OECD: הפער בין עשירים לעניים בישראל - מהגבוהים במדינות הארגון
לפי דו"ח רשמי של הארגון, ישראל, ארה"ב, בריטניה ומקסיקו הן בעלות פער ההכנסות הגדול ביותר בין עשירים ועניים, כאשר יחס ההכנסות בישראל עומד על 1 ל-14. בדנמרק, בלגיה וצ'כיה הפערים הם הקטנים ביותר
הפער בין העשירים לעניים בישראל הוא מגבוהים ביותר מבין המדינות החברות ב-OECD, כך עולה מדו"ח מיוחד של הארגון שפורסם היום (ב').
מהדו"ח עולה כי הפער בישראל ובארה"ב עומד על פי 14, בהשוואה לפער של פי עשר באנגליה ופי שש בגרמניה ובדנמרק. על פי הדו"ח, ישראל, ארה"ב, בריטניה ומקסיקו הן בעלות פער ההכנסות הגדול ביותר בין עשירים ועניים. בדנמרק, בלגיה וצ'כיה הפערים הם הקטנים ביותר.
"המחקר מראה לנו את העמקת הפערים במדינות מסויימות. הוא מפריך את ההנחה כי העושר של מדינה מסוימת מחלחל לשכבות החלשות, ואת האמונה כי חוסר שיוויון מוביל למוביליות חברתית גבוהה", כך לפי אנג'ל גוריה, בכירה בארגון.
ב-OECD הוסיפו כי על מנת להוריד את הפער בהכנסות על המדינות להגביר את התחרות בין החברות וליצור שוק עבודה נוח יותר על ידי קידום עובדים במשרה חלקית וגמישות בשעות העבודה.
על מנת לאמוד את הנתונים המחקר השתמש במדד ג'יני מדד. מדד זה עוקב אחר התחלקות ההכנסות במשק. ככל שהמדד קרוב יותר ל-1 גדל אי השיוויון בחברה, וכך בהתאמה כאשר המדד עומד על 0 מדובר בשיוויון מוחלט בין האזרחים. אי השיוויון בהתחלקות בהכנסות נמדד על פי ההכנסות נטו והכנסות ברוטו, כאשר ההבדלים הם בעיקר מסים ותשלומי העברה שגובה המדינה כדי לצמצם את אי השיוויון בחברה.
"חוסר שיוויון איננו דבר בלתי נמנע", הוסיפה גוריה. "השקעה בהכשרה של כוח העבודה היא הצעד המשמעותי ביותר בדרך לצמצום הפערים ההולכים וגדלים. ההשקעה באנשים צריכה להתחיל כבר בילדות, ולהמשיך במסגרות הפורמליות של החינך והעבודה".
לפני כשבוע פורסם סקר מקיף של הביטוח הלאומי, שבוצע בקרב כ-5,000 משפחות, לפיו כשליש מהישראלים ויתרו על צריכת מזון כדי לרכוש מוצרים ומצרכים אחרים. בנוסף, כמעט רבע מהנשאלים הודו כי עליהם להיעזר בחברים ובמשפחה כדי להשיג אוכל.
בשנים האחרונות פחתו תשלומי ההעברה שמעניקה מדינת ישראל לאכולוסיה הנזקקת ולכן גדל אי השיוויון.
אמריקה זה כאן
יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' מסרה בתגובה לנתוני ה-OECD כי "הנתונים המתפרסמים הם בגדר חרפה ותעודת עניות לממשלה ולמדיניות כלכלית שגויה, לא מוסרית וכושלת. הסיבות לגידול באי השוויון הן צמצום השירותים החברתיים, ובהם קיטון מעורר דאגה בהוצאות הממשלה לחינוך ולבריאות, רפורמה במס שהגדילה את הפערים בין עניים לעשירים, הקטנת תשלומי ההעברה לאוכלוסיות חלשות, והגידול העצום בהעסקת עובדי קבלן".
לדברי יחימוביץ', "הציבור בישראל כבר מבין ברובו כי מדיניות כלכלית קפיטליסטית קיצונית מיטיבה אך ורק עם חלק זעום מהאוכלוסיה ופוגעת בקיום בכבוד ובזכויות החברתיות של כלל האזרחים".
ד"ר נחמן שי מסר בתגובה לנתונים כי: "חזונו של ראש הממשלה התגשם, אמריקה זה כאן. אלא שבמקום ליצור חברה דמוקרטית ליברלית פתוחה, סבלנית ורבת תרבויות, מעתיקה ישראל מארה"ב את הקפיטליזם החזירי, את הריכוזיות, את המשטר הכלכלי חסר הרחמים ואת הפערים הגדלים והולכים בין עשירים לעניים. מוטב שנהיה ישראל ולא אמריקה".
מארגון פתחון לב נמסר: "הגישה הקפיטליסטית עדיין מקננת, לצערנו, בלבם של חלק מקובעי המדיניות והכלכלנים, המאמינים שפערים בין עשירים לעניים הם כורח המציאות וחלק בלתי נפרד מהכלכלה המודרנית. אנו בפתחון לב מתמודדים עם הפערים החברתיים מדי יום, ומבינים שתמיד יהיה פער בין עשירים לעניים. אנו לא מבקשים להחזיר לא את הקומוניזם ולא את הסוציאליזם, אלא לנסות להחזיר את השפיות ולזעוק את מה שאנו זועקים כבר שנים רבות - המצב הזה לא יכול להימשך".
