שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הפרוטוקולים של ועדת גבאי
קריסת בית חולים הדסה

אביגדור קפלן: "מעולם לא נתקלתי בוועד עובדים כוחני כמו עובדי מינהל ומשק בהדסה"

מנכ"ל הדסה מתח בוועדת גבאי ביקורת קשה על האופן שבו מתקצב משרד האוצר את מערכת הבריאות. בנוסף, הוא טוען כי אחת הסיבות העיקריות לקריסת הדסה היא ההנחות הנדיבות מדי שההנהלה הקודמת העניקה לקופות החולים, ובעיקר למכבי

שאול אמסטרדמסקי 06:5519.06.14

העדות של מנכ"ל הדסה אביגדור קפלן בפני ועדת גבאי ניתנה בסוף חודש פברואר, כשבית החולים כבר היה בתוך הקפאת הליכים בניסיון להגיע לתוכנית הבראה מוסכמת (אליה הגיעו בסופו של דבר בחודש מאי). בבקשה להקפאת הליכים שהוגשה לבית המשפט כבר פירט קפלן את עיקרי המספרים והסיבות שהביאו, מבחינתו, לקריסת בית החולים הדסה. מסיבה זו המספרים שהביא בפני ועדת גבאי כבר פורסמו קודם לכן.

 

ובכל זאת, עדותו של קפלן משקפת כמה דברים. ראשית, הדברים שאמר בפני הוועדה זהים לחלוטין לדברים שאמר לתקשורת בהזדמנויות שונות וכן לדברים שהציג בישיבות ועדת הכספים של הכנסת שעקבה אחרי המשבר, כך שתוכו כברו.

 

שנית, לקפלן ביקורת קשה על כמה גופים בעיקר. ראשית, על משרד האוצר, על האופן שבו הוא מתקצב את מערכת הבריאות הישראלית. שנית, על רואי החשבון של בית החולים בעבר ש"ייפו", כלשונו, את הדו"חות הכספיים של בית החולים וגרמו לגירעון להיראות קטן מכפי שהוא בפועל. ולבסוף, "על הדרך", הוא מוצא לנכון לעקוץ גם את מנהל בית החולים הירושלמי המתחרה שלו פרופ׳ יונתן הלוי משערי צדק, את המשנה הקודם למנכ"ל יאיר בירנבאום, וכן את היו"ר של בית החולים בתחילת כהונתו כמנכ"ל, אסתר דומיסיניני. שלושתם, אגב, זומנו להעיד (בנפרד) בפני ועדת גבאי.

 

על שיטת התקצוב של מערכת הבריאות

 

קפלן התייחס בעדותו לאופן שבו משרד האוצר מחלק את השמיכה - את התקציב של מערכת הבריאות - בין קופות החולים לבין בתי החולים. בסיס השיטה קרוי "קאפ" (cap) - כדי שבתי החולים לא ינצלו את כוחם היחסי לרעה, ויאשפזו את החולים לחינם רק בשביל לסחוט כסף מקופות החולים, משרד האוצר קובע כי אחרי שיעור אשפוז מסוים בתי החולים מחויבים לתת הנחות לקופות החולים. לטענת קפלן, השיטה עצמה חיובית, אבל יישומה מעוות, ומשמש את משרד האוצר בשביל להתמודד עם הלחצים של הגורמים השונים במערכת הבריאות.

 

אסתר דומיניסיני, שימשה יו"ר הדסה אסתר דומיניסיני, שימשה יו"ר הדסה צילום: צביקה טישלר

 

לפי קפלן: "אני חושב שהנהלת הדסה 'נרדמה' בשמירה. אני בטוח שזה היה מתוכנן על ידי משרד הבריאות, אגף התקציבים, או אוסף של לחצים, שמי שלחץ יותר קיבל תוספת ל'קאפ'. ניתן להיווכח, למשל, שבשנים מסוימות העבירו חלק מה'קאפ' לטובת בתי החולים של קופת חולים כללית, כי אז היא הייתה במשבר ועזרו לה דרך מנגנון ה'קאפ' להתגבר על המשבר, אבל יצרו פגיעה באחרים. אפשר לראות זאת בנתונים ואם תרצו אביא לכם נתונים המוכיחים זאת. אני חושב שאורי יאיר ומשה (הכוונה לנציגי משרד האוצר בוועדת גבאי - ש"א) יודעים ממני על קיום התופעה ואני מבקש לא לשכוח את התופעה הזו".

 

על ההנחות החריגות לקופות החולים

 

אחת הטענות העיקריות של קפלן לסיבות לקריסת הדסה הן ההנחות הנדיבות מדי, לטענתו, שההנהלה הקודמת העניקה לקופות החולים, ובעיקר למכבי. כשהעיד בפני בוועדה העלה קפלן תיאוריה מעניינת לגבי השאלה מדוע ההנחה שניתנה לקופת חולים מכבי היא הגדולה ביותר.

 

קפלן: "ההנחה המצרפית הייתה 26.4% וקיימת שונות אדירה בין הקופות. משום מה למכבי ניתנה הנחה מטורפת של 40%".

 

אורי שמרת (נציג משרד האוצר): "מכבי הכי חלשה בירושלים".

 

קפלן: "אכן מכבי הייתה הכי חלשה. מישהו יכול לחשוד ולומר, רגע, המנכ"ל בא ממכבי (הכוונה למנכ"ל הקודם אהוד קוקיה שהיה קודם לכן מנכ"ל מכבי - ש"א) והמשנה שלו הלך למכבי (הכוונה ליאיר בירנבאום שהוא האיש שחתום על ההנחות לקופות החולים. כיום משמש בירנבאום כסמנכ"ל במכבי - ש"א), אז משהו כאן לא תקין. אינני יודע אם יש ממש בחשד זה וייתכן מאד שאפשר לייחס זאת לשיקול דעת מוטעה".

 

על בית החולים שערי צדק

 

באופן משונה, פרוטוקול העדות של קפלן אינו מלא. בתחילת העדות שלו מופיעה הערכה טכנית, שנובעת ככל הנראה מ"פספוס" של ההקלטה: "חסרת התחלת השיחה. הנושא הראשון שעליו מדבר מר קפלו הוא בית החולים שערי צדק".

 

ואכן, הפרוטוקול למעשה מתחיל מהאמצע של הדברים. לפי קפלן, "הגירעון שלהם (של שערי צדק - ש"א) הוא 1.5 מיליארד שקל, וקיימת אצלם התחייבות דומה לזכויות עובדות בהיקף של למעלה מ-1.3 מיליארד שקל, אשר נגדה אין רזרבה כספית כלשהי. כל רו"ח יבין שהם בנתיב של חדלות פירעון (...) יש להם את המזל שבגלל המיזוג עם בית החולים ביקור חולים גדל אצלם משמעותית מספר הלידות, אבל ניתן לראות בדו"חות הכספיים שלהם תופעות מוזרות. למשל, אין בדו"חות הכנסות משר"פ. ידוע שהם שר"פיסטים לא קטנים, והכנסות בית החולים מפעילות זו מסתכמות ב-10 מיליון שקל. כנראה שכל פעילות השר"פ אינה נרשמת בהכנסות בית החולים בדוחות הכספיים".

 

על הכוחניות של הוועד

 

חלק ניכר מעדותו הקדיש קפלן לוועד עובדי המינהל והמשק של בית החולים, מול הוא חווה מספר התנגשויות קולניות במיוחד במשך החודשים שניסה להגיע איתם לתוכנית הבראה מוסכמת. בהמשך, מתייחס קפלן גם לרופאים של בית החולים.

 

מנכ"ל הדסה, אביגדור קפלן. "הכוחנות של ברוכיאן מפריעה מאוד" מנכ"ל הדסה, אביגדור קפלן. "הכוחנות של ברוכיאן מפריעה מאוד" צילום: עמית שעל

 

 

קפלן: "עבדתי בחיים שלי מול הרבה ועדים. החל מהתעשייה האווירית, והמשך בקופת חולים כללית. אבל בכל הקריירה שלי לא ראיתי ועד מינהל ומשק כה כוחני. יש גם מספר רב מידי של ועדים המייצגים אינטרסים שונים וגם כיום כשהדסה בעברי פי פחת אנחנו לא מצליחים להגיע לתוכנית הבראה מוסכמת עמם".

 

הממונה על השכר, קובי אמסלם: "של מי? מי היו המפעילים של הכוח?"

 

קפלן: "ברוכיאן, קוראים לו, אם זה אומר לך משהו (הכוונה לאמנון ברוכיאן, יו"ר ועד עובדי מינהל ומשק בבית החולים - ש"א). הכוחנות שלו מפריעה מאוד. בתחילת דרכי כשנפגשתי ואמרתי לו 'בוא תתחיל לוותר, צריך לצמצם מצבת כוח אדם, להוריד קצת משכורות', הוא אומר לי 'אני רוצה תוספת א', ב', ג', ד'.

 

"אם אתה מסתכל על זיכרונות דברים, זה לא הסכמים קיבוציים, אלה הסדרים מקומיים שחתמו איתו ומס שפתיים ששילמו לו, אתה לא תאמין. פעמיים בשנה היו נותנים לו, אני לא חושב שזה קיים במקום נוסף כלשהו, מכסה של 60 העלאות בדרגה, שהוא מחלק אותם לפי שיקול דעתו. להנהלה כביכול הייתה זכות להתנגד, אבל מעשית לא נעשה בה שימוש. ואז אנו מוצאים את עצמנו כיום עם מאות מקבלי שכר של מנהלים בשעה שהם כלל לא בתפקידי ניהול.

 

"יצרו מושג של 'תנאים של מנהל': תנאים של ראש צוות, תנאים של ראש מדור, תנאים של ראש מחלקה ולכל תפקיד הוגדרו שלל שלהטבות, אחזקת רכב, שעות גלובליות, כוננויות פיקטיביות ועוד עובד עולה במדרג נפתח לו אופק לא נורמלי של התקדמות בשכר. אז יש היום 500 איש שמקבלים תנאים של מנהל בדרגים שונים כשהם כלל לא מנהלים, יש ביניהם אפילו פועלי ניקיון, ואז אתה מוצא היום אנשים במשכורות פי שניים ופי שלושה ממה שהם היו מקבלים במקום ציבורי אחר תופעה המנפחת את עלויות השכר לממדים בלתי מתקבלים על הדעת.

 

"היות שגם בתי החולים הממשלתיים עוקפים את קובי, הוא מפרסם דו"ח שנתי, אבל לא כולל את תאגידי הבריאות (יישויות משפטיות שפועלות ליד בתי החולים הממשלתיים לצורך הגדלת השכר של הרופאים - ש"א) הרי לעומת זאת יש הרבה מצבים שבהדסה מקבלים שכר דומה לנהוג בבתי החולים הממשלתיים, שם נהוג לשלם לבעלי תפקידים מסויימים בשני תלושים כשהסכום המצרפי דומה לזה שמקבל בעל תפקיד דומה בהדסה בתלוש אחד".

 

אמסלם: "בדו"חות הבאים זה כבר יהיה מצרפי וכולם יראו כמה זה עולה".

 

קפלן: "מצוין, תעשה סטריפטיז לכולם, רק אני אומר לך שהמשכורות בהדסה, כתוצאה מהכוחנות היתרה של ועדי העובדים היא גבוהה. בין השאר תמצא טורי כוננות ותורנות עודפים".

 

אמסלם: "טור כוננות זה אומר שיש לך רופא שאחרי הצהריים הוא נכנס לכוננות עד למחרת בבוקר כל החודש. זה טור כוננות. זו עלות שכר שבעצם".

 

קפלן: "טור כוננות עולה בין 500,000 ל-700,000 שקל, תלוי אם זה זו כוננות מיון או לא מיון".

 

אמסלם: "זה בדיוק פי שניים שכר שנתי".

 

היו"ר אבי גבאי: "700,000-500,000 לבן אדם?"

 

אמסלם: "לא, ככה שווה הטור. זה מתחלק בין שלושה, ארבעה, חמישה רופאים".

 

קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר צילום: אלכס קולומויסקי

 

אגב, במסגרת תוכנית ההבראה שנחתמה לבסוף בין המדינה לבין בית החולים, בוטלו טורי הכוננויות לרופאים. במקביל, פוטרו כ-300 עובדי מינהל ומשק ובאופן כללי כל עובדי בית החולים נאלצו להסכים לקיצוצי שכר לתקופה של שלוש שנים.

 

על אסתר דומיניסיני

 

חברי ועדת גבאי שאלו את קפלו מדוע יו"ר בית החולים בתחילת כהונתו, אסתר דומיניסיני, התפטרה מתפקידה (יחד עם כל הדירקטורים הישראלים הנוספים). לטענת הדירקטורים, ההתפטרות נבעה מכך שקפלן פועל ישירות מול הבעלים של בית החולים - ארגון נשות הדסה - ובכך מייתר את תפקיד הדירקטוריון.

 

קפלן: "אני חושב שהיא (הכוונה לדומיניסיני - ש"א) התבלבלה בין תפקידי המנכ"ל לתפקידי יו"ר. גם הרגולטורים מתבלבלים לפעמים בין תפקידי המנכ"ל. אני הייתי גם יו"ר וגם מנכ"ל של חברה גדולה ובחוק כתוב מה תפקידי מנכ"ל ומה תפקידי יו"ר וכשמתבלבלים בין השניים זה קשה. קשה לנהל עם שני ראשים את העסק.

 

"לפעמים הרגולטורים עוזרים לזה, כשהם אומרים 'תביא את היושב ראש, אנחנו צריכים גם לדבר איתו'. זה לא נכון, זה לא תקין. או שיש מנכ"ל או שהיו"ר יהיה מנכ"ל והמנכ"ל לא ישא באחריות. אני לא הפרעתי לאסתר דומיניסיני להשתתף בדיונים מול הרגולטורים, וגם הגענו להרבה מאוד דיונים. נשות הדסה מאוד לא אהבו את זה, אמרו לה 'גברתי, יש קברניט אחד לספינה, תני לו לעבוד'. היא החליטה להתפטר. בעקבותיה היא גררה את ארבעת הדירקטורים, או שלושה, אני חושב, שמעולם לא דיברו איתי מה הביא אותם בכלל להחלטה. כי הדיווח שלי ברמות הדירקטוריון, מאז שאני מנכ"ל, היו בסדרי גודל יותר מפורטים מאשר הדיווחים של קוקיה ושל מור יוסף ושל קודמו של מור יוסף.

 

"אנחנו בסך הכול ידידים טובים, גם היום, אבל אני חושב שכאן נשות הדסה אמרו לה 'גברתי, עד כאן' והיא הלכה בעקבות זה, וכנראה שכנעה את האחרים שאני לא בסדר וגם יצאו בתקשורת שהמנכ"ל ממדר את הדירקטוריון. זה היה יותר מרשעות. הגרסה הזו."

 

על היצירתיות החשבונאית

 

חלק לא מבוטל מהעדות שלו מקדיש קפלן למה שהוא מכנה "חשבונאיות יצירתית" מצד רואי החשבון הקודמים של הדסה (פירמת ראיית החשבון דלויט). הנושא נבדק על ידי ועדת גבאי שלבסוף גם העירה על ההתנהלות של רואי החשבון (וקבעה כי לא היה משום פגם לא חוקי במעשיהם, אולם שהבחירות החשבונאיות שלהם הסתירו את מימדי הגירעון האמיתיים).

 

קפלן: "יש פה גם חשבונאות יצירתית מעבר לזה ואני אסביר לך מה הייתה היצירתיות. קודם כל צריך לזכור דבר אחד, הדסה לא נוהלה שנתיים וחצי. הייתה 'מכירה' כללית של הדסה לוועדי עובדים בשנים 2011 ו-2012. מכירה כללית. אתם תסתכלו על הסדרים מקומיים שהיו שם ולא תאמינו למראה עיניכם.

 

"החשבונאות היצירתית התבטאה גם בשני תרגילים כדי ליפות את התמונה, התמונה הייתה הרבה יותר גרועה ממה שהשתקפה בדוחות הכספיים. אחת, יש בהדסה מה שנקרא קרנות מחקר, קרנות שר"פ, אבל היו גם קרנות הנהלה. הרעיון סביב הקמת הקרנות, זה שאתה מקבל כסף, נניח תרומה למטרה מסוימת, או גרנט תחרותי, אתה שם אותו בקרן, אתה אמור לשמור יעודה לצד ההתחייבות של הקרן הזו והכסף צריך לשמש בשביל תכלית המחקר שלשמו ניתנה התרומה או מענק המחקר, לפי ההתחייבות שנלקחה.

 

"עד כאן הרעיון בסדר, אבל בשלב מסוים, כדי ליפות את התמונה בפני הדירקטוריון, הקימו מה שנקרא קרנות הנהלה. קרנות הנהלה אלה קרנות של המנכ"ל, שמתיר לעצמו הוצאה בלי הכנסה. הוא השתמש במנגנון הקרנות וקרא לחלק מהן קרנות הנהלה. לדוגמא כשהוקמה המחלקה לגנטיקה, במקום לרשום את ההוצאות השוטפות כהוצאה שוטפת רשמו אותה בקרן מיוחדת. אך לצד ההוצאה אין הכנסה. כשהופכים את ההוצאה השוטפת לנכס לא מוחשי המופחת על פני שנים. בדרך זו מקטינים את הגירעון האמיתי".

 

אמסלם: "זה כאילו לא קיים?"

 

קפלן: "לא, זה נמרח. נניח החלטת להפחית את זה ב-20 שנה, אז אתה רואה 1 חלקי 20 כל שנה. הדרך השנייה הייתה לרשום הכנסות, לקבל בלי שיהיו הכנסות כאלה בעתיד. למשל אומרים 'הקופה חייבת לנו כסף', מבלי שתהא הצדקה מעשית לחוב כזה אני יודע ש-KPMG (הכוונה לפירמת ראיית החשבון שקפלן הביא להדסה במקום דלויט - ש"א) מחקו לפחות כ- 100 מיליון הכנסות לקבל כשבצידן לא הייתה הכנסה שאפשר היה לקבל אותה.

 

"מאיפה מימנו גירעון ענק כזה? הייתה הרגשת עושר במזומנים ממענקי מחקר והתרומות לקחו כסף שיועד למטרה א' והשתמשו בו למטרה ב', בפשטות, בלי שום הפרדה ובלי שום הבחנה. למעשה, מצבנו כרגע שיש לנו התחייבויות גדולות בלי היעודות המתאימות. יש לנו למשל חוב רק לרופאים, בגין כספי קרן השתלמות שר"פ וקרן קשרי מדע השייכים לרופאים של 145 מיליון שקל. ויש התחייבויות לקרנות המחקר, לתורמים שתרמו והכסף התנדף. אין לנו".

 

על הביטוח הרפואי של הראל לרשלנות רפואית

 

לפני שנכנס לתפקיד מנכ"ל הדסה, שימש קפלן יו"ר חברת הביטוח כלל (ולפני זה כמנכ"ל החברה), כך שהוא יודע דבר

או שניים על ביטוח, ובפרט על ביטוחי בריאות מסוגים שונים. בתור בעל משרה בכירה בכלל, חברת הביטוח הראל הייתה המתחרה העיקרית שלו בתחום הבריאות. לאור זאת, הנה מה שהוא הציג בפני ועדת גבאי בהקשר של ההוצאות של הדסה על ביטוח רשלנות רפואית שהיא רוכשת עבור הרופאים שלה מחברת הראל:

 

"כשמדובר בתביעה נגד צד שלישי, חשוב שיהיה לרופא ביטוח. אם אין לו ביטוח הוא יכול לרדת מנכסיו. זו בעיה קשה אשר הטיפול בה גוזל זמן ניהול רב אחר חיפוש פתרון. ב-2004 הדסה עשתה טעות, היא יצאה ממבטח אחד ועברה למבטח שני, היא קנתה ביטוח רשלנות רפואית עם השתתפות עצמית של 9 מיליון שקל. אין תביעות מעל 9 מיליון שקל, הן מאוד נדירות. המבטח מקבל פרמיה של 2 מיליון שקל בשנה, בשביל כיסוי תיאורטי".

 

אמסלם: "אז כל מה שפחות זה על הדסה?"

 

קפלן: "הכול בהשתתפות עצמית של הדסה. שערי צדק במצב דומה. 'מכרו' לרופאים אשליה שקיים ביטוח עכשיו, כשהגענו למצב של חדלות פרעון, התברר שהביטוח הזה חסר ערך ממשי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x