נחשף ב"כלכליסט" - בנק ישראל ממשיך להפסיד: רשם אשתקד הפסדי ריבית של 3.4 מיליארד שקל
זאת, בהמשך להפסד בסכום שיא של כל הזמנים, כ- 17.9 מיליארד שקל, שנגרם לו בשנת 2010. בעקבות ההפסד הנוסף, גדלה יתרת ההפסד המצטבר של בנק ישראל, והגיעה לשיא שלילי חדש של כ- 41.4 מיליארד שקל
כפי שנחשף ב"כלכליסט", בנק ישראל רשם גם בשנה החולפת הפסד של כ- 3.4 מיליארד שקל, בהמשך להפסד בסכום שיא של כל הזמנים, כ- 17.9 מיליארד שקל, שנגרם לו בשנת 2010. בעקבות ההפסד הנוסף, גדלה יתרת ההפסד המצטבר של בנק ישראל, והגיעה לשיא שלילי חדש של כ- 41.4 מיליארד שקל. נתוני ההפסד הרשמיים של בנק ישראל מתבררים מהדו"חות הכספיים לשנת 2011 שפרסם הבנק, לאחר אישורם בפעם הראשונה על ידי המועצה המנהלית החדשה של בנק ישראל.
בניגוד להפסד העצום בשנת 2010, שנבע כמעט כולו מההתחזקות שנרשמה באותה שנה בשער השקל מול שערי הדולר והיורו, ההפסד בשנה שעברה נובע מפערי ריביות: הפערים בין הריבית הנמוכה שבנק ישראל מקבל על הפקדת יתרות המט"ח בחו"ל, לבין הריבית הגבוהה יותר שהוא משלם על המק"מ ועל פיקדונות הבנקים אצלו, שמימנו את רכישות הדולרים הכלולים ביתרות המט"ח.
בעקבות היפוך המגמה בשערי החליפין והיחלשות השקל מול המטבעות החשובים בעולם, רשם בנק ישראל בשנה שעברה הכנסות על יתרות המט"ח כתוצאה מהפרשי שערים בסכום של כ-17.1 מיליארד שקל. אולם בשל שיטת הדיווח הייחודית של בנק ישראל, החלק הארי של הכנסות אלה אינו נרשם בדו"חותיו הכספיים כרווח, והוא מועבר לסעיף "חשבונות שערוך" במאזן הבנק. עלייה בשווי יתרות המט"ח
כתוצאה מהפרשי שערים תיחשב לרווח רק כאשר בנק ישראל יתחיל למממש חלק מהיתרות שברשותו.
במקרה זה לא מדובר רק בסיפור חשבונאי טכני, אלא בנושא בעל חשיבות מעשית גדולה במיוחד. על פי החוק, חייב בנק ישראל להעביר מדי שנה את הרווחים שצבר לקופת המדינה, במטרה לסייע לממשלה לממן חלק מהוצאותיה. אולם את רווחיו השנתיים מעביר הבנק לממשלה רק כאשר יש לו רווח מצטבר. ההפסדים הגדולים שרשם בנק ישראל בשנתיים האחרונות הגדילו את הפסדיו המצטברים, ולכן הם מרחיקים בשנים רבות את המועד שבו יוכל הבנק המרכזי להתחיל לתרום את חלקו במימון הוצאות הממשלה.
