מבחן טעימה של הסופר שייק שיציל את העולם: "קצת מזכיר בצק משחק של ילדים"
חבר שהוזמן לטעימה: "אם קהל היעד הוא אנשים שלא אכפת להם מההנאה שבאכילה, אז מדובר במוצר סביר למדי"
במלון בשיקגו חיכתה לי קופסת קרטון עם שלוש שקיות לבנות אטומות, שלושה בקבוקונים ושקית קטנה עם טבליות שמנים. ההפתעה הראשונה היתה המשקל. דמיינתי אבקת קסם קומפקטית, אבל בפועל כל שקית הכילה כחצי קילו אבקה צהבהבה ועבת גרגירים. ערבובה במים התברר כעניין לא פשוט, כי הגושים שנוצרו היו עקשנים, ואחרי הוספת השמן צפו בועיות שומניות על הנוזל הסמיך. זה לא היה מראה מעורר תיאבון, אף שהריח היה ניטרלי.
בהתאם להוראות, הכנסתי את התערובת למקרר, ואחרי שעה לקחתי נשימה עמוקה - ואז שלוק גדול. בשתי מילים: לא טעים. ביותר מילים: לא מתוק, חסר טעם עד כמה שנוזל סמיך יכול להיות, ומצריך מאמץ כדי להמשיך ללגום. עם זאת, הטעם אינו מגעיל, ואפשר בהחלט להסתגל אליו.
בשתי מילים: לא טעים. ביותר מילים: לא מתוק, חסר טעם עד כמה שנוזל סמיך יכול להיות
כבחורה שיכולה לחיות על יוגורט ועגבניות אני כנראה לא קהל היעד האופטימלי של סוילנט, לכן הזמנתי לטעימה גם חבר שלומד לתואר שני בתוכנית עמוסה במיוחד. להלן התרשמותו, לגימה אחר לגימה. שלוק ראשון: "הטעם שומני ודי תפל. קצת מזכיר טעם של בצק משחק של ילדים". בחצי הכוס: "זה ממלא בצורה שמזכירה שייק חלבונים. מריח כמו משהו מתוק, אבל הטעם לא מתוק כלל". לקראת הסוף: "בהחלט ממלא. מאוד סמיך. אבל אני לא אוהב את הריח". שלוק אחרון: "מספיק ניטרלי כדי שאוכל לשתות לאורך זמן, למשל כשאני על המחשב. אם קהל היעד הוא אנשים שלא אכפת להם מההנאה שבאכילה, אז מדובר במוצר סביר למדי".
