משרד האוצר ידרוש מהתע"א להחזיר מאות מיליוני שקלים

אפשר לראות בתעשייה האווירית דוגמה לסיפור הצלחה. חברה ממשלתית רווחית כבר 20 שנה, שמספקת תעסוקה ל־16 אלף עובדים בעלות שכר של כ־26 אלף שקל בממוצע לעובד, שחילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנד של 27 מיליון דולר למדינה, ושלא בנויה על משאב טבע או מונופול בחסות ממשלתית.

הדברים נכונים, אבל עיון בדו"חות התע"א ל־2013 מביא צד אחר לסיפור. כך, למשל, מציינת החברה כי בחטיבת בדק מטוסים, המושפעת מהמשבר בתעופה האזרחית, יש לה (חוץ מהפסד גולמי) גם "מאות עובדים שאין להם תעסוקה מלאה". עוד עולה, כי תחום הסבות המטוסים של החברה לא קיבל הזמנות כבר שנתיים, והכנסות התחום כמעט והתאפסו ב־2013

.

בונוס מקסימלי לבכירים

מהדו"חות עוד עולה כי החברה מנהלת מאז 2011 דיון עם המדינה לגבי חריגות שכר לכאורה ששולמו לעובדיה, כשכל בכירי החברה זכו לבונוס המקסימלי על פי החוק בשנה שעברה, למרות הפסדי החברה בשוק האזרחי. בינתיים בין הצדדים אין הסכמות או פתרונות (בחברה טוענים כי אין חריגות, ובאוצר אומרים שידרשו בקרוב מהחברה להחזיר סכומים שאמורים לעמוד על מאות מיליוני שקלים).

באוצר העריכו בעבר את חריגות השכר בתע"א בהיקף של מיליארד שקל בשנה. עם זאת, לא ברור כמה כסף תבקש המדינה בחזרה, וההליך מורכב מאוד ומערב גם את שיקולי הפרקליטות, שכן מדובר בסוג של הכרעת דין בעניין. בין החריגות שעליהן צפוי האוצר לדרוש כסף בחזרה: החזר הוצאות רכב בסכום ממוצע של 4,000 שקל לעובד, שניתנו גם לעובדים שהגיעו לעבודה בהסעות, מתן "שכר עידוד" לעובדים בלי קשר לביצועים שלהם בפועל ועוד. הממונה על השכר באוצר דורש בימים אלו השבת חריגות שכר גם מחברת החשמל.

הסכמי השכר בתע"א למעשה מבטיחים כי לעלויות השכר בחברה יהיה רק כיוון אחד — למעלה. ב־2013 עמדו עלויות השכר בחברה על כ־5 מיליארד שקל, עלייה של 3.4% לעומת 2012. בשנת 2012 נרשמה עלייה של 2.3% בסעיף זה. עליות אלה נרשמות אף שמצבת העובדים של תע"א ממשיכה לרדת בגלל הסכמים לפרישה מוקדמת. גם בקומת ההנהלה התגמולים נכבדים — כל אחד מבכירי החברה זכה ב־2013 לבונוס המקסימלי שמותר לחברה לחלק כחברה ממשלתית (חמש משכורות), ואף היו"ר של החברה מאז נובמבר 2013, רפי מאור, מקבל שכר כאילו היה מנכ"ל נוסף.

מחכים לפרויקטים חדשים

לא כל יום רואים בדו"ח של חברה שורה כמו "בחברה קיימים מאות עובדים שאין תעסוקה מלאה עבורם". משפט זה חושף בעיה נוספת של התע"א: חוסר יכולת לנהל את כוח האדם שלה בצורה חופשית. בחברה מנסים כמה שיותר לנייד עובדים (בהסכמת הוועד) כדי לאזן את העלויות הכבדות של כוח האדם, אבל לא תמיד זה מצליח. חוסר היכולת לנייד עובדים הפכה השנה לקריטית בפעילות הסבות המטוסים. מדובר בפעילות של הפיכת מטוסי נוסעים למטוסי תובלה או תדלוק, שהיא משימה מורכבת כשלעצמה, יכולת שאינה קיימת בכל יצרנית מטוסים. הבעיה היא שמדובר בשוק של פרויקטים גדולים, ולא כזה שמספק עבודה רציפה.

יו"ר תע"א רפי מאור. שכר של מנכ"ל נוסף צילום: ענר גרין

כך, בשנתיים האחרונות, בשל המשבר בתעשיית התעופה, לתע"א לא היו הזמנות כלל להסבות מטוסים — והכנסות הפעילות צנחו מ־262 מיליון דולר ב־2011 ל־ 115 מיליון דולר ב־2012 וקרסו ב־2013 ל־16 מיליון דולר. בעוד ההכנסות קרסו ולמעשה כמעט נמחקו — לתע"א לא היתה יכולת לנייד את כל העובדים מהתחום לפעילויות אחרות, וההפסדים החלו להיערם.

בתע"א טוענים כי הכמות האמיתית של עובדים ללא תעסוקה נמוכה בהרבה מהכתוב בדו"ח. "מדובר במספר משרות מועט הנספרות על ידי סכימת שעות של ירידה בתעסוקה כתוצאה מפערים בין סיום פרויקטים לתחילת אחרים, זוהי 'בטלה חיכוכית', האופיינית לחברות במבנה פרויקטלי. החברה פועלת לצמצם מצבים אלה".

פעילות בדק המטוסים של תע"א היא חלק מסינדרום רחב של החברה בשנים האחרונות, שבו קצרה הצלחות ורווחים בשוק הצבאי, אך סבלה מכישלונות ומהפסדים בשוק האזרחי. בסיום הסבסוד הצולב של האזרחי/צבאי בתע"א, החברה עדיין רווחית ומצליחה לתמוך בכל פעילויותיה, אבל כשמפרידים בין התחומים, רואים כי בשנתיים האחרונות התע"א פיתחה פיצול אישיות בין ד"ר צבאי המוצלח ומר אזרחי המפסיד.

הפעילות הצבאית סיימה את 2013 עם עלייה של 13% במכירות ל־3 מיליארד דולר, ועם רווח תפעולי של 252 מיליון דולר, עלייה של לא פחות מ־40% לעומת 2012. באותה תקופה הפעילות האזרחית אמנם הגדילה מכירות ב־42% לסכום של 864 מיליון דולר, אך הפסדיה עלו ב־22.6% ועמדו על 38 מיליון דולר הפסד תפעולי.

על פערים אלו אמרו בתע"א כי "למרות המשבר שבו מצוי שוק התעופה האזרחית, ממשיכה להתקיים סינרגיה בין התחומים: למשל, בין ייצור מטוסים אזרחיים לבין מל"טים ובין רובוטיקה צבאית לאזרחית. סינרגיה זו תומכת בהמשך קיום הפעילות האזרחית, יחד עם המשך חיפוש אחר דרכים להפוך אותה ליעילה ורווחית יותר".

הפסדים אלו הובילו, בין היתר, להמלצת דירקטוריון החברה השנה שלא לחלק דיבידנד. זה יפה שתעשייה אווירית מספקת תעסוקה ל־16 אלף עובדים, אבל כשהדבר בא על חשבון דיבידנדים שיישרתו את תקציב המדינה שאמור לשרת את הציבור כולו, עולה השאלה האם לא התבלבלו כאן בין אינטרס המיעוט לאינטרס של הרוב.