בלעדי ל"כלכליסט": האוצר חשף 2.7 מיליארד שקל שהסתתרו בדו"חות מפעל הפיס

סכום עצום בהיקף של 2.7 מיליארד שקל "התחבא" במשך שנים בדו"חות הכספיים של מפעל הפיס מבלי שלאוצר היה ידוע עליו דבר, ומבלי שנעשה בכסף שימוש כלשהו.

מדובר בסכומי כסף המוגדרים בדו"חות מפעל הפיס כ"כספים חונים" והיו מיועדים לעבור לרשויות המקומיות. מסיבות שונות הכסף לא הגיע לייעודו מעולם, ובמפעל הפיס לא "הרימו דגל" והציעו להשתמש בו.

הסכום האדיר נחשף רק בעקבות בדיקה שביצע אגף החשב הכללי בדו"חות הפיס. הבדיקה נעשתה על רקע בקשת הפיס מהאוצר לקבל היתר לעריכת הגרלות לחמש השנים הקרובות.

בעקבות גילוי הסכום, שקלו באוצר לחייב את הפיס להעביר אליהם את הכסף לקופת האוצר, אך בסופו של דבר רק חייבו את הפיס לחלקו לרשויות בזמן קצוב. החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו העניקה לפיס היתר לעריכת הגרלות, אך התנתה אותו בכך שבתוך 3 חודשים יכין תוכנית לצמצום הסכום.

מיכל עבאדי־בויאנג'ו צילום: נועם מושקוביץ'

כמו רווח נקי של שנתיים

קשה להבין כיצד הסתתר במשך שנים סכום בסדר גודל כזה בדו"חות מפעל הפיס. מדובר בסכום השקול, באופן גס, לרווח הנקי של מפעל הפיס לאורך שנתיים (הרווח הנקי שלו ב־2011 עמד, על פי הערכות, על כ־1.3 מיליארד שקל).

למה נותר הכסף בקופת מפעל הפיס? בשלב זה, לא ידועות כל הסיבות לכך, אך לפחות חלק מהסכום לא הועבר לרשויות מקומיות, היות שלא הצליחו להשיג בזמן אישורים לבניית המוסדות שלהן יועדו ההקצבות. חלק מהכספים תקוע במשך שנים, ומיועד לשמש לאותה מטרה, מבלי שנשקלת האפשרות לעשות בו שימוש אחר. סכום הכסף המיועד לרשויות המקומיות כולל חובות לטווח קצר של עד שנה לרשויות המקומיות בהיקף של 800 מיליון שקל והתחייבויות לטווח ארוך בהיקף של 1.9 מיליארד שקל.

האוצר כמעט לא פיקח

עד לפני כמה חודשים פעל מפעל הפיס כמעט ללא פיקוח מצד משרד האוצר. המעקב עליו הוטל באופן מסורתי על מנכ"ל האוצר, והנושאים בתפקיד נהגו לאשר באופן כמעט אוטומטי את בקשות מפעל הפיס לקבלת היתר להמשך ביצוע ההגרלות.

עם קבלת הבקשה לחידוש ההיתר לפני כמה חודשים, החל המשנה לחשכ"ל אבי גבאי בביצוע בדיקה מקיפה לגבי ההתנהלות הכספית של הפיס, ובדק גם את דו"חותיו הכספיים, שם התגלה הסכום "הסודי".

עבאדי־בויאנג'ו חשפה את גילוי הסכום בשבוע שעבר בכנס בים המלח שבו השתתפו הגזברים של הרשויות המקומיות. עבאדי־בויאנג'ו נשאלה על קשיי הרשויות לקבל כספים מהפיס ואז סיפרה על הסכום הנסתר.

ל"כלכליסט" נודע כי בעקבות גילוי הסכום, שוחחה עבאדי־בויאנג'ו על הנושא עם יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין, שנכנס לתפקידו לאחרונה וגילה נכונות לטפל בנושא. החשבת הבהירה לדיין כי האוצר לא יאפשר למיליארדי שקלים לרבוץ בקופת הפיס ללא שימוש (אף שאלה הושקעו בתוכניות השקעה סולידיות), מבלי שיגיעו לאזרחים.

בסופו של דבר, הוכנס נספח להיתר שקיבל מפעל הפיס מהאוצר, ובמסגרתו נדרש הפיס להכין תוכנית לצמצום היקפו של הסכום עד 1 במאי. עבאדי־בויאנג'ו הבהירה בכנס הגזברים כי היא מצפה שהפיס עצמו ימנה גורם מיוחד שיטפל בסוגיה, ובמקביל הוחלט להקים גוף מיוחד באגף החשכ"ל שיפקח מעתה על פעילותו של מפעל הפיס במקום מנכ"ל האוצר.

"פועלים לצמצום הסכום"

מפעל הפיס מסר את תגובתו באמצעות היו"ר דיין, שהבהיר כי הוא זה שביקש לפתור את הבעיה: "אמרתי לאוצר, בואו נשתמש בכסף הזה". לדברי דיין, הוא החל במציאת פתרונות לצמצום הסכום, זאת בין השאר באמצעות מתן מקדמות לרשויות מקומיות על חשבון השנה הבאה, במקום שיצטרכו לגייס כסף מתרומות, והגדלת ההקצבה שמקבלות רשויות קטנות מ־200 אלף שקל ל־450 אלף שקל.

נוסף על כך, מתכוון דיין לשלול כספים המיועדים לרשויות, אם אלה לא יצליחו להתחיל בביצוע פרויקט שלו הוקצב כסף בתוך שנה מתחילתו, וכן להעניק הקלות בהקצאת הכספים, למשל באמצעות הסתפקות בקבלת "הצהרה" של מינהל מקרקעי ישראל על בניית פרויקטים שונים, ללא צורך בקבלת אישור רשמי.