• תפריט
דעות

יש תמורה לתרומה

תרמתם 20 שקל לעמותה? קבלו רישיון למאגר צילומים

דור נחמן 08:5618.09.13

ערב יום א', נשמעת נקישה בדלת בביתו של מר כהן. מר כהן אץ לפתוח הדלת ובפתחה עומדים מתרימים מטעם עמותה מסוימת. מר כהן מהסס, מתלבט, חושב לרגע ולבסוף, ברגשות מעורבים, מעניק תרומה של 20 שקל. סוף טוב, לא? בסיפור הזה, כנראה שכן. אולם, במרבית המקרים ובנקישות האחרות על דלתות רבות, סיסמה כגון "תרמנו כבר בעבודה" יכולה להישמע מיד לאחר פתיחת הדלת.

 

בשוק הישראלי מוכרים לרוב שלושה מגזרים: המגזר הראשון (המגזר הציבורי), המגזר השני (הסקטור העסקי-פרטי) והמגזר השלישי. המגזר האחרון AVUT בעל נרטיב חברתי-קהילתי, מורכב ממלכ"רים הפועלים, ללא כוונות רווח, למען החברה, ועושים כן לרוב, באמצעות גיוס תרומות.

 

לצד שלושת אלו, בשנים האחרונות, החלו ניצני פריחת מגזר חדש –המגזר הרביעי, ובשמו האחר, "יזמות חברתית" - מעין יצור כלאים המשלב בין אלמנטים מהמגזר השני ומהמגזר השלישי.

 

מחד, בדומה לפעילות המגזר השלישי, מטרותיה של יזמות חברתית היא בפעילות למען החברה והקהילה. מאידך, מאחר והיזמות החברתית איננה מעוניינת להיסמך על שולחנו של אחר בדמות תרומה, לצרכי פעילותה, עושה היא שימוש רב בארגז הכלים העסקי-מסחרי ובמודלים עסקיים-מסחריים מחוללי הכנסה אשר מצויים לרוב בשימושם של אלו הנמנים על המגזר השני.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

בהקשר לפעילות המלכ"רים המשתייכים למגזר השלישי הרי שניתן לראות כי אלה מחלקים את קהל היעד שלהם לשניים – התורם, אשר מאפשר למלכ"ר לפעול באמצעות מתן תרומתו; והנתרם – הנהנה מפעילותו של המלכ"ר אשר מתאפשרת לרוב, כתוצאה מתרומתו של התורם.

 

בראייה כלכלית-פסיכולוגית רחבה יותר, נדמה כי פעילות המלכ"רים הנמנים על המגזר השלישי נתפסת על פי רבים כאחד נהנה והשני חסר. לדעתי, סוגיה זו מובילה רבים מהתורמים הפוטנציאליים, אשר נשמעת נקישה בדלתם, לחשוב פעמיים האם ברצונם לתרום למלכ"ר מסוים.

 

לצד זאת, היזמות החברתית מנסה לגבש חשיבה של זה נהנה וזה אינו חסר אלא אף מרוויח. ובכך, כתוצאה מפעילותה, קהלי היעד הקלאסיים של המגזר השלישי (התורם והנתרם) נהנים שניהם.

 

חשיבה יצירתית והבנה משפטית

 

ומה הקשר בין קניין רוחני לבין יזמות חברתית? עולם הקניין הרוחני מורכב ממספר ענפים: זכויות יוצרים, פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, סודות מסחריים. במקרים מסוימים ההגנה תלויה ברישום מוקדם (כגון: פטנטים, מדגמים וסימני מסחר) ובמקרים אחרים אין צורך ברישום כדי ליהנות מהגנה (כגון: זכויות יוצרים). כך לדוגמה, ענף זכויות היוצרים, בכפוף לתנאים מסוימים, מאפשר הגנה על ביטוי מוגן, אשר מטרתה של ההגנה היא ליתן תמריץ ליוצר היצירה להשקיע ביצירתו.

 

לדעתי, בחשיבה יצירתית, לצד הבנה משפטית, לא רק שיזמות חברתית ומלכ"רים ועמותות במגזר השלישי, יכולים להשיג את מטרותיהם – אלא הם אף יכולים לתת תשואה חברתית-קהילתית-כלכלית נכונה ויעילה יותר לקהלי היעד הקלאסיים של המגזר השלישי (התורם והנתרם).

 

ובחזרה לנקישה בדלת. טול מקרה שבו לאחר אותה נקישה בדלת עמותה מסוימת תציע לתורם לקבל בתמורה רישיון שימוש בנכס בלתי מוחשי (כגון ספר, אינדקס, או רישיון למאגר צילומים אינטרנטי). במקרה זה, התורם כבר איננו תורם ואילו התרומה היא כבר עם מתן ערך בצידה. וכך, בחיבור שבין זכויות על נכסים בלתי-מוחשיים ואופן מסחורם (זיכיון, רישיון שימוש ועוד) לפעילותה של אותה העמותה – נוצר הקשר הבלתי אמצעי בין עולם הקניין הרוחני לבין היזמות החברתית.

 

דוגמה: יוזמה חברתית או מלכ"ר שמטרתם להגן על החי והצומח יכולים ליצור ולחבר ספר אשר יכלול צילומים, מסלולי טיול ואף אינדקס צמחים כשהזכויות בבעלותם המלאה ולמכור עותקים. גם כאן, התגמול שיתקבל מאותה המכירה ישמש את פעילותם של היוזמה או המלכ"ר אך גם רוכשי הנכס המסוים יצאו נשכרים.

 

ראשית, מאחר והמחסום הפסיכולוגי, אשר עמד לנגד עיניהם, בעת שנתבקשו ליתן תרומה לאותו הגוף בלא קבלת ערך מצידו, ייתכן ויפוג כאשר מתקבל נכס (כגון ספר) בידם. שנית, מהבחינה האישית, מאחר שאת כספם העניקו ליוזמה העוסקת בתחום הקרוב לליבם. ושלישית, מהבחינה הכלכלית, מאחר וקיבלו עותק של ספר או רישיון למאגר צילומים/אינדקס צמחים, בו הם יכולים לעשות שימוש בטיולם הבא.

 

עתידים לייסד יוזמה חברתית, מלכ"ר או עמותה, או כבר מפעילים אחת? דעו כי עם חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא וכן תוך הבנה משפטית ושימוש נכון, יעיל וכדין בכלים השאובים מעולם הקניין הרוחני תוכלו לתת לקהלי היעד שלכם תשואה חברתית-קהילתית-כלכלית יעילה ונכונה יותר.

 

הכותב הוא עו״ד העוסק בתחומי דיני האינטרנט, טכנולוגיה, זכויות יוצרים וקניין הרוחני, מנטור ליוזמות חברתיות וכן פעיל חברתי

 

ספר התקציב 2017-2018 - גרסת כלכליסט 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x