$
שליחי השבט
מוסף 100 המשפיעים 2014 שליחי השבט

נפתלי בנט, שר הכלכלה

אחרי שנה וחצי בתפקיד, הכלכלה הישראלית ממתינה שנפתלי בנט ישקיע בה כפי שהוא משקיע בהצלחתו הפוליטית

נעמה סיקולר 09:1822.09.14
בתחילת החודש פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מדאיגים על מה שהיה נהוג לכנות פעם "הקטר של המשק הישראלי" - היצוא. על פי נתוני הלמ"ס, בין יוני לאוגוסט צנח יצוא הסחורות ב־14.2% (בחישוב שנתי) וזאת לאחר שבין מרץ למאי הוא כבר ירד ב־13%. הירידה נרשמה לרוחב כל החזית, בכל ענפי היצוא.

 

לכאורה, נתון כזה היה צריך להבהיל את שר הכלכלה נפתלי בנט ולחייב אותו לאתר במהירות פתרונות שיחזירו את היצוא למסלולו. אולם בפועל, משרד הכלכלה השיק תוכנית סיוע ליצואנים קטנים בסכום של 50 מיליון שקל על פני שלוש שנים, שישית מהסכום שביקשו. במילים אחרות: טיפה בים. לשמחתם של היצואנים, מצבם השתפר בזכות ההתחזקות המשמעותית של הדולר, שנסחר בשיא של שנה. אבל גם אם השיפור הזה יאריך ימים - הוא אינו תולדה של מהלכי שר הכלכלה.

 

נפתלי בנט נפתלי בנט צילום: יריב כץ

 

בחודש שעבר הודיע בנט על "הסופרטנקר של מעונות היום": בשנתיים הקרובות ייבנו 400 מעונות חדשים לפעוטות עד גיל 3. מדובר ביישום המלצה מדו"ח ועדת טרכטנברג מלפני שלוש שנים. אלא שהחגיגה הסתירה נתון מאכזב: מאז נכנס בנט לתפקידו לפני, משרד הכלכלה בנה מעון יום אחד בלבד. למעשה, בכל התקופה הזו לא הצליח המשרד לנצל תקציב של 600 מיליון שקל לבניית מעונות.

 

שני הסיפורים הללו הם מיקרוקוסמוס למתרחש במשרד הכלכלה בשנה וחצי האחרונות. נפתלי בנט קיבל לידיו אימפריה, משרד שהוא תמנון רב־זרועות - מהמדען הראשי ועד לפיקוח על מעונות היום, ממרכז ההשקעות ועד ליחסי העבודה, מניהול סחר החוץ של ישראל הכולל מערך של נספחים מסחריים במדינות שונות ועד לאחריות על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. קיבל - ולא הטביע חותם. לא מספיק, לפחות בינתיים.

 

החליט שלא לעשות

 

נדירות הפעמים שתשמעו את שר הכלכלה מדבר על כלכלה, שלא לומר משיק תוכניות דרמטיות לעידוד צמיחה או תעסוקה. משרד הכלכלה הוא רק אחד משלושת התיקים שבהם מחזיק השר, שמכהן גם כשר לשירותי דת וכשר לירושלים והתפוצות. אבל את טביעת האצבע המשמעותית - וכפי שזה נראה, גם את מרב הזמן שלו - משקיע בנט בזירה הפוליטית, מאגף מימין את ראש הממשלה או עסוק בחיזוק מעמדו במפלגת הבית היהודי באמצעות חוקה חדשה.

 

הסקרים העדכניים שלפיהם מפלגתו הופכת לשנייה בגודלה עם 16 עד 20 מנדטים מלמדים שהוא מבין היטב את השוק הפוליטי ויודע כיצד לקדם בו את האינטרסים הפוליטיים שלו. האינטרסים הכלכליים של ישראל ממתינים בינתיים ללא מענה להשקעה דומה מצדו.

 

למעשה, אחד המהלכים הכלכליים הדרמטיים ביותר של בנט הוא דווקא ההחלטה שלא לעשות דבר, וזאת למען חברות שאין להן זכות קיום כלכלית. בהתאם לתפיסה זו סירב לאשר למפעל נגב טקסטיל מענק שימנע את קריסתו. "אנחנו נדאג לעובדים, אבל למפעלים אחראים הבעלים - לא מדינת ישראל", הסביר בנט שהסכים לכל היותר לאשר הלוואה למפעל. זהו שינוי משמעותי בדרך שבה משרד הכלכלה רואה את תפקידו, שינוי שמלמד יותר מכל על תפיסת עולמו של בנט. כמי שצמח בתעשיית ההון הסיכון, מאמין בנט בכלכלה חופשית ובתחרות. מאמין ומיישם, עומד על עקרונותיו, גם כשמדובר בסך הכל ב־3 מיליון שקל שביקשו בנגב טקסטיל.

 

אלא שתפיסת העולם של בנט מעוררת נגדו ביקורת רבה דווקא בגלל רפורמה חדשה שהוא עצמו מתייחס אליה כאחת הבשורות הגדולות של הקדנציה שלו. בשנה האחרונה השקיעו במשרד הכלכלה מאמצים רבים בהקמת רשות לאומית לחדשנות שתחליף את המבנה המסורתי של אגף המדען הראשי. הרשות החדשה אמורה לאפשר למדינה להגביר את התמיכה במיזמי חדשנות, בין השאר באמצעות השקעות בהון, ערבויות והלוואות למיזמים טכנולוגיים.

 

אלא שברפורמה שאושרה לאחרונה אפשר למצוא לפחות סעיף אחד מעורר מחלוקת: בחוק הישן חברות שקיבלו תמיכה ממשלתית היו חייבות להשאיר את הידע והייצור בארץ או לשלם קנס משמעותי אם רצו להוציא אותם. הסעיף הזה רלבנטי בעיקר כשחברות זרות רוכשות חברות ישראליות ורוצות להוציא חלקים מהייצור או מהידע מישראל.

 

חדשן בתחום ההייטק

 

אולם בתזכיר החוק להקמת הרשות החדשה, הדרישה הזאת לא קיבלה מענה הולם. לפי התזכיר, מועצה שיהיו בה גם נציגי ציבור בעלי אינטרס בתעשיית ההון הסיכון, תורשה להתיר זליגה של טכנולוגיות וייצור מהארץ גם ללא תשלום קנס. כשנדרש בנט לסוגיה, הוא הסביר שהחשש מאובדן הידע שני בחשיבותו למשיכת המשקיעים הזרים להייטק הישראלי.

עמדתו מלמדת יותר מכל דבר אחר על סדר היום של בנט. היכן שנפגשים תחומי האחריות של משרד הכלכלה עם ההיסטוריה האישית שלו, ייווצרו מהלכים חדשניים, שחלקם מעוררים מחלוקת.

 

אלא שהמשמעות של משרד הכלכלה חורגת בהרבה מעבר לממשק עם תעשיית ההייטק. כלכלה היא גם תחומים אפורים יותר כמו סחר הוגן או חוקי עבודה. אם בנט לא ישנה את התפיסה שלו, הוא עשוי להיזכר בהיסטוריה של משרד הכלכלה בעיקר בתור השר שחתום על קבורת השם "משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x