• תפריט
דעות

פרשנות

דרוש כרטיס אמיתי לתחרות

רפורמת הדביט תוכל להתממש רק אם הפיקוח על הבנקים יפעל באופן אקטיבי, יוודא שהכרטיס ישתלם ויקדם בנמרצות הכנסת סולק חדש

תומר ורון 08:1731.03.15
בנק ישראל צפוי לפרסם בקרוב את ההוראות הסופיות לאחת הרפורמות החשובות שידע שוק כרטיסי האשראי – רפורמת הדביט. הצעד, כמו כל צעד שמאיים לשחוק את רווחי החברות, לא עובר בשקט ומלווה בלחצים, ברמזים ובנסיונות למסמס אותו כמה שניתן. הדו"ח הסופי של בנק ישראל מציף את שלושת האתגרים המרכזיים שלו.

 

האתגר הראשון הוא איך מכניסים את כרטיס הדביט לשימוש הציבור. כדי לענות על השאלה הזו אולי צריך להתבונן לרגע בקמפיין אחר שמוביל בנק ישראל יחד עם משרד הבינוי – מחזור משכנתאות לזכאים – כדי להבין את האתגר. בנק ישראל יצר מסלול מהיר למחזור משכנתאות מכספי המדינה. הכל מוכן: עמלות מופחתת וריביות נמוכות כך שהמחזור יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים. הבנקים נדרשו לאתר את הזכאים ולשלוח מכתב שיסביר את הכדאיות הכלכלית שלו ועדיין, בפועל, עולה כי רק 1.2% מהזכאים הגיעו למחזר. אם נשענים על הדוגמה הנוכחית, המתווה להחדרת הדביט לשוק אינו מעודד. מעבר לחינוך שוק מחדש ולקמפיין החינוך הפיננסי שבנק ישראל מתכנן, כדי שהכרטיס יגיע לשימוש רחב הפיקוח מחייב את הבנקים השונים לפנות ללקוחותיהם בתוך שנה ולהציע את הכרטיס. צבפיקוח אמנם ציינו כי מדובר בפנייה אקטיבית כך שאי מתן מענה על ידי הלקוח לא ייחשב כפנייה אך ניסיון העבר מלמד שלבנקים יש לא מעט דרכים לרמוז ללקוח שזה לא מוצר חשוב או משתלם. קבוצות "צדק פיננסי" ו"ישראל יקרה לנו" כתבו לבנק ישראל כי "על הפיקוח להכתיב לבנקים את נוסח הפנייה היזומה ולדאוג שתהיה בעלת כוונה חיובית כלפי הלקוחות".

 

כרטיס אשראי (ארכיון) כרטיס אשראי (ארכיון) צילום: shutterstock

 

מה בין עמלה צולבת לעמלת בית העסק

 

האתגר השני הוא איך לוודא שכרטיס הדביט אכן ישתלם. הפיקוח ביטל עמלות שורה על שימוש בכרטיס החיוב המיידי ואף קבע כי לקוחות שברשותם כרטיס בנקאי לא ישלמו דמי כרטיס ב־3–4 השנים הראשונות בהן יונפק הכרטיס אך האטרקטיביות חייבת להגיע גם לבתי העסק. לשם כך קבע המפקח כי העמלה הצולבת – העמלה הקובעת את גובה העמלה לבית העסק – תעמוד על 0.3% בהשוואה ל־0.7% בעסקאות רגילות. בשוק מספיק תחרותי קביעה כזו היתה מספיקה כדי להוות תמריץ לבתי העסק, אלא שהמציאות שונה והקשר בין עמלה הצולבת לעמלת בית העסק אינו תמיד ברור. "כלכליסט" חשף בעבר כיצד חברת כאל העלתה את העמלה למאות בתי עסק ב־35% בממוצע למרות שהעמלה הצולבת הלכה וירדה. האם צריך לדאוג שהעמלה הסופית לצרכן תהיה מפוקחת לפחות לתקופה ראשונית?

 

לשכנע לאמץ את השבב

האתגר השלישי הוא איך גורמים לבית העסק לאמץ את מסופי ה־EMV. שבב ה־EMV נועד להחליף את טכנולוגיית הפס המגנטי והמתג שואף להקל על כניסה של מתחרה חדש לשוק הסליקה. שדרוג מסוף בודד עולה מאות שקלים כך שבתי העסק, ובמיוחד הקטנים שבהם, לא ימהרו לשלם את הסכום, מה גם אם הם לא בטוחים ביתרון שבו. בבנק ישראל מתכוונים לאמץ תמריץ של "הסטת אחריות" שהוא המקובל בעולם. התמריץ אומר למעשה כי ככל שיתגלו הונאות וזיופים בבתי עסק, חברות התוכנה, בתי העסק וכרטיסי אשראי שלא אימצו את התקן החדש ישאו בעלויות הכרוכות בתיקון. בטיוטה שפרסם המפקח להטמעת ה־EMV נכתב: "על התאגידים לקבוע במשותף מנגנון הסטת אחריות לנזק, מנגנון כאמור יופעל לא יאוחר מיום 1.7.2017". מדובר בניסוח מעורפל למדי שאינו מתעמת עם האתגר האדיר. בבנק ישראל צריכים לקבוע מפורשות מה טיבו של המנגנון. הפתרון היעיל יותר והלא פיקוחי לכל האתגרים האלו הוא קידום נמרץ ואגרסיבי של בנק ישראל להכנסת סולקים חדשים, כאלה שייאבקו על חייהם וישנו נורמות לא תחרותיות שהשתרשו בשוק.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x