבר יחויבו עורכי הדין בשבעה כללים חדשים", אמר יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית). "זה לא כזה נורא. זה יעזור לנו למנוע הלבנת הון ולהילחם בהלבנת הון", הוא הוסיף. שפר גם מנה שלוש סנקציות שמרחפות באוויר: עיצומים כספיים, עבירה אתית, ובמקרים קיצוניים גם אישומים פליליים.

פרופ' דוד ליבאי השיב: "איך אנחנו, עורכי הדין, נבצע הכרת לקוח? אילו בדיקות? כמה אנחנו צריכים להכיר אותו ואיזו חברה עומדת מאחוריו? מה אומר התקנון? אתה צריך לקחת טופס, להגיש ללקוח ולבקש ממנו למלא. אני לא ממלא ולא לוקח אחריות, אלא הלקוח. אם יש טעות — הוא טעה. אם שיקר — זה עליו. אנחנו לא נושאים באחריות. ולגבי בחינת הסיכוי להלבנת הון? זה השלב הבעייתי. כאן נדרשת זהירות של עורך הדין".

אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, נטתה לצד הרגולטורים: "נכון לצפות מעורכי דין למלא חובות. כמי שהיתה בפרקליטות והיום חוקרת, אני אומרת שניתן לחיות עם זה".