ליצמן: "ההשתתפות העצמית של חולים כרוניים על תרופות תרד ל-10%"
דו"ח שנערך לבקשת משרד הבריאות מצא כי בשנת 2006 היו עודפים של 143 מיליון שקל בתקצוב קופות החולים. סגן שר הבריאות הודיע כי בשל כך יוחזרו לציבור 50 מיליון שקל בשנה. גורמים בכירים בקופות החולים: "מדובר בדוח גולדסטון של מערכת הבריאות"
"ההשתתפות העצמית לחולים כרוניים וכבדים על תרופות תרד ל-10%, כלומר נחזיר לציבור 50 מיליון שקל בשנה. כמו כן יהיו עוד הפחתות בהמשך", כך אמר היום (ה') סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, בעת חשיפת דוח על עודפי קופות החולים מכספי סל התרופות.
לדברי ליצמן, ממצאי הדו"ח
ההנחיה דרושה אישור ועדת הכספים ותובא לאישורה בחודש הבא. מדובר במאות אלפי משתמשים. ההנחה היא כי על תרופות גנריות בהן יש תחרות, כגון קרסטור, ליפיטור, גבפנטין, ממוריט, פאמרה ועוד.
הדו"ח מתייחס לשנת 2006 בלבד ונערך ע"י משרד רו"ח שיף הזנפרץ, לבקשת משרד הבריאות. בתחילתו יש מספר הסתייגויות של רואי החשבון, כאשר לדוגמה לא היתה התייחסות בחישובים לעלויות עקיפות של רכישת וניפוק התרופות, כגון עמלת בתי מרקחת פרטיים, שינוע וכדומה. לטענת קופות החולים, התייחסות רק לרכיב הזה לבדו היתה הופכת את העודף לגרעון.
הדו"ח מצא עודף של 147 מיליון שקל בקופות החולים משימוש בכספי התוספת לסל התרופות לאותה שנה. כמו כן, נמצא חוסר של 4 מיליון שקל בפרוצדורות רפואיות, כלומר טיפולים שונים שממומנים על-ידי סל התרופות. סך כל התוספת לסל ב-2006 עמדה על 1.97 מיליארד שקל.
הקופה לה נרשם העודף הגדול ביותר בתרופות (ללא פרוצדורות) היא הכללית, עם 81 מיליון שקל (קיבלה תוספת תקציב של 831 מיליון שקל), אחריה מאוחדת עם עודף של 39 מיליון שקל (תוספת של147 מיליון שקל), מכבי עם עודף של 23 מיליון שקל (תוספת של 310 מיליון שקל) ולאומית עם עודף של 4 מיליון שקל בלבד (תוספת של 129 מיליון שקל).
מחברי הדו"ח מציינים, כי מכיוון ומדובר בשנה אחת בלבד, שנבחרה משום שהיא השנה הראשונה בה הנתונים היו יחסית מסודרים, אי אפשר להסיק על תקצוב יתר או חסר של ועדת הסל, וכי יש לבדוק לפחות עד שנת 2010 בשביל להסיק מסקנות על כך באופן מהימן.
הדו"ח למעשה חשף גם כי במשרד הבריאות ובקופות החולים אין מאגר ברור המרכז את המידע על ההוצאות ועלויות רכישת התרופות והפרוצדורות הרפואיות שנקבעות בסל הבריאות. רואי החשבון כתבו כי ממשרד הבריאות עצמו נופקו לפעמים נתונים סותרים, וכי הקופות עצמן לא יכלו או לא רצו לתת את כל המידע הנדרש. לכן, כותבים מחברי הדוח, על המשרד להקים מאגר מידע מרכזי אחד, בו יהיו את כל הנתונים לצורך שימוש עתידי.
התרופות והפרוצדורות הנכנסות כל שנה לסל הבריאות נקבעות ע"י ועדה מיוחדת, בראשה עומד היום מנהל בית החולים רמב"ם, פרופ' רפי ביאר. במסגרת התקציב המסוכם ע"י משרדי האוצר והבריאות, הוועדה קובעת מה ייכנס לסל, לפעמים תחת לחץ כבד של חברות התרופות. הוועדה קובעת גם מה המינון וההתוויה של התרופה, לדוגמה 100 מיליון שקל לשבוע וכדומה. המינון, בהכפלת מספר המטופלים הצפוי ומחיר התרופה, מהווה את העלות של התרופה או הפרוצדורה בסל. לעיתים קרובות התחזית היא בחסר או ביתר, בין השאר משום שלוקח זמן עד שהרופאים והחולים מתחילים להשתמש בטכנולוגיה שאמורה להחליף טכנולוגיה קיימת או שמתווספת עליה. כמו כן, פעמים רבות הקופות מצליחות במשא-ומתן מול חברות התרופות להוריד את מחיר התרופה שנקבה בו ועדת הסל, וכך למעשה הן מקבלות באותה שנה יותר כסף על תרופה מסויימת מאשר הוציאה הקופה בפועל.
בכירים בקופות החולים הביעו אכזבה עמוקה מהדו"ח. אחד הבכירים אף אמר כי "מדובר בדוח שעושה עוול נורא, זהו למעשה דו"ח גולדסטון של מערכת הבריאות".
ממכבי נמסר בתגובה: "מכבי דוחה לחלוטין את הדו"ח ואת שיטת הבדיקה. רשימת הסייגים שמדגישים כותבי הדו"ח היא ארוכה ודרמטית אך הציבור אינו חשוף אליה. הבדיקה מתעלמת מקבוצות גדולות של תרופות לגביהן אנו מצויים בגירעון, הצגנו לו את הכשלים אך למרות זאת הוא בחר בבדיקה פגומה כל כך. מכבי איננה בעודף אלא בגירעון של כמאתיים מיליון שקל בכל הנוגע לתרופות ופרוצדורות טיפוליות. מכבי מברכת על הפחתת ההשתתפות העצמית, אך זו שערורייה שההפחתה היא על חשבון מערכת הבריאות ותגרום לפגיעה קשה בשירותים אחרים. המשרד נכשל בהשגת תקציב חיצוני לשם כך ולכן הוא מייצר מצג שווא לציבור ולתקשורת".
תגובת קופ"ח כללית לדו"ח: "הכללית מברכת על כל מהלך שיביא להפחתת השתתפויות עצמיות של הלקוחות ברכישת תרופות. יחד עם זאת הכללית דוחה בכל תוקף את מסקנות הדו"ח המתייחס לנתונים מלפני 5 שנים היות והם שגויים וחלקיים באופן קיצוני ומגמתי. הבדיקה עליה מתבסס הדו"ח נעשתה באופן חלקי שלא כלל את כל ההוצאות בגין הטכנולוגיות החדשות שנכנסו לסל בשנת 2006. כך נשארו מחוץ לדו"ח, רק בכללית, תרופות מהותיות בערך של למעלה מ- 400 מיליון שקל (הוצאה בפועל ללא מקורות תקציב). בנוסף, בטיוטות של דו"ח שהוגשו לנו מצאה הכללית, טעויות חישוב מהותיות בערך של למעלה מ - 70 מיליון שקל שאותם יש לתקן. במידה ויבוצעו תיקונים אלו ונוספים תתברר התמונה האמתית של חוסר תקציב של למעלה מחצי מיליארד שקל.
זאת ועוד, דוחות שחיבר ופרסם משרד הבריאות ובוקרו ע"י רו"ח חיצוניים בשנת 2006 והאחרון שבהם לשנת 2009 מראים על גירעונות מצטברים של 63 מיליון שקל ו-185 מיליון שקל בהתאמה וזאת רק ב'כללית'. דוחות אלו אינם מתיישבים עם דו"ח זה, והמצביעים על תקצוב חסר, חמור ומתמשך של מערכת הבריאות בכלל וקופות החולים בפרט.
לאור כל זאת הכללית רואה בפרסום הנתונים השגויים, איום ממשי על הקף תקציב סל הטכנולוגיות החדשות וערוץ לא ראוי להצדקת קיצוץ עתידי בתקציב החסר גם כך של קופות החולים. ייתכן ומשרד הבריאות סבור שקל לקצץ בתקציב הקופות למימון הרפורמות (כמו רפורמת השיניים, או בריאות הנפש) במקום, לטפל מול האוצר לתקצוב ישיר. משרד הבריאות נכשל בהבאת מקורות תקציב לקופות, והראיה ההוצאה הפרטית העולה בתחום הבריאות והקיצוץ הנוסף המסתמן בתקצוב השירות הציבורי הרפואי. הכללית תמשיך להציג נתונים חשובים מסוג זה באופן שקוף ודורשת בדיקה חוזרת של גורם בלתי תלוי".
מלאומי נמסר בתגובה: "הדוח מציג בצורה חד משמעית 'לאומית שירותי בריאות' נמצאת בראש רשימת הקופות שהעניקו ללקוחותיהן את מלוא התמורה המתוקצבת עבור התרופות - החזר של 97% . עוד עולה מהדו"ח באופן בולט כי 'לאומית שירותי בריאות' העניקה ללקוחותיה תמורה מלאה עבור תרופות אונקולוגיות, אפילו יותר ממסגרת התקציב של משרד הבריאות עבור תרופות אלו . ממצאים אלו הם תוצאה ישירה ממדיניותו של מנכ"ל הקופה בשנים האחרונות להוביל ברמת השירות והאיכות הרפואית".
