החזירו את ההון לקרנות הפנסיה

בשנים האחרונות הונהגו שינויים משמעותיים במשטר הפנסיוני בישראל, כאשר הבולט בהם קשור לחסימתה בחקיקה של אפשרות החיסכון ההוני לפנסיה, דבר שהביא להשתלטותן של קרנות הפנסיה על שוק החיסכון לטווח הארוך.

יישום חוק פנסיית חובה הגדיל עוד יותר את היקף ההפקדות לקרנות, אך

הפחתה משמעותית בגודל החיסכון

הרעיון מאחורי שינוי החקיקה הוא להבטיח לכל החוסכים לפנסיה קצבה חודשית, מעבר לזו המתקבלת מהביטוח הלאומי, בסכום שיאפשר להם לחיות ברמת החיים שאליה הורגלו. אך המאזן הכולל של השינויים מאכזב: קרנות הפנסיה נבנו כ"חבילות שירות" מורכבות, המעניקות, מעבר לחיסכון לטווח ארוך, חבילה של ביטוחים. כתוצאה מכך, מכל שקל שנכנס לקופה מופחתת עלות הכיסוי למקרה מוות, אובדן כושר עבודה ועוד. מעבר לחוסר השקיפות המאפיין את התהליך, הוא הביא להפחתה משמעותית בגודל החיסכון לעת זיקנה שיעמוד לרשות החוסך.

בנוסף, עלות הכיסוי של ביטוחים אלו אינה מושפעת מהעלויות האקטואריות הפרטניות של החוסך הבודד ולא מהסיכונים המאפיינים את אורח חייו ועבודתו, אלא מהעלויות הקשורות לכלל המבוטחים בקרן הפנסיה. כך, לדוגמה, מי שמקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית לא ייהנה מעלויות הביטוח המופחתות שהיה זוכה להן לו היה רוכש ביטוחים משלימים בעצמו. לעומת זאת, אם הוא יימצא בקרן פנסיה שבה שיעורי התמותה יתגלו כגבוהים יחסית לקרנות אחרות, הוא יקבל פנסיה מופחתת עם פרישתו.

אם ניתן היה לחסוך במסלול הוני שלא לקצבה, כפי שניתן לעשות בארצות מערביות רבות, הסכומים שהיו עומדים לרשות החוסך היו גבוהים יותר, ומי שהיה מעוניין ברכישת ביטוחים משלימים היה יכול לעשות זאת.

החיסכון שיעמוד לחוסך לעת זיקנה מכורסם פעם נוספת בגלל העמלות שגובות הקרנות. החישובים מראים שכרבע מהחיסכון עשוי להגיע למנהלי הקרנות כעמלות. המשמעות היא שהטבות המס הניתנות כנגד ההפקדות לפנסיה (שיכולות לעמוד על 25% לערך) אינן מגיעות לחוסכים. אחת הסיבות לעלות הגבוהה של העמלות היא עלויות הניהול הגבוהות עקב מורכבות השירותים שהקרנות מחויבות להציע. עם זאת, נראה כי גלומה רנטה לא קטנה בעמלות מעבר לעלויות אלה.

העובדים מחויבים בכפל מס

בעיה נוספת היא שבהסדרים הקיימים מוטלים לעתים מס עודף ואף כפל מס. עובדים צעירים רבים שפטורים מתשלום מס הכנסה מחויבים על פי חוק לבצע הפקדות לקרן פנסיה אף על פי שההפקדה אינה מזכה בהטבת מס כלשהי. לעומת זאת, כשימשכו את הפנסיה בעת פרישה, הם יחויבו במס.

חלק מההפקדות של עובדים שמשתכרים מעל לשכר הממוצע אינן מוכרות לצורכי מס משום שהן עולות על התקרה שהלכה ונשחקה עם השנים. על הפקדות אלה משלמים העובדים מס מלא, אך כשישולמו להם תשלומי הקצבה, הם יחויבו בגינם במס הכנסה פעם נוספת. בנוסף לכפל המס, שכירים אלה מחויבים בביטוחים שייתכן שאינם מעוניינים בהם ומשלמים גם עמלות ניהול גבוהות.

הדרך לפתור את הבעיה היא לאפשר הפקדות הוניות לקופות גמל, להנפיק אג"ח מיועדות לקופות הגמל כפי שנעשה בקרנות הפנסיה הוותיקות ולהעלות את תקרות ההפקדה.

פרופ' אשר בלס הוא מנכ"ל חברת ERCG למחקר וייעוץ כלכלי ולשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל