הון אנושי: השגרה של המדינה שלכם היא היסטריה
התורמים לרמב"ם תוהים מה הישראלים רוצים, וגד זאבי יודע איפה הכסף
על קיר תלול שעדין לא טויח תלו מיטת בית חולים. שאלתי את מנהל רמב"ם פרופ' רפי ביאר אם מדובר במיצג מחאה נגד הקיצוצים בתקציב הבריאות, והוא השיב: "לא, זו סתם מיטה שתלויה שם. ולגבי הקיצוצים, מדובר באסון. אם הם יתממשו אין לנו דרך להפעיל את בית החולים". את שיחתינו קטעו שני אקרובטים שהתעופפו על חבלים סביב המיטה. "אל דאגה", אמר ביאר, "אם הם ייפלו הרכבנו כאן מחלקת טראומה, אבל אחרי הקיצוצים אני לא ממש בטוח שנצליח".
אחר כך פגשתי את גד זאבי, שהחברה שלו יפנאוטו חייבת לבעלי האג"ח שלה כ־150 מיליון שקל ועומדת למכירה, ושהוא עצמו עומד לדין בפרשת בזק ומיכאל צ'רנוי. אפשר להגיד הרבה דברים על ההתנהלות של זאבי לאורך כל השנים, אבל לו היה דווקא מה להגיד על שר האוצר. "יאיר לפיד הוא טירון ולא יודע איפה הכסף נמצא, פקידי האוצר עשו עליו סיבוב", אמר זאבי. "מספיק היה לזרז את הליכי הבנייה בארץ כדי למלא כך את הבור התקציבי. אתה יודע כמה כסף נאלצים לשלם הקבלנים בעקבות עיכובי הבנייה?". ואז זאבי, גם הוא קבלן, חישב את הסכומים שלדעתו הקבלנים מפסידים ונקב בסכום כפול מהגירעון של ישראל. כשהתעקשתי לדבר על מצבה של יפנאוטו הוא אמר: "תראה, מדובר בחברה נהדרת בעלת פוטנציאל ענק, שהבעיה העיקרית שלה היתה ירידת הין. אם הין יעלה אז סובארו ויפנאוטו יחזרו להיות חברה שווה ומניבה".
ד"ר סול ג'יי בארר, מייסד תאגיד התרופות סלג'ן, ואשתו מרי קיבלו מבית החולים את עיטור הרמב"ם על תרומתם לבית החולים. לפני הטקס אמר לי בארר: "ישראל נמצאת במצב טוב יחסית לעולם וגם לאמריקה, אני ממש לא מבין אתכם. אני לא מבין על מה יצאתם ואתם עומדים לצאת לרחובות בימים הקרובים. הצמיחה שלכם בשנים האחרונות נהדרת". אמרתי לו שמי שמרוויח מהצמיחה הוא חלק קטן מאוד באוכלוסייה, והוא אמר "לפי מה שאני קורא ושומע זה ממש לא נראה ככה, עבורי אתם ממציאים ויזמים גדולים".
זוכה נוסף בעיטור היה איל הנדל"ן הקנדי דיוויד גרין. לו היתה תיאוריה על הישראלים והמצב הכלכלי: "השגרה שלכם היא היסטריה. אתם קופצים ממשבר למשבר, רק ככה דברים זזים אצלכם, אם זה בכלכלה ואם זה בביטחון. הבית חולים הזה למשל לא היה קם אם חיפה לא היתה מופגזת במלחמת לבנון השנייה. אצלנו בקנדה הכל יציב, אבל גם היסטריה מתמשכת היא סוג של יציבות. ובגלל ההיסטריה שלכם אני לא משקיע אצלכם בנדל"ן".
אחר כך גרין והבאררים קיבלו את העיטור בטקס חגיגי. גם בשנה שעברה הוענק העיטור לפילנתרופים זרים, אולי מנותקים אבל פחות מרגיזים, אחרי שב־2011 ניתן לנוחי דנקנר וב־2010 לסמי עופר. כשראש עיריית חיפה עלה לנאום, נזכרתי איך סיפר לי פעם שהוא מוכן לתת לטייקונים הכל כל עוד הם תורמים, ואיך אמר לסמי עופר: "אם בתל אביב לא רוצים אותך בוא אלינו לחיפה. אם תתרום מספיק כסף אני מוכן גם לקרוא את העיר על שמך, חיפה סמי עופר". בינתיים, חיפה מסיימת את האצטדיון ע"ש עופר. ובבת גלים, הקיצוצים נמשכים.