שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון "כלכליסט" - פרופ' מייקל לואיס: "לאמץ מודל רווחה אמריקאי? חס ושלום, אל תעשו את זה"

פרופ' לואיס מהאנטר קולג', מומחה עולמי לאי־שוויון, עוסק בבעיה שמתעוררת גם בקרב אזרחי ישראל: מצד אחד רוצים לשלם פחות מסים, ומצד שני לא רוצים לקצץ בשירותים שהמנגנון הממשלתי מספק

מיקי פלד 09:2719.01.12

משהו משתנה בארצות הברית בשנים האחרונות ושינוי זה משפיע ישירות על פרופ' מייקל לואיס מהאנטר קולג' בניו יורק. לואיס חוקר נושאים כמו אי־שוויון, עוני ומדיניות רווחה, נושאים נשכחים לעיתים בארה"ב, שמקדשת את ערך המצליחנות. אך מאז המשבר הכלכלי ב־2008, שפגע קשות במעצמה החזקה בעולם, ובעיקר מאז התפרצות גל המחאה החברתית בחודש ספטמבר האחרון, תפסו תחומי המחקר של לואיס את מרכז הדיון הציבורי.

 

לואיס נחשב לאחד השמות הגדולים באקדמיה האמריקאית בתחום מחקרו, שנמצא בין עבודה סוציאלית לכלכלה. במונחים לא אקדמיים, הוא עוסק בעיקר בשאלה: כיצד לשפר את מצבם של העניים בארה"ב החיים לעיתים בתנאים מחפירים. בתוך כך יש ללואיס השפעה על מדיניות הרווחה והטיפול בעוני במדינת ניו יורק.  

 

פרופ' מייקל לואיס מהאנטר קולג' מומחה עולמי לאי־שוויון פרופ' מייקל לואיס מהאנטר קולג' מומחה עולמי לאי־שוויון צילום: תומי הרפז

 

בביקורו החודש בישראל, הרצה לואיס בכנס כלכלת העוני שארגנו מכללת תל־חי, המכללה החברתית־כלכלית ומאהל המחאה בקריית שמונה ונפגש עם אנשי אקדמיה וממשלה העוסקים במדיניות הרווחה הישראלית. כשנשאל לואיס בראיון ל"כלכליסט" האם לדעתו ישראל צריכה להתקרב למודל הרווחה האמריקאי, הוא נותן תשובה חדה וברורה: "לא, חס ושלום. אל תעשו את זה".

 

"הקפיטליזם מסוכן גם לעשירים"

 

ביחס לשאר מדינות המערב, ארה"ב ידועה במדיניות רווחה מצומצמת באופן קיצוני. אותם עקרונות שמנחים את המדיניות האמריקאית, כמו דאגה בעיקר לאזרחים העובדים ולא לכלל האזרחים, כבשו בשנים האחרונות גם את מקבלי ההחלטות הישראלים, גם אם לא יושמו עדיין באופן נרחב. כך, למשל, בימיו של בנימין נתניהו כשר האוצר הוקשחו הקריטריונים לקבלת קצבאות הבטחת הכנסה ודמי אבטלה והוכנסה תוכנית ויסקונסין, שהתנתה את מתן הקצבאות בחיפוש עבודה פעיל או בקבלת הכשרה מקצועית כלשהי.

 

מהן הבעיות העיקריות עם מדיניות הרווחה הנוכחית בארה"ב?

"הבעיה העיקרית היא שבארה"ב אין מושג של הבטחת הכנסה מינימלית. קפיטליזם היא שיטה מסוכנת גם לעשירים, כי תמיד יש לך סיכון מסוים שלא תוכל לעבוד מסיבה כלשהי. לדעתי, תפקיד הממשלה הוא להבטיח מינימום של הכנסה למי שאין עבודה. בארה"ב קיים אמנם הסדר של דמי אבטלה וישנה תוכנית פדרלית לסיוע זמני למשפחות נזקקות (TANF) - תוכנית שמחלקת 500 דולר לחודש למשפחה נזקקת, יחד עם תלושי מזון וביטוח בריאות. אבל קורה לא פעם שאדם מאבד את עבודתו וממצה את זכאותו לדמי האבטלה ולתוכנית הסיוע. מלבד זאת, עם הזמן הולכים ומקשיחים את הקריטריונים לכניסה לתוכנית הסיוע הפדרלית".

 

רוצים שירותים ממשלתיים, לא רוצים לשלם מסים

 

תנועת המחאה ההמונית Occupy Wall Street, שהתעוררה בחודשים האחרונים, היא אחת התופעות המרתקות שהתרחשו בשנים האחרונות בארה"ב. התנועה מיקדה את תשומת הלב הציבורית לתחום עיסוקו לואיס: הפער הגדל בין הכנסות העשירון והאלפיון העליון לבין הכנסות שאר אזרחי ארה"ב. מחקר של הקונגרס האמריקאי, שפורסם בשבוע שעבר, מצא כי בעשור שבין 1996 ל־2006 גדל שכרם של האלפיון העליון והמאיון העליון בארה"ב ב־74% ו־96% בהתאמה, בעוד ששכרן של שכבות הביניים גדל ב־10% בלבד. נתונים אחרים מראים כי אחוז אחד מהאוכלוסייה שולט ב־23.5% מההכנסות וב־40% מהנכסים בארה"ב.

 

לצד הפער הגדל בהכנסות, מציין לואיס את תגובת הממשלה האמריקאית למשבר הכלכלי ב־2008 כגורם שייצר את תנועת המחאה האמריקאית: "חלק גדול בציבור האמריקאי תפס את הממשלה הפדרלית כמי שמעבירה כסף לבנקים במקום לאנשים", מסביר לואיס, "והציבור הרגיש שזה לא הוגן שדווקא אלו שביצעו את המניפולציות הפיננסיות שהביאו למשבר מקבלים כסף. המוחים בוול־סטריט הם ברובם סטודנטים שמרגישים שאין להם הרבה מה לצפות משוק העבודה אחרי שיסימו את הלימודים. הם רואים את ההורים שלהם נקלעים לקשיים, בעוד שהבנקאים מקבלים תמיכה ממשלתית וכמובן חשים שמדובר באי-צדק וחוסר הוגנות".

 

"אני חושב שיש לנו בעיה פוליטית רצינית. זה אולי נשמע לא הגיוני, אבל לרבים מהבוחרים בארה"ב יש מצד אחד ציפיות גבוהות מהממשל, ומהצד השני הם לא סוכמים עליה. רבים בארה"ב סבורים שהמנגנון הממשלתי גדול מדי ורוצים לשלם פחות מסים, אבל לא רוצים לקצץ בשירותים שהמנגנון הממשלתי מספק", מסביר לואיס תופעה תרבותית, שכנראה תקפה גם לאזרחי ישראל.

 

מחאת וול סטריט ליד סניף של בנק אוף אמריקה בניו יורק מחאת וול סטריט ליד סניף של בנק אוף אמריקה בניו יורק צילום: בלומברג

 

איך מתמודדים עם 45 מיליון עניים?

 

במרבית מדיניות אירופה נותרו הפערים בין העשירונים מצומצמים יחסית בשלושת העשורים האחרונים, עקב מדיניות סוציאלית רחבה יחסית שנשענה על נורמות תרבותיות של שיתוף ועזרה הדדית. כך, לדוגמה, גדל חלקו בהכנסות של המאיון העליון באירופה ב־5%–10% בלבד בתקופה זאת. לעומת זאת, המדיניות הבסיסית בארה"ב של מסים נמוכים והתערבות מינימלית של הממשלה, גרמה להרחבת הפערים.

 

הגידול בפערים הוא תוצאה של הורדת המסים על העשירים החל משנות ה־80?

"הפערים החלו לגדול בשנות ה־80 וממשיכים לגדול עד היום, אבל לא רק כתוצאה מהורדת המס על העשירים. הנשיאים רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב והבן ניסו לתמרץ את הכלכלה בעזרת קיצוץ מסים לעשירים, כי הם האמינו שאם לעשירים יהיה יותר כסף, הם יבזבזו יותר והכסף יחלחל לעניים. אך במקביל, לא מעט מחקרים הראו שמערכת החינוך האמריקאית הידרדרה ופערי הכישורים בין עשירים ועניים גדלו. בנוסף, בתקופת רייגן החלה מתקפה על ארגוני העובדים במגזר הפרטי וכיום פחות מ־9% מהמגזר הפרטי מאוגד. השילוב של שלושת המרכיבים הללו הביא לגידול בפערים החברתיים ולעוני בארה"ב".

 

האם ארה"ב יכולה להתקרב לאירופה ולהקטין את אי־השוויון?

"אני בעד אבל קשה לי לראות את זה קורה. תנועת המחאה הגדילה רק במעט את הסיכוי לשינוי כזה, בכך ששמה את בעיית אי־השיוויון והעוני במרכז הבמה. אבל קשה לדמיין בארה"ב שינוי לכיוון של צרפת. ברור לי שזו סחורה קשה למכירה בארה"ב".

 

מספר העניים בארה"ב עומד כיום על כ־45 מיליון בני אדם. הנתון הזה לא משנה משהו בתודעה הציבורית?

"פעם הציבור האמריקאי חשב שעוני נובע מעצלות או מביצוע בחירות גרועות ולכן העני אשם במצבו. אבל היום ברור שזה לא המצב, כשגם אנשים שעבדו קשה ירדו מתחת לקו העוני. יכול להיות שהמציאות הזו תעזור לעורר סימפתיה למדיניות רווחה רחבה יותר בארה"ב".

 

כיצד מפחיתים את מספר העניים?

"צריכה להיות הבטחת ההכנסה מינימלית למובטלים, שתאפשר להם מחייה אבל מצד שני לא תהיה גבוהה מדי כך

שתיצור תמריץ שלילי לאי־עבודה. מלבד זאת, בארה"ב יש תפיסה שכדי לצמצם את העוני, אנשים צריכים לצאת לעבוד. זה לא בהכרח נכון. אם הייתי יכול לפנות לנשיא אובמה, הייתי אומר לו לא להתמקד בסנקציות על מי שלא עובד אלא פשוט לטפל בעוני".

 

פרופ' מייקל א. לואיס

גיל: 46

מגורים: ניו יורק

מצב משפחתי: נשוי + 2

תפקיד: פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית בהאנטר קולג' ניו יורק

השכלה: דוקטורט מסיטי קולג' בניו יורק ותואר שני מאוניברסיטת קולומביה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x