בלעדי ל"כלכליסט": לשכת עוה"ד מנסה לטרפד הגבייה המהירה

לשכת עורכי הדין פנתה למשרד המשפטים בדרישה שמסלול הגבייה המהיר המופעל על ידי ההוצאה לפועל יחול רק על המגזר הציבורי, ולא על המגזר הפרטי, כך נודע ל"כלכליסט".

מדובר בפיילוט שיצרה הממשלה באוגוסט 2009 לשלוש שנים, שכולל את הקמתה של יחידה בהוצאה לפועל הגובה חובות עד 10,000 שקל בתוך שמונה חודשים לכל היותר, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. ליחידה מידע מלא על החייב, אך גם כלים מוגבלים, ללא אפשרויות לעיכוב יציאה מהארץ, או להגבלת רישיון הנהיגה, זאת ללא צורך בדיונים ובעורכי דין ובשכר הטרחה הנלווה לכך.

ברזילי. "לא לסייע לטייקונים" צילום: אריאל בשור

"לובי אימתני"

הוראת שעה שמאפשרת את קיומו של המסלול תסתיים לקראת סוף השנה. מחרתיים תחליט ועדת החוקה של הכנסת אם לאשר לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק שמקבע אותו. לדברי גורמים בכנסת, לשכת עורכי הדין מתנגדת באופן נחרץ לקיבוע החוק. "הם מפעילים לובי אימתני על משרד המשפטים כדי להותיר את החברות המסחריות מחוץ לחוק", אמרו הגורמים. לדבריהם, "לשכת עורכי הדין עלולה לטעון בדיון מחרתיים, כי מדובר בתוספת תקנים להוצאה לפועל ש'תגולגל' על כלל הצרכנים".

ברשות האכיפה טוענים כי גם החברות וגם החייבים ייאלצו לשלם על כל תיק אלפי שקלים מיותרים כשכר טרחה כדי לספק את פרנסתם של המשפטנים אם תתקבל עמדת לשכת עוה"ד. מנהל רשות האכיפה והגבייה דוד מדיוני אמר ל"כלכליסט" כי "אחת הרעות החולות של גביית חובות היא התפתחות החוב בתוך התיק בשל הוצאות שכר הטרחה והוצאות הגבייה. על כן, המחוקק החליט כבר ב־2009 שיש להקים מסלול 'רזה' וזול שיקטין את ממדי התשלום שהחייב משלם. התברר שזה אפקטיבי מאוד, משום ששני הצדדים חוסכים כסף וחברות פרטיות אף מאמינות שכך אפשר לשמר לקוחות". לעומת זאת, מוסיף מדיוני, "משרדי עורכי דין שנותנים שירות לחברות הגדולות תמורת שכר טרחה רוצים לגדול, וטוענים שזו פגיעה במקצוע. אבל אנחנו רוצים שחייב ישלם הכי קרוב לקרן חובו, בלי הוצאות אינסופיות שמתגלגלות עליו. לא יכול להיות שאדם יתגלגל לבור שהוא לא יכול לצאת ממנו". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), שפנה לשר המשפטים בנושא, מציין כי האינטרס של עורכי דין הוא "לנפח את החוב", אף שזה מוריד את הסיכוי שהחייב ישלם. "רוב הכספים הם עבור מכתב התראה, פתיחת תיק או רישום זה או אחר. כאשר האזרח מבקש להסדיר את חובו, עומד מולו עו"ד עצמאי שמטרתו להפוך את החוב ל'כלכלי' יותר", אומר מקלב.

"הצלחה מסחררת"

לפי נתוני רשות האכיפה, היקף החובות בטיפול המסלול המקוצר מאז פתיחתו מסתכם ב־104.2 מיליון שקל, ומתוכם נגבו 46.5 מיליון שקל. לטענת הרשות, מדובר בהצלחה מסחררת: במסלול המקוצר הצליחו לגבות 42% לעומת 27% בלבד במסלול הרגיל. בין הגופים פרטיים שעושים שימוש במסלול המקוצר: חברות מתחום הסלולר, הבנקאות והביטוח.

מלשכת עוה"ד נמסר בתגובה: "ראש לשכת עוה"ד, עו"ד דורון ברזילי, סבור כי התכלית ביצירתו של המסלול המקוצר היא לסייע לאוכלוסיה חלשה לגבות את חובה, אך לא לגופים החזקים במשק כגון בנקים וחברות ביטוח אשר צריכים להיות מוחרגים מתחולת המסלול המקוצר. הוספתם של גופים אלה חוטאת לתכליתו ומשרתת את הטייקונים ואת החברות הגדולות, דבר שאנו בלשכת עורכי הדין לא נאפשר ונאבק בגינו".