$
בארץ

ענת קם נשלחה ל-4.5 שנות מאסר בפועל

העיתונאית שהוגדרה כ"חיילת מרגלת" והורשעה במסירת מידע סודי ובהחזקת ידיעה סודית הולכת לכלא. השופטים גזרו עליה 54 חודשי מאסר בפועל, אחרי שנתיים במעצר בית. "קם ניצלה באופן מחפיר את האמון בה", כתבו השופטים בהחלטה

נעמה כהן פרידמן, ynet 09:5630.10.11

ענת קם, שעמדה במרכז פרשת הדלפת המסמכים הגדולה מצה"ל, נידונה הבוקר (א') ל-54 חודשי מאסר בפועל, בתום משפט ממושך וחסוי ברובו - ושנתיים במעצר בית. השופטים אמרו כי התקופה בה היתה במעצר בית, לא תנוכה מהעונש. בנוסף נגזרו עליה 18 חודשי מאסר על תנאי. עורכי דינה של ענת קם ביקשו

לדחות את ריצוי העונש בשבועיים.

 

קם ישבה על דוכן הנאשמים כשהיא כפופה ופניה מושפלות. בתחילה פירטה השופטת נורית אחיטוב את השתלשלות הפרשה ועיקרי הדברים מתוך כתב האישום. השופטת מרים דיסקין הזכירה את עדותו של מומחה מטעם התביעה, שאמר כי המסמכים שלקחה קם מלשכת האלוף יאיר נוה היו רגישים ביותר, והיה יכול להיגרם נזק עצום אם היו נופלים לידיים זרות.

 

השופטים אמרו כי "מדובר בכמות בלתי נתפסת של 2,085 מסמכים, שהנאשמת העתיקה לתקליטור ומצוי בהם ידע מקצועי ומודיעיני". הם אמרו כי המחשב של קם לא היה מאובטח וכך גם ככל הנראה מחשבו של אורי בלאו. הם ציינו כי "אם צה"ל לא יכול לתת אמון בחייליו הוא לא יוכל לתפקד כצבא סדיר". בהמשך הדיון המשיכו השופטים בביקורת על קם. "מסירת המסמכים תוך הפרת חובות בסיסיות, מהווה הפרה של נורמות פליליות מהחמורות ביותר", הם אמרו. "מצופה מחייל המשרת בצה"ל, שימלא את תפקידו מתוך תחושת נאמנות למדינה".

 

העונש המירבי - 22 שנות מאסר

 

במסגרת עסקת טיעון שאושרה על-ידי הרכב השופטים, בראשות נורית אחיטוב, קם הורשעה בעבירות של "מסירת מידע סודי", עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 15 שנות מאסר, ו"החזקת ידיעה סודית" שהעונש עליה הוא 7 שנות מאסר. מכתב האישום המקורי נגדה נמחקו הסעיפים שייחסו לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה.

 

למרות הסדר הטיעון לא הצליחו סניגוריה של קם, עורכי הדין איתן להמן ואביגדור פלדמן, להגיע להסכמה גם על העונש. התובעת, עו"ד הדס פורר-גפני, ביקשה להטיל על קם עונש ממושך. מנגד, עורכי דינה ביקשו להימנע ממאסר בפועל ולהסתפק בענישה מתונה יותר.

 

בדצמבר 2009 נעצרה קם, ששירתה כפקידה בלשכת מפקד פיקוד מרכז בתקופת האלוף יאיר נוה, בחשד שהעבירה לכתב "הארץ" אורי בלאו מעל 2,000 מסמכים - חלקם סווגו "סודי ביותר". היא צרבה את המסמכים והעתיקה אותם לאחר מכן למחשבה הביתי.

 

בעזרת המידע שהעבירה אליו קם, אז כתבת באתר "וואלה", פרסם בלאו החל מנובמבר 2008 מספר כתבות, ביניהן כתבה על התנקשויות צה"ל במבוקשים פלסטינים, לכאורה בניגוד להנחיות בג"ץ. הכתבות לרבות המסמכים שהוצגו בה אושרו לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית.

 

קם, שנחקרה על ידי השב"כ, סיפרה בחקירתה כי פעלה על רקע אידיאולוגי. בהמשך, בעדותה בבית המשפט, שינתה גרסה ואמרה כי פעלה מתוך טמטום, ואמרה כי זה היה "רעיון מטופש להפליא". בתחילה נשלחה קם למעצר בית וצו איסור פרסום הוטל על הפרשה. שמועות על המקרה נפוצו באינטרנט, רמיזות שונות הופיעו בעיתונות בארץ ומאוחר יותר פורסמו פרטי הפרשה בתקשורת זרה. באפריל 2010 הוסר חלקית הצו, ונחשף דבר מעצרה.

 

המשטרה והשב"כ ביקשו לחקור גם את העיתונאי אורי בלאו, אולם זה שהה במשך חודשים ארוכים בלונדון, וסירב לשוב ארצה בטענה כי השב"כ הפר סיכום מוקדם עמו. באוקטובר 2010 חזר בלאו ונחקר באזהרה חמישה חודשים לאחר מכן. היועץ המשפטי לממשלה אמור להחליט אם להעמידו לדין.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x