בדיקת "כלכליסט": העיוות שיצרה ועדת הריכוזיות: אמות ובזק ייאלצו לצמצם את הפער, אפריקה ודלק לא

המסקנות הסופיות של ועדת הריכוזיות יוצרות עיוות כשהן מאלצות קבוצות מסוימות לצמצם את חברות הפער בשכבה שלישית, אף שהפער באחזקה שלהן באותה חברה קטן יותר מאשר בחברות שבשכבה השנייה, לעתים באותה קבוצה.

מבדיקה שערך "כלכליסט" עולות כמה דוגמאות: חברת אפריקה מגורים שבשליטת לב לבייב היא חברת פער בשכבה שנייה - כלומר, מוחזקת ישירות בידי חברת האחזקות של לבייב, אפריקה ישראל. אפריקה ישראל מחזיקה רק ב־35% מזכויות ההון בשרשור (מניות) באפריקה מגורים, אבל ב־75% מזכויות ההצבעה - פער של 40%. לעומתה, חברת אמות שבשליטת נתן חץ היא חברת פער בשכבה שלישית, שחץ מחזיק בה ב־29% מזכויות ההון וב־59% מזכויות ההצבעה - פער של 30%.

כך, אף שמדובר בשכבה שלישית מבחינת האחזקה, האחזקה של חץ בחברה גבוהה יותר מזו של לבייב באפריקה מגורים, שהיא חברת פער בשכבה שנייה. על פי המלצותיה הסופיות של ועדת הריכוזיות, ייאלצו בעלי שליטה מסוגו של נתן חץ לצמצם בתוך שלוש שנים את הפער ולמזג את אמות, חברת הנדל"ן המניב הגדולה ביותר בקבוצה, עם החברה־האם שלה כדי למחוק את הפער.

אלוביץ' יצמצם את בזק

יצוין כי חברות אחזקה לא יוכלו לרשום חברת פער בשכבה שלישית לבורסה, כך שהאפשרות למזג ולצמצם בתוך שלוש שנים היא רק על חברות קיימות.

דוגמה נוספת היא בזק שבה מחזיק שאול אלוביץ' בשכבה רביעית בחברות שבשליטתו (אחרי אינטרנט זהב ובי קומיוניקיישן). הפער בבזק בין זכויות ההון לזכויות ההצבעה עומד על 14% בלבד. לעומת זאת, בדלק ישראל של יצחק תשובה, שהיא חברת פער בשכבה שנייה, הפער הוא 28%. אלוביץ' יצטרך לצמצם את בזק בשתי שכבות כלפי מעלה. תשובה - לא.

בדיקת "כלכליסט" העלתה עוד כי עמדת המיעוט של רשות ני"ע בוועדת הריכוזיות היתה ערה לעיוות הזה וביקשה למנוע אותו. עמדת הוועדה קבעה כי לטווח הארוך יהיו רק שתי שכבות של חברות פער, כלומר אי.די.בי אחזקות תחזיק ישירות בגולף או בנייר חדרה למשל, שכיום הן חברות פער בשכבה רביעית, וכי לחברות השונות יינתן משך זמן של ארבע שנים לצמצם את הפער לשתי שכבות. מנגד, עמדת רשות ני"ע, שהובילו יו"ר הרשות פרופ' שמואל האוזר וד"ר גיתית גור־גרשגורן, הכלכלנית הראשית של הרשות, היא לאפשר קיום של שלוש שכבות לאלתר מרגע יישום ההמלצות וללא הגבלה. עמדת מיעוט נוספת, קיצונית לכיוון השני, היא של הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ', שטען כי יש לקיים לאלתר שתי שכבות ולא יותר.

יצוין כי פתרון זה של "קיפול" שכבות מתקיים לראשונה בעולם. במדינות אחרות בעולם שנדרשו לנושא הריכוזיות, טיפלו בבעיה זו בצורה אחרת. באירופה ובמזרח הרחוק, למשל, ישנם גם חברות בחמש שכבות, אבל בניגוד למשק הישראלי, התופעה איננה קיימת שם בשכיחות ובסדר גודל הקיים בארץ.

צמצום חברות לשלוש שכבות הוא שינוי דרמטי דיו, אך הוא מידתי. אם יתקבלו המלצות הוועדה, יהיה צורך בקיפול של כמעט 80 חברות. אך אם תתקבל עמדת רשות ני"ע, וניתן יהיה להחזיק בשלוש שכבות חברות פער - כמעט 50 חברות - הרי שרק כ־40 חברות יצטרכו לבצע "קיפול".

בעיני רבים האפשרות השנייה, בה תומכת רשות ני"ע, נראית הרבה יותר מעשית ופחות טראומטית (אם מביאים בחשבון שיהיה צורך במיזוגים מסובכים, קנייה או מכירה של חברות), מה גם שהיא משיגה את האפקט של פגיעה חדה בריכוזיות. קיפול שכבות לשתי שכבות בלבד, לעומת זאת, עלול להיתקל בקשיים בעת הגעת ההצעה לאישור בעלי המניות או מחזיקי האג"ח.

סיכוי נמוך לניגוד עניינים

נושא נוסף שבו היתה מחלוקת בין ועדת הריכוזיות לעמדת רשות ני"ע הוא הדין הזהה החל על חברות שהפער בין זכויות ההון וזכויות ההצבעה בהן שונה דרמטית. דינה של חברה שמחזיקה ב־30% מזכויות ההון וב־51% מזכויות ההצבעה כדין חברה שמחזיקה ב־30% מזכויות ההון ו־85% מזכויות ההצבעה. גם כאן נוצר עיוות מסוים, מאחר שבמקרה הראשון כל הנפקת מניות או מכירת אחוז קטן מהמניות עלולות להשפיע דרמטית על בעל השליטה, והמוטיבציה שלו לניגוד עניינים גדולה יותר. במקרה השני המוטיבציה נמוכה יותר, והוא יכול גם למכור 10%-15% מהמניות בלי להיות מושפע יתר על המידה ולהיקלע לניגוד עניינים.

יצוין כי הוועדה קבעה כי בחברת פער לפחות שליש מבין הדירקטורים יהיו דירקטורים חיצוניים. רשות ני"ע הכבידה יותר והמליצה בעמדת מיעוט כי כאשר הפער בין זכויות ההצבעה וההון קטן מ־10% יהיה שליש מהדירקטורים דח"צים, אבל אם הפער משמעותי - יהיה שליש מהם דח"צים ורוב הדירקטורים יהיו דירקטורים בלתי תלויים (דירקטורים שרק בעל שליטה יכול להציע בניגוד לדח"צ שגם בעל מניות מיעוט יכול להציע).

שרי הממשלה שיתכנסו הבוקר לדיון בהמלצות הסופיות של הוועדה יצטרכו לבחון, בין היתר, האם לקבל את ההמלצות כלשונן או לאמץ אותן חלקית לאחר בחינת עמדת רשות ני"ע כעמדת מיעוט. יהיה מעניין לראות אם חברי הממשלה יבחרו במידתיות שמאפיינת את עמדת הרשות, הגוף שאמור להוציא לפועל את ההמלצות ואשר הבנתו ומעורבותו בשוק גדולה יותר מכל גוף אחר.