$
בארץ

פישר: ההיסטוריה מוכיחה שמשברים פיננסיים רבים החלו בשוק הנדל"ן

נגיד בנק ישראל נואם עתה בפורום קיסריה הנגיד מונה שורה של "דאגות" מהקורה במשק: שיעור אינפלציה גבוה, עליית מחירי הדיור, יסוף השקל, התחייבויות ממשלתיות גדולות לאחרי 2012; לגבי שוק הדיור הוסיף: "כולם שמחים עד שמישהו מתעורר ואומר 'זה לא יכול להיות' - אנחנו נמשיך לנסות לטפל בשוק הדיור - יש שמועות שהמצב השתפר קצת"

אמנון אטד 14:0720.06.11

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, נואם עתה בפורום קיסריה. הנגיד ציין כי הפעם ידבר לא רק ההצלחות אלא על הדאגות שלו ושל עמיתיו בבנק ישראל, על ההיבטים הפחות מוצלחים במשק.

 

הנגיד מנה שורה של "דאגות" ממה שקורה במשק: שיעור אינפלציה גבוה, עליית מחירי הדיור, יסוף השקל, התחייבויות ממשלתיות גדולות לאחרי 2012.

 

לגבי שוק הנדל"ן אמר הנגיד כי בבנק ישראל דואגים מאד מעליית מחירי הדירות. לדבריו, היסטוריה מוכיחה שחלק גדול של משברים פיננסיים מתחילים בשוק הנדל"ן והדיור. הנגיד הדגיש כי יש לטפל בהיצע הדירות. "כולם שמחים עד שמישהו מתעורר ואומר 'זה לא יכול להיות' - אנחנו נמשיך לנסות לטפל בשוק הדיור - יש שמועות שהמצב השתפר קצת", אמר הנגיד. הוא הבטיח כי בנק ישראל ימשיך לטפל בשוק הדיור.

 

"רואים שביחס למגמה משנת 73' מחירי הדיור החלו לעלות מהר מאז 2008", אמר פישר. "צריך לדבר גם בהיצע ולא רק להשפיע על הביקוש.למה אנחנו והאוצר מודאגים? היינו מאוד דומים לגרמניה עד אמצע 2008 - השוק היה מת ומאז השוק התעורר והמחירים עלו ב-16% -18% בשנה. משהו שעולה בקצב כזה מכפיל את עצמו תוך חמש שנים והתופעה הזאת לא יכולה להמשיך לנצח. השאלה אם נוכל לעצור בלי לגרום בעיות למשק".

 

בהתיחסו למערכת הבנקאית, אמר הנגיד כי "אין לנו בעיה במערכת הבנקאית אבל יש לנו יחס הון יחסית גבוה". פישר הדגיש עם זאת כי "נאלץ להגביר את רמת הרגולציה".

 

פישר התייחס לשאלה האם המשק הבינ"ל נכנס שוב למיתן. לדבריו, אי אפשר לדעת. הצמיחה בארה"ב נמוכה מהצפוי והמצב באירופה וביפן קשה ועלול להשפיע על ישראל. גם המצב במדירות האזור עלול לדברי הנגיד על ישראל.

 

בדבריו מנה פישר את הצלחות המשק הישראלי: צמיחה מהירה, אבטלה נמוכה, מדיניות תקציבית מוצלחת, עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים, ענף ההייטק וגילוי הגז הטבעי. לצד הצלחות אלה, מנה פישר גם את הגורמים המאיימים על המשק: שיעור האינפלציה עדיין גבוה, מחירי הדירות ממשיכים לעלות, תיסוף השקל והתחייבויות גדולות יחסית של הממשלה לאחר שנת 2012.

 

לדברי פישר, מאמצע 2003 פרט לתקופת המשבר צמחנו בכ-5% כשנה בממוצע. לגבי תחזית הצמיחה ל-2012 של בנק ישראל שעומדת על כ-4% אמר הנגיד כי מדובר בתחזית שמרנית מאד.

 

לגבי שיעור האבטלה שעומד כיום על 6%  אמר פישר כי מדובר בהצלחה גדולה.

 

בהתייחסותו לגילוי הגז הטבעי בים, אמר נגיד בנק ישראל כי מוקדם עדיין להעריך כיצד תקבולי הגז ישפיעו על התקציב, אם כי ברור שישראל לא תהיה נורבגיה, שבה מהווים תקבולי הגז כ- 15% מההכנסות השנתיות בצד התקציב.

 

לדברי פישר, היחס בין החוב לתוצר בישראל ממשיך לקטון ובשנה הבאה הוא צפוי לרדת לרמה של כ- 72%. "יחס חוב-תוצר כזה טוב יותר מזה שנמדד ברוב מדינות אירופה", אמר הנגיד, "ובעוד כמה שנים נהיה אולי טובים יותר בתחום זה אולי גם מארצות הברית".

 

שטייניץ: "אנשים טובים מפחדים לבוא לשירות הציבורי"

 

קודם לכן תקף יובל שטייניץ, שר האוצר, בכינוס את האווירה הגורמת לדבריו לשיתוק בשירות הציבורי.  "הפכנו למדינה עם הכי הרבה ועדות חקירה בעולם – וזה משתק. ועדת החקירה הכי חשובה שצריכה לקום היא על השאלה למה יש כל כך הרבה ועדות חקירה", אמר שטייניץ. "אני מאוד בעד מלחמה בשחיתות – מי שבאמת מושחת צריך להיענש בחומרה – אבל פקידי ציבור ונבחרי ציבור שעושים מלאכתם נאמנה צריכים לחוש ביטחון שלא בקלות יוקיעו אותם כחשודים. אני בעד חקירה שתתמקד בהפקת לקחים – ולא במציאת אשמים", הוסיף השר.

 

לדבריו, האקלים התקשורתי והפוליטי הנוכחי מרתיע מועמדים איכותיים מהקהילה העסקית מלהתמנות לתפקידים ציבוריים. "אנשים טובים מפחדים לבוא לשירות הציבורי ומפחדים למצוא את עצמם מבוקרים בצורה בוטה וחריפה". שטייניץ ציין, כי כשהוא פונה למועמדים ומציע להם להצטרף לשירות הציבורי, התשובה השגורה בפיהם היא "בשביל מה אני צריך את הצרה הזאת".

 

 

במהלך הכינוס הבוקר חשף מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, את עלות הבירוקרטיה למשק. לדבריו, מדובר בכ-30 מיליארד שקלים, שהם כ-3.5% מהתמ"ג - סכום השווה לתקציב משרד הבריאות.  שני הדגיש בדבריו, כי  "משרד האוצר שם לו למטרה, להקל ולפשט את הליכי פתיחת עסקים בישראל".

 

המדינה תשיק בתחילת 2012 מדד השוואתי לאיכות השירותים שהיא מספקת, כך שכל שר וכל אזרח יידעו מהי רמת השירותים שהמדינה מספקת.

 

מיכאל איתן: "מול הממשלה המפגינים פודלים"

 

השר מיכאל איתן (ליכוד), המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור, אמר בכנס כי "בשבוע שעבר הרשת החברתית נשאה את מחאת הקוטג', אני כצרכן לא קונה קוטג' כבר מספר חודשים, אך המחאה ההמונית הפתיעה אותי. מדוע דווקא הקוטג' הוביל למחאה? מדוע אנשים מתקוממים כנגד המחירים, אבל משלימים עם שירות ממשלתי גרוע? מדוע אזרחים משלימים עם העובדה שמתקשרים למשרד ממשלתי ועונים באיחור או לא עונים בכלל? מדוע הם סובלים מתורים ארוכים וטירטורים מסוגים שונים? חבר אמר לי כי המפגינים חכמים על חלשים - הם מפגינים נגד תנובה כי יש את שטראוס וטרה, אבל מול הממשלה הם פודלים. ייתכן שזה נכון, אך לא לאורך זמן. בין המוחים נגד הקוטג' יש ודאי פקידי ממשלה, שבתורם לא ירצו כי הציבור יתקומם כנגדם".

 

עוד אמר איתן, כי "אולי אי אפשר להחליף את הביורוקרטיה ולקנות שירות ממשלתי ממישהו אחר. אך אם מחר תנבוט מחאה כנגד שירות ממשלתי גרוע, אם יתארגנו כנגד השר הממונה ויאמרו לו- אם לא תפעל, נעיף אותך מכסאך, אין ספק שהשירות ישתפר".

 

השר איתן הוסיף כי בתיאום עם רה"מ תבוצע עבודה ממשלתית להסרת החסמים הבירוקרטיים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x