$
גדעון בן נון

כוסות רוח לדולר

מדיניות בנק ישראל ושינוי תפישה בחו"ל יכולים להפיח רוח חדשה במטבע החבוט

גדעון בן נון 09:1416.05.11
השווקים בעולם מבצעים בתוך יום-יומיים, מהלכים שלפני לא זמן ארכו שבוע-שבועיים ויותר. בשבוע שעבר מחיר הנפט נפל בכ-10% בתוך יומיים, היורו איבד 4% בתוך יומיים, הכסף 30% ביומיים וכן הלאה, הרשימה ארוכה.

 

קשה גם שלא להבחין בתחלופה בין מחירי הסחורות ושוקי המניות, כלומר נכסי הסיכון שאינם נושאים ריבית, לבין הדולר בעולם. כשאלו יורדים – הדולר
עולה ולהיפך. כך נוצר מצב שבו הדולר מתנהל כשבשבת הנעה לפי מצב הרוח בשווקים, בין אופטימיות לפסימיות. התנועה היא כזו שכשהסחורות והמניות מאבדים גובה, הדולר צובר גובה, ולהיפך.

 

מה קורה כאן? מדוע קיימת תחלופה כה ברורה ולאן זה יכול להוביל? למעשה, הנתונים הכלכליים כמעט ולא משפיעים על המחירים ועל השערים. קשה גם לומר כי משבר החובות באירופה היא הגורם המשפיע, שהרי המשבר נמצא על הפרק ללא הפסקה זה שנה וחצי. לעומת זאת ישנם שני גורמי השפעה עקריים: האווירה, וגובה הריבית.

 

המפתח לתחלופה בשווקים הגלובאליים

 

השווקים מתנהלים בתקופה האחרונה לפי סדר תגובה חצי אוטומטי, לא לפי ניתוח כלכלי וציפיות להתפתחויות הכלכליות בעתיד. מנגנון זה הוא קל ונוח כיוון שאינו מצריך ניתוח עמוק מדי, אלא תגובה מהירה של הפעילים בעולם, רבים מהם יושבים ליד מחשב בבית ונותנים הוראות לא מתוחכמות או סתם מכונות מסחר אוטמטיות המגיבות לפי כללים מתוכנתים קבועים.

 

הפרמטר הכלכלי העיקרי שיוצר הגיון וסדר במגמות בשוקי המטבע והסחורות הוא הריבית. העולם נע אל הסחורות בהיעדר ריבית דולרית ראויה וכך גם למניות והוא מעניש את הדולר על הריבית הנמוכה שבו. די ביתרון ריבית קל למטבע אחר ואפילו באיתותי מדיניות אנטי אינפלציונית במדינה כלשהי, כדי שאותו מטבע יזכה לעדיפות בולטת. ארה"ב היא האחרונה להעלות את הריבית. היא נמצאת גם בעיצומה של הרחבה מוניטרית ושמה בצד את איום האינפלציה והדבר מתפרש בעולם כחולשה של המטבע. ההערכה המובילה היא שקצב הצמיחה לא מספיק ואינו בר קיימא כך שיאפשר בעתיד לצמצם את החוב התופח. במדינות אחרות הריבית כבר עלתה.

 

כך נוצר המצב שבו המפתח הכמעט יחיד להתנהגותו של הדולר בעולם הוא אותה תחלופה עם שוקי הסחורות והמניות, נכסי הסיכון. דוגמה בולטת היא כאמור מחיר הכסף, המכונה 'הזהב של העניים'. מחירה של מתכת זו התנפח עקב הסלידה מהדולר ונפילתה הביאה להתאוששות הדולר.

  

לאן זה מוביל?

 

אם הדולר לא מתנהל לפי הכלכלה אלא לפי מחירי הסחורות בלבד וכן לפי 'אווירה', אז ישנם גורמים רבים שלא נלקחים בחשבון בהווה.

 

הראשון הוא נפילה במחירי הסחורות. לפני מספר חדשים הערכנו כי אם מחיר הנפט יתקרב אל קו ה- 115 דולר לחבית וגם יחצה אותו, תיווצר נפילה בשווקים. ניחוש זה, טוב כמו כל ניחוש אחר, קיבל תוקף כאשר המחיר נעצר בסביבה של 113דולר עקב איום והתערערות המגמה בשווקים. אף כי יש די סיבות לעליה ארוכת טווח של מחירי הסחורות, נראה כי יש בהם עדיין מאפיינים בועתיים ולכן יש מקום לירידתם בטווח הקצר. על פי עקרון השבשבת, הדבר יוביל להמשך התחזקות הדולר.

 

לאור הנטיה הכה שלילית כלפי הדולר, מצב זה יתקבל בהפתעה בשווקים. נקודה נוספת שיכולה להפתיע היא חזרתם של הנתונים הכלכליים למקומם הטבעי. כאמור, בהווה משקלם כמעט ואינו קיים בקביעת שערי המט"ח אלא רק נושא החוב המאיים של ארה"ב. המפתח הוא התאוששות ענף הדיור. במידה וזה יקרה, הדולר יקבל משנה כוח ושוב, הדבר יהיה הפתעה.

 

ובגזרה שלנו, הפתעה כזו יכולה להיות משמעותית עוד יותר במונחי השקל מול הדולר. כפי שהדולר מוערך בחסר, השקל מוערך בחסד. השוק אינו לוקח בחשבון את מדיניותו החדשה של בנק ישראל, המטפל במחירי הדיור באופן ממוקד.

 

הסיכוי להיפוך הדולר בעולם יחד עם מדיניות בנק ישראל, יוצרים את הפוטנציאל להיפוך בולט עוד יותר בשקל מול הדולר.

  

ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x