$
בארץ

בלעדי ל"כלכליסט": נתניהו גנז את הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג

מי שרוצה לעיין בפרוטוקולים של הוועדה שהוקמה בעקבות המחאה החברתית בקיץ שעבר לא יכול לעשות זאת. משרד רה"מ החליט להעביר את הפרוטוקולים לארכיון המדינה, שם יישארו חסויים לפחות 15 שנה; התנועה לחופש המידע: המהלך אולי מעיד על החשיבות שמייחסת הממשלה לדו"ח

מיקי פלד 07:0525.07.12

משרד ראש הממשלה החליט לגנוז עשרות מהפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג, כך נודע ל"כלכליסט". הפרוטוקולים היחידים שניתן לעיין בהם הם אלו שמראש הוגדרו כ"שיתוף הציבור". 8 הישיבות הללו התקיימו בדלתיים פתוחות ובהם נציגי ציבור שטחו בפני הוועדה את הצעותיהם לשינוי חברתי-כלכלי והתקיים דיון בעניין. לאחר הישיבות הפתוחות קיימה הוועדה מפגשים סגורים שלבסוף פורסמו בדו"ח הוועדה בסוף ספטמבר 2011 שהוגש לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

 

לאחר פנייה של התנועה לחופש המידע בבקשה לקבל את כל הפרוטוקולים נודע כי לפני מספר חודשים החליטו במשרד רה"מ להפקיד את שאר הפרוטוקולים בארכיון המדינה ולכן חל עליהם חוק הארכיונים שקובע חיסיון לתקופה של 15 שנה. גם לאחר תקופה זו מי שירצה לעיין בהם עשוי להיתקל בסירוב במידה והממונה על הארכיון יחליט כי יש בחומר מידע אודות צנעת הפרט או פגיעה אפשרית בבטחון המדינה.

 

הפגנות המחאה בקיץ הקודם (ארכיון) הפגנות המחאה בקיץ הקודם (ארכיון) צילום: עמית שעל

 

מדובר בפרוטוקולים של הוועדה ושל צוותי המשנה שלה שעסקו בנושאים שעל פניו לא אמורים להיות רגישים מבחינת הממשלה כמו דיור ציבורי, בריאות, רווחה, חינוך, מיסוי, שוק העבודה ועוד. גורם המקורב לועודה אמר אתמול כי "מלבד כמה עניינים שאולי יכולים להיות קשורים לתקציב הביטחון, אני לא רואה סיבה מדוע לאסור על הציבור לראות את הפרוטוקולים".

 

החשיבות של עיון בפרוטוקולים מהדיונים הסגורים הינה קודם כל לאפשר ביקורת טובה יותר על יישום המלצות הוועדה, להבין את העמדות השונות שהשפיעו על המלצותיה ולאפשר את המשך הדיון הציבורי בהמלצות. גניזת הפרוטוקולים תמוהה במיוחד לאור העובדה שהוועדה הקפידה להצטייר ככזו שעושה את עבודתה תוך שיתוף מלא ככל האפשר עם הציבור. הוועדה אף כללה צוות מיוחד של הידברות עם הציבור, שנפגש עם הפעילים שהקימו מאהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב, פתחה דף פייסבוק, חשבון טוויטר ואף ערוץ יוטיוב. לאחרונה אף עלה אתר אינטרנט ביוזמת המשרד לשיפור השירות לציבור של מיכאל איתן שעוקב אחר יישום המלצות הועדה בתחומים השונים.

 

ההעברה לארכיון עשויה ללמד גם על היחס של הממשלה אל הדו"ח. מתוך 139 המלצותיו רק 25 מיושמות – בראשן חינוך חינם מגיל 3 והרחבת היצע מעונות היום, 39 המלצות תקועות – ביניהן מנגנון הפיקוח על המחירים והשירותים ועידוד תעסוקת נשים ערביות, ו-23 המלצות לא אומצו – בעיקר אלו הנוגעות לעידוד התעסוקה במגזר החרדי ומיסוי על עשירים. עלות סך ההמלצות של הוועדה הינה 30 מיליארד שקל שמתפרסים על פני חמש שנים.

 

עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש, אמרה אתמול כי "משרד ראש הממשלה יצר הפרדה מלאכותית בין ישיבות שבהן השתתף נציג ציבור לבין אלה שלא. סיבת ההפרדה אינה ברורה לנו. אם כבר, המידע שחשוב שהיה מגיע לידיעת הציבור אלו הישיבות שבהן לא ישב נציג ציבור כדי לאפשר עין ציבורית מפקחת וביקורתית. מה עוד, שהמשרד לא הצביע על סייג ספציפי בחוק שמונע ממנו למסור באופן מלא את המידע המבוקש ורק טען שהמידע בחלקו הועבר לארכיון. זו תשובה תמוהה ומעלה את השאלה הבאה: מדוע הזדרז המשרד להעביר את הפרוטוקולים לארכיון והאם יש בכך כדי להעיד על סיום הטיפול המשרד בנושאים שקשורים לוועדה".

 

לא נמסרה תגובת משרד רה"מ.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x