שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קריירה

הפער בין המאקרו למיקרו

מרצה ביום, מהפכן בלילה: פרופ' יוסף זעירא, מראשי ועדת המומחים האלטרנטיבית של ראשי המחאה, יוצא נגד ההאשמות המופנות כלפי כלכלנים, כאילו סייעו לעצב סדר יום ציבורי שלא מתחשב בצרכים חברתיים

פרופ' יוסף זעירא 09:3031.10.11

מאז 2008 העולם כמרקחה. משבר פיננסי בנקאי המסרב להיעלם והופך למשבר פיננסי ממשלתי, שזה לצד זה תורמים למיתון עולמי ממושך וכואב. כל אלה קשורים לתהליכים עמוקים יותר הנמשכים כבר 30 שנה של הצטמצמות המעורבות הציבורית בכלכלה. במקביל נמשכת התרחבות הפערים הכלכליים בין מיעוט מתעשר והולך ובין רוב הנשחק ללא הרף, תהליך הקורה ברבות מארצות המערב. תהליך זה, שהוא פוליטי במידה רבה, לצד המשבר הממושך הולידו תסכול גובר והולך המביא להתפרצויות מחאה במקומות שונים בעולם ולאחרונה אף בישראל. בתוך הסערה הזו ניצבת קהילה קטנה של כלכלנים אקדמאים שאמורים לחקור התפתחויות אלו, ולהכשיר כלכלנים האמורים לסייע לנו להתמודד עם קשיים אלו. כיצד עמדנו באתגרים הכבדים האלה? נושא זה כמובן רחב מאוד ולא אוכל להקיף את כולו, לכן אציג רק כמה נקודות שיכולות להיות פתיחה לדיון בנושא.

 

טענה מקובלת בארץ ובעולם גורסת כי חלק גדול מן השינויים במדיניות הכלכלית־חברתית בכיוון של צמצום המעורבות הציבורית הם תוצאה של השפעת הכלכלנים האקדמאים ותלמידיהם הגודשים את משרדי הממשלה. השמות שמעלים לרוב בהקשר זה הם מילטון פרידמן והמונטריסטים, נערי פטנקין ונערי האוצר בישראל. אלה טוענים כי אנו הכלכלנים יצרנו שיח כלכלי שאינו מביא בחשבון את הצרכים החברתיים, וכתוצאה מכך הצלחנו להשפיע על סדר היום הציבורי. לעניות דעתי זו טענה מוטעית.

 

אין תשובה מוסכמת

 

שינויים חברתיים בהיקף כה גדול לא יכולים להיות מונעים על ידי קומץ אנשי מקצוע. הקיצוצים הפכו למדיניות בישראל היות שראשי הממשלה רצו בהם. יש מספיק בעלי הון מקורבים הלוחשים באוזני הפוליטיקאים כי הם רוצים לשלם פחות מסים - ולא משום שפקיד זה או אחר הציע זאת. תהליכים אלה הם עמוקים ומורכבים, ותלויים בין השאר בגלובליזציה ובמעבר המעמד הגבוה לפרברים עשירים תוך שחיקת הסולידריות החברתית. כל מי שמאשים בכך קומץ אנשי מקצוע עושה את מלאכתו קלה מדי, ואינו מבין את עומק השינוי שעבר העולם ב־30 השנים האחרונות. נכון, הרבה כלכלנים תמכו במדיניות הקיצוצים, אך לא הם אחראים לה. למרות זאת, חייבים להודות כי התמודדות הכלכלנים עם זרמי עומק אלה לא היתה מספקת, וזו לשון המעטה.

 

מדע הכלכלה עוסק בניסיון להבין את התופעות הכלכליות. הוא מנסה להבין תופעות בסיסיות כמו סחר בין אנשים, תוצאות סחר זה וכן את קיומם של בנקים וכסף. מדע הכלכלה מנסה להתמודד גם עם סוגיות עדכניות יותר, דוגמת מקורות הצמיחה הכלכלית שעובר העולם ב־200 השנים האחרונות, קיומן המקביל של ארצות עשירות וארצות עניות, הגורמים למשברים כלכליים והגבולות שבין המגזר הפרטי למגזר הציבורי. מחקר זה אינו פשוט. הוא כרוך בניסיונות לבנות תיאוריות המסבירות תופעות אלו ובניסיונות לבדוק את תקפותן האמפירית של התיאוריות. שני ניסיונות אלה קשים לאור העובדה שאין אפשרות לבודד משתנים ולבצע ניסויים אמיתיים בכלכלה, כמו בשאר מדעי החברה.

 

במדע הכלכלה אין אפשרות אלא לסמוך על הניסיון ההיסטורי המצטבר, שאינו תמיד עשיר או גלוי. כתוצאה מכך אין לנו תשובות מוסכמות לרוב הסוגיות שתיארתי לעיל והמחקר סביבן גועש. זה לא דבר רע. זה מעיד על כך שאיננו מטייחים דברים. אלא שפה אנו נתקלים בבעיה הראשונה. לא תמיד אנו מבהירים זאת כלפי חוץ, לציבור ולתלמידינו - ובמיוחד לתלמידי התואר הראשון. אלה לומדים ידע חלקי ובסיסי שנתון לערעור מדעי מתמיד, כדרכו של מדע, אך הוא מוצג פעמים רבות לתלמידים ולציבור כידע מוחלט. מדוע יש רבים הנוהגים כך? אין לי הסבר כי לא חקרתי זאת, אך יש לי השערות. אחת מהן היא שכלכלנים רוצים להשפיע, רוצים להיראות כמי שבידם המפתח להבנת הכאוס הכלכלי, והפיתוי גדול.

 

סתיו שפיר, דפני ליף ורגב קונטס. כלכלה היא מדע, אך הוא אינו מדויק סתיו שפיר, דפני ליף ורגב קונטס. כלכלה היא מדע, אך הוא אינו מדויק צילום: אריאל בשור

 

כלכלה היא מדע המנסה להבין את ההתנהגות הכלכלית של פרטים ושל חברות אנושיות גדולות וקטנות. זהו אינו מדע מדויק, אך הוא משתמש בכלים מתמטיים המסייעים לנתח תופעות מסוימות. אנו מדמים בני אדם למכונות המבצעות מקסימיזציה כדי לראות אם דימוי זה יכול להבהיר סוגיות שונות בהתנהגותם. זהו כלי עזר מחקרי בלבד, אך ברמת לימודי הבוגר בכלכלה מבינים זאת רוב התלמידים כפשוטו. הם חושבים שכך צריך לנהוג, ושהכלכלה מלמדת אותנו שצריך לעשות מקסימיזציה. לצערנו מורים רבים מעודדים צורת חשיבה כזו, אף שהיא חשיבה לא מדעית בעליל.

 

מדען לא יכול לחקור תופעה שעליה הוא גם משפיע. תלמידים יכולים ללמוד לכל היותר איך עושים מקסימיזציה, אך של מה? והאם תמיד מקסימיזציה היא ההתנהגות הראויה? אלו שאלות ערכיות ולא מקצועיות. לא תמיד אנו מצליחים ללמד את התלמידים להבחין ביניהן.

 

ניסיונות הפחדה

 

בעיה נוספת העולה מלימודי הכלכלה היא שהמודל הכלכלי שאותו לומד התלמיד בלימודי הבוגר הוא מודל צר מדי. אנו מדמים את בני האדם כממקסמים את תועלתם, כשזו תלויה אך ורק בצריכתם האישית. אך בני האדם אינם אגואיסטים גמורים. הם דואגים לא רק לעצמם או למשפחתם אלא גם לחבריהם, לבני עירם, לבני עמם ואפילו לאנושות כולה. ברור שלשם ליבון בעיות כלכליות רבות די במודל שבו האדם דואג לצריכתו בלבד. אולם ברגע שאנו עוסקים בהחלטות רחבות יותר, כמו קביעת מדיניות חברתית, מודל הפרט האגואיסט הופך להיות לא נכון. לכך יש משמעות גם לגבי הדיונים הציבוריים כיום. כאשר מפחידים אותנו כי בעלי ההון ימשכו השקעותיהם מישראל אם יעלו את שיעורי המס שהם משלמים, יש בכך לא רק אי־הבנה כלכלית, אלא גם אי־הבנה אנושית. גם לבעלי ההון חשוב גורלה של החברה הישראלית.

 

המודל שאותו אנו מנתחים הוא צר מדי במובן נוסף: אנו חושבים על בני אדם הממקסמים את התועלת שלהם מצריכה, ולכן המשתנה העיקרי בעיניהם הוא הכנסתם. אך בני אדם עובדים לא רק עבור הכנסה. חשוב להם גם האתגר שבעבודה, יחסיהם עם חבריהם והתחושה שהם תורמים משהו. פעמים רבות מתעלמים מכך. לדוגמה, כלכלנים בישראל בדקו במחקרים רבים כיצד תמריצים כספיים למורים יכולים לשפר את תפקודם, הנמדד בציוני תלמידיהם. מחקרים אלו, שסייעו לממשלה בגיבוש הרפורמות במערכת החינוך בשנים האחרונות, התעלמו לחלוטין מסוגיות חשובות, כמו מה קורה לחדר המורים כאשר הסולידריות מוחלפת בתחרות בין המורים.

 

הצעת פתרון אחת

 

רבים מתלמידינו לא חשים שאנו מכשירים אותם מספיק לעבודה מעשית, וזה המקום להציע תיקון אפשרי. אני מציע שכל מחלקה לכלכלה תפתח קורס סדנה לייעוץ ציבורי בשאלות הקשורות בכלכלה, כמו חיסכון פנסיוני ודיור. הסטודנטים ישתתפו במתן ייעוץ תוך הנחיה צמודה של מרצה. הסדנה תפנה לפרטים ולמשפחות בציבור הרחב, ובייחוד לבעלי הכנסות נמוכות. פעילות כזו תיתן לתלמידים ניסיון מעשי, אך גם תעמיק את מודעותם למצוקות החברתיות. מי ייתן ואלו מהם שיעבדו בעתיד בשירות הציבורי, יזכרו לקח זה.

 

פרופ' זעירא עמד בראש הצוות הכלכלי של ועדת המומחים האלטרנטיבית בראשות פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x