ברק: יש להרחיב את תקציב המדינה ב-8 מיליארד שקל - זו אינה התאבדות
שר הביטחון בוועדת הכספים: "ההרחבה תאפשר לנו לעמוד בחלק גדול מהתביעות החברתיות". לדבריו, "במערכת הביטחון, אני, המנכ"ל והרמטכ"ל מחשיבים מאוד את המחאה. אנו מוכנים לתרום מתקציב הביטחון גם במחיר של הידוק החגורות וסיכונים"
"המצב מחייב אותנו להרחיב את תקציב המדינה ב-7-8 מיליארד שקל. לאורך חמש שנים זה 35 מיליארד שקל. זה יאפשר לנו לעמוד בחלק גדול מהתביעות החברתיות". כך אמר היום (ג') שר הביטחון, אהוד ברק, בוועדת הכספים. לדבריו "זו איננה התאבדות. זה לא רק עמדה שלי, למרות שלמדתי מקרו כלכלה מספר
חרף הסתייגותו לעמוד בקיצוץ אותו קבעה הוועדה לשינוי חברתי כלכלי כמקור מימון מרכזי לדרישות המחאה, הדגיש ברק כי "במערכת הביטחון, אני, המנכ"ל והרמטכ"ל מחשיבים מאוד את המחאה. אנו מוכנים לתרום מתקציב הביטחון לתרום גם במחיר של הידוק החגורות וסיכונים. להשתתף במשאבים. הייתי אפילו אומר להביא חינוך מגיל 0".
ברק הגיב לטענות שר האוצר מאתמול לפיו מערכת הביטחון לא פועלת לפי מתווה ברודט וטען כי דווקא "מתווה ברודט הריאלי הוא הכלי האמיתי. הרעיון הוא שמקציבים סכום שיכול לגדול ריאלית משנה לשנה, בתנאי שהסכום קטן משיעור גידול התקציב והתוצר, ולכן נתח תקציב הביטחון כחלק מהתוצר ותקציב המדינה ממשיך לרדת כל הזמן. בשנות הדור האחרון תקציב הביטחון שהיה כ-25% מתקציב המדינה ירד לכ-12%. ישנה עבודה בהכנה שנמצאת בבנק ישראל. לבסוף בנק ישראל יאמר את דברו".
ברק הוסיף "יצא לי לדבר עם פרופ' זעירא, ואחרים. שמעתי את אנשי תנועות הנוער. ישבתי עם סתיו שפיר הסטודנטים, ואיציק שמוליק והקשבתי. הגדלת התקציב בשבעה מיליארד הוא מספר מעשי. במקרה הכי גרוע במקום 75% יחס חוב תוצר נהיה ב- 79-81%. הייתי ראש הממשלה כשהתחלנו ב-107% והבאנו את זה ל 87%".
ברק המשיך ואמר "ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון מטריפולי ועד טהרן והיא תמשיך להיות כזאת אם נמשיך לנהוג בשיקול דעת ואחריות. אבל המבחנים שלפנינו אינם פשוטים. שום אדם בר דעת לא יכול לצפות לאן תתגלגל אי הוודאות".
ברק הדגיש כי "הדברים מחייבים התייחסות למשאבים שעומדים לרשות מערכת הביטחון בשנה הזאת ובשנים שלפנינו. אנו נמצאים במעבר מתוכנית רב שנתית שאנו בשנתה האחרונה ורוצים להיכנס לתוכנית הבאה - חלמיש. אסביר בישיבה הסגורה את המימד הרב שנתי".
שר הביטחון חזר וציין כי "אחד מהדברים המרגשים שקרו בנוף הישראלי לא רק מצד הדרישה הצודקת לשינוי סדר עדיפויות פנימי, ולא רק טיפול באתגרים שהציב מעמד הביניים, גם שיח פוליטי וציבורי אחר. שיח בגובה העיניים, פשוט, ענייני, שמחפש תשובות. המחאה דורשת מאיתנו תגובה. חשוב שהסיכום ייגמר בכך שמסה קריטית מתוך הדרישות הללו יקבל תשובה ממשית. גם המחאה דורשת משאבים. בתוך תקציב הביטחון יש לנו עין על קבוצה - הגמלאים: 80% מהם מקבלים קצבאות נמוכות מאוד לאחר ששירתו תקופה ארוכה. יש גם נכים, אלמנות ויתומים - שאנו מטפלים בהם בתוך תקציב הביטחון".
ברק הסביר כי "המשאבים הנובעים מהאילוץ כפי שנקבע לא יאפשרו להתמודד עם דרישות המחאה. הם לא יאפשרו טיפול בחינוך בגיל הרך. בישראל צריך להתחיל מגיל 0 ולא מגיל 3. המשאבים לא יאפשרו להתמודד עם דיור בר השגה, ונושאים נוספים של יוקר המחיה. נדרשת יותר מאינטרקציה אחת. דו"ח טרכטנברג נבע עלינו כהתפתחות המערכת החברתית ובסוף הוא מגיע באופן שמזכיר את הטיפול בתקציב שנתי".
לבסוף טען ברק כי "בסוף נדרשים משאבים. נכון שבטווח ארוך, כפי שאומרים באוצר, אומה היא כמשק בית ואינה יכולה לחיות ביותר ממה שיש לה. ועדיין אני אומר גם במשק הבית כשאנו רואים חור בגג אנו קודם מתקנים. כשאחד מבני המשפחה חולה, אנו קודם נטפל בו למרות ההוצאות. כדי שנייצר, ונמכור, ונדע להתגבר על משברים - אנו זקוקים להגן קודם על הרקמה האנושית והמשקית, התשתית שיוצרת הכל".
שר הביטחון אף מתח ביקורת על סוכניות הדירוג, ומומחים כלכליים אחרים ואמר "תבדקו מה אמרו לפני משבר הסאב פריים, זה כולל את אנשי האוצר ואנשים בכל מקום. צריך להתרחק מהאינרציה ומהתמונה לחשוב חד ובהיר מה באמת יכול לקרות".
"התקציב גדל כל הזמן במיליארדים לאורך השנה"
לפני שברק דיבר, פתח את הישיבה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני שאמר "חברים רבים מעלים שאלות מדוע משנים את תקציב הביטחון בדרמטיות לאחר שאנו מאשרים תקציב". גפני פנה לשר הביטחון אהוד ברק, שנמצא בדיון ואמר, "התקציב גדל כל הזמן במיליארדים לאורך השנה, ואין לנו בקרה עליו - שהוועדה חייבת על פי החוק. בשיחה מאוד מעניינת איתך כבוד השר אמרת לי שחייבים לפרוץ את מסגרת התקציב".
בתוך כך, הכנסת נרתמת לטובת משרד האוצר וממליצה לערוך שורה של שינויים בכללי אישור תקציב מערכת הביטחון. מרכז המחקר והמידע של הכנסת שלח לחברי ועדת הכספים מסמך שבו הוא מנתח צעדים שבהם ניתן לנקוט כדי לשפר את הפיקוח על השינויים בתקציב ובביצועו. .
אחת ההצעות של מחלקת המידע היא להקים ועדה בהשתתפות נציגי משרד הביטחון ומשרד האוצר, במטרה להגביר את השקיפות של תקציב הביטחון ואת יכולת הפיקוח והבקרה.
עוד מומלץ להגיש דו"ח ביצוע רבעוני למשרד האוצר ולוועדה המשותפת, תוך התאמת נתוני הביצוע לשינויים התקציביים ולהתקשרויות שנעשו באותו רבעון, דבר זה, לפי מחלקת המחקר, יגביר את הפיקוח והבקרה על ביצוע התקציב. יש מקום לבדיקת תכנון מול ביצוע ותקצוב מול התקשרויות, כדי לבחון את יעילות התכנון התקציבי וביצועו בפועל.
בנוסף, נכתב, יש מקום להגשת דו"ח ביצוע שנתי לוועדה, כדי שזו תוכל לבחון האם התקציבים והשינויים שנדרשה לאשר במהלך השנה, אכן בוצעו בפועל, ובמידת הצורך לקיים דיון בנושא.
ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה בדיון כי "נתוני מרכז המחקר והמידע מדגימים כי בשנים האחרונות, החריגות מהתקציב המקורי של משרד הבטחון מסתכמות בכ-10 מיליארד שקל בשנה בממוצע, המהווים תוספת חריגה של מעל 20% מהתקציב בשנה, כל שנה. אלו הם סכומים אדירים שהקצאתם נעשית ללא כל בקרה, ללא דיון אסטרטגי בסדרי עדיפויות וללא פיקוח אמיתי של הכנסת ושל משרד האוצר".
גלאון הציגה נתונים שנאספו בלשכתה על התחלקות תקציב הבטחון. על פי העיבודים שנערכו בלשכתה: 53% מתקציב מערכת הבטחון מוקדש לעלויות שכר, ובהן תשלומי שכר הקבע, התשלומים לאזרחים עובדי צה"ל, כספי העברה של אגף השיקום ועוד. הוצאות אלה מסתכמות ב-26 מיליארד, המהווים 7% מתקציב מדינת ישראל. עלויות השכר של מערכת הבטחון גדולות מכל התקציב המשותף של משרדי החקלאות, המדע, החוץ, רה"מ, המשפטים, התמ"ת, הרווחה, והמשרד לבטחון פנים - יחד.
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) אמרה בדיון כי ״בעיני לא נכון לקצץ בתקציב הביטחון אלא להתייעל. זה כסף שצריך להשתמש בו בלי להעלות את הקיצוץ בתקציב הביטחון לדיון ציבורי כל פעם מחדש. אם שר הביטחון כל כך מחויב למחאה החברתית שימצא את המקורות הנכונים לצעדים שיש לבצע". לגבי שקיפות תקציב הביטחון אמרה "תקציב משרד הביטחון הינו קופסא שחורה עבור ועדת הכספים האמורה לפקח על תקציב המגינה. אתם לא מעל אישור הכנסת. הכנסת מסוגלת לקבל החלטות אחראיות לגבי תקציב הביטחון".
