• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

המדינה הפריטה גם את המימון לקורס הטיס ואת שעות האימון

הדו"ח השנתי לשנת 2012 של מרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר משרטט את התרחבות מפעל ההפרטה. והפעם: למערכת החינוך ולכיתות הלימוד זולגים תכנים ומורים מטעם חברות מסחריות, ומערכת הפיקוח על המשפחתונים הופרטה אף היא

שאול אמסטרדמסקי 06:5927.05.13

בשבוע שעבר פורסמה בגלי צה"ל ידיעה קטנה שמחביאה מאחוריה סיפור גדול בהרבה. כתבת התחנה יובל אקרמן סיפרה כי בנציבות שירות המדינה בוחנים חשש להטיית מכרז בידי משרד התחבורה. מדובר במכרז לפיקוח על מערך התחבורה הציבורית בישראל. החשד הוא שפקיד משרד התחבורה שאמון על העניין תפר את המכרז לפיקוח על התחבורה הציבורית למידותיה של חברה אחת בלבד, שהיא זו שעושה את זה מאז 2007.

 

כאן, מאחורי סיפור השחיתות האפשרי, מונח הצוהר לסיפור הרחב יותר: למה לעזאזל הפיקוח על התחבורה הציבורית נתון בידי חברה חיצונית? או בלשון אחרת, מדוע הפיקוח על ההפרטה - שכן התחבורה הציבורית עברה הפרטה בשנים האחרונות - הופרט גם הוא? ואם הפריטו את הפקחים, למה מישהו מופתע שאין מי שמפקח על החברה המפקחת או על מי שהפקיד בידיה תקציבים של רבע מיליארד שקל במצטבר.

 

וזו האמת המטרידה: גם הפיקוח הממשלתי עובר בשנים האחרונות תחת מכבש מכונת ההפרטה הממשלתית. והפיקוח אינו לבד. מכונת ההפרטה הממשלתית שולחת את זרועותיה לכל חלקה. הדו"ח השנתי של מרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר, שיתפרסם היום, חושף עד כמה התרחבה מכונת ההפרטה בשנת 2012.

 

מטוס קרב מטוס קרב צילום: גדי קבלו

 

1. כך הפריטו את קורס הטיס

 

לפני קצת יותר משנה, ביולי 2012, אישרה הממשלה את הצעתו של שר הביטחון דאז אהוד ברק לרכוש 30 מטוסי אימון חדישים מאיטליה, בהיקף של כמיליארד יורו. אחרי שבועיים הגיעה בקשה חריגה מאוד לוועדת הכספים של הכנסת לאשר את מתווה מימון העסקה הזו.

 

והנה, לראשונה, מערכת הביטחון ביקשה מהכנסת לאשר דבר מאוד מוזר. במקום שמערכת הביטחון תשלם על עסקת רכישת המטוסים הזו מתקציבה, מצאו במערכת הביטחון פטנט מקורי, שקיבל את אישור החשב הכללי במשרד האוצר: משרד הביטחון, כך הוחלט וכך אישרו ארבעת חברי הכנסת היחידים שהגיעו לדיון, יעמיד הון עצמי של 400 מיליון יורו לטובת העסקה. מאיפה יגיעו עוד 600 מיליון יורו? 200 מיליון יורו יגיעו בצורת הלוואה מבנק הפועלים, ועוד 400 מיליון יורו יגיעו מקבוצת מלווים איטלקית, ובהם הבנק הגדול באיטליה (unicredito) וקרן הפנסיה הגדולה באיטליה (casa).

 

הואיל ומדובר כאן בהפרטת המימון של הרכש הביטחוני, צריך להבין בדיוק איך הדבר הזה נעשה. צה"ל לא יכול לקחת הלוואות ישירות מהמערכת הבנקאית. ולכן הוקמה לצורך העניין חברה פרטית בשותפות בין המדינה (דרך התעשייה הצבאית) לבין חברת אלביט מערכות הפרטית. לחברה המשותפת קוראים תור, והיא זו שלקחה את ההלוואה. צה"ל, מצדו, התחייב מול האיטלקים להחזיר את ההלוואה הזו ב־21 השנה הקרובות על ידי העברת תקציבים מתאימים לחברה הפרטית תור, שתחזיר לבנקים את ההלוואה. אגב, בשבוע שעבר התפרסם כי במערכת הביטחון מעוניינים כעת לקדם הלוואות נוספות מהמערכת הבנקאית הישראלית כדי לממן את מעבר בסיסי צה"ל לנגב, בצל המצוקה התקציבית שמשרד הביטחון נקלע אליה.

 

 

ואם זה לא מספיק, לא רק המימון הופרט אלא גם אימון פרחי הטיס עצמו. במסגרת אותה עסקה הוחלט כי ניהול מערך מטוסי האימון החדשים לא ייעשה בידי חיל האוויר אלא בידי אותה חברה פרטית - תור. החברה הזו תתחזק את המטוסים, תנהל את מלאי החלפים שלהם, תקים מערך סימולטורים ותנהל אותו, ולמעשה תמכור לחיל האוויר שעות טיסה ושעות אימון בסימולטורים.

 

2. כך הפריטו את המורים ואת תוכניות הלימוד

 

בשנים האחרונות החמיר הנתק בין משרד החינוך לבין דרג השטח, קרי לבין מנהלי בתי הספר. כפי שחשף דו"ח מיוחד של מבקר המדינה מהשנה שעברה, משרד החינוך מתקשה לעקוב אחר תוכניות לימוד במימון מסחרי שחודרות ללא אישור למערכת החינוך.

 

תלמידים (אילוסטרציה) תלמידים (אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

 

בעיקרון, במשרד החינוך פועל גוף מיוחד - ועדת הפרסומות - שמקבל בקשות מגופים מסחריים להפעיל תוכניות לימוד ייחודיות במערכת החינוך, במימון מסחרי. הוועדה אמורה לבחון את הבקשות ולהחליט מה היא פוסלת ומה היא מאשרת. כך, למשל, אושרה תוכנית לימוד של רבוע כחול - בשם "חכמים בריבוע" - ללימוד צרכנות נבונה. במסגרת התוכנית נחשפים התלמידים לסניפי הרשת, לסמליה ולתכנים שלה. במקביל פועלת במערכת החינוך תוכנית לימודים של יוניליוור, תחת המותג תלמה, להעלאת המודעות לחשיבות ארוחת הבוקר ותזונה נכונה. ואלה רק שתי דוגמאות מקריות, בפועל פועלות בשטח עוד תוכניות רבות. בדיקת המבקר העלתה כי ב־3,100 מוסדות לימוד הופעלו תוכניות לימוד שונות בידי גורמים מסחריים, בלי שמשרד החינוך תמיד ער להן. ההורים ששולחים את ילדיהם למערכת החינוך לא מודעים לתוכניות האלה, לתכנים שהילדים שלהם נחשפים אליהם, וממילא אין להם שום יכולת השפעה על כך. בחלק מהמקרים מורי בתי הספר הם שמלמדים את תוכניות הלימוד האלה, ובחלק מהמקרים מדובר במורים חיצוניים של אותם גופים מסחריים.

 

משרד החינוך, אגב, התחייב כבר בדצמבר 2010 להקים אתר אינטרנט ייעודי כדי שציבור המורים והמנהלים, ובתקווה שגם ההורים, יוכלו להיחשף לתוכניות בצורה מסודרת, כדי שהנושא יהיה שקוף. יותר משנתיים חלפו מאז ולאתר האינטרנט הזה אין שום זכר.

 

אמיר פז פוקס. ממחברי הדו"ח אמיר פז פוקס. ממחברי הדו"ח צילום: אוראל כהן

 

3. כך הפריטו את הפיקוח על הטיפול בילדים

 

במשרד התמ"ת, היום משרד הכלכלה, אין מספיק מפקחים לפקח על משפחתונים לילדים עד גיל 3, כלומר לוודא שהמשפחתונים עומדים בסטנדרטים של בטיחות ותחומים נוספים ושההורים לא סתם מפקירים את הילדים מדי בוקר.

החוסר בכוח אדם הוא כל כך חמור, שאפילו מבקר המדינה הצביע בשנה שעברה על ליקויים אדירים בתחום. על 1,600 משפחתונים שבהם 90 אלף ילדים במסגרות מפוקחות ו־120 אלף במסגרות פרטיות לא מפוקחות, ישנם רק 12 פקחים. לכן ב־73% מהמשפחתונים לא נעשה שום ביקור במהלך השנה, או שנעשה ביקור אחד בלבד.

 

מה עשו במשרד התמ"ת, סליחה, במשרד הכלכלה, כדי לתקן את הבעיה? הפריטו את הפיקוח, כלומר הוציאו את הפיקוח לחברות חיצוניות שעשו אותו עבור המשרד. ומי יפקח על המפקחים? שאלה טובה. במשרד מדגישים כי הפקחים הפרטיים מבצעים עבור המשרד רק את המיפוי, כי בפועל אין להם סמכויות של ממש, וכי כמות המפקחים אמורה לגדול. אגב, היא אמורה לגדול בלאו הכי משום שבמסגרת חוק חדש שהמשרד מקדם בימים אלה, לאחר שנכשל להעביר גרסה קודמת שלו בכנסת בשנה שעברה, אמורים להכניס את כל המשפחתונים ומעונות היום לפיקוח המשרד - אלה שזוכים לסבסוד ממשלתי ואלה שלא. או במילים אחרות, למפקחים הפרטיים תהיה הרבה יותר עבודה, ולעובדים של משרד הכלכלה יהיו עוד הררי חומר שהם לא יצליחו להגיע אליהם, חומר שנוגע ישירות לבטיחות ולרווחתם של הילדים של הציבור.

 

ועדת טרכטנברג עמדה על הבעייתות שבהתרחבות הבלתי מוסדרת של מכונת ההפרטה. לכן המליצה הוועדה לממשלה להקים צוות בין משרדי שיבחן את היקף מכונת ההפרטה ויבנה תורת הפרטה - מה אסור להפריט, מה מותר, ובאיזה כללים, וכיצד לפקח על ההפרטה.

 

ככל הידוע במשרד ראש הממשלה הוקם צוות שכזה בשנה שעברה, אולם המשרד לא הסכים לענות אתמול לפניית "כלכליסט" האם עבודת המטה התקדמה או הניבה פירות. כל פנייה למשרדי הממשלה או למשרד האוצר בניסיון לעמוד על היקף ההפרטה בשנה האחרונה עלתה בתוהו, תוך הסבר מצד משרדי הממשלה כי אין להם יכולת לאמוד את היקף ההתקשרויות הכספיות הכולל שלהם עם חברות פרטיות. הסיבה לכך, לטענתם, אבסורדית: יש להם פשוט יותר מדי התקשרויות כספיות עם גופים פרטיים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x