$
בארץ

"הגיע הזמן ששר התשתיות יתמודד עם עליית מחירי הדלק"

במשרד האוצר אומרים כי על משרד התשתיות להתמודד עם עליית מחירי הדלק באמצעות טיפול במרווחי השיווק של החברות. עם זאת, בסוף השבוע החלו באוצר לבחון דרכים לבלימת התייקרות הבנזין, בהן הקטנת המע"מ

ליאור גוטמן 21:5230.04.11

מחיר הדלק יעלה היום בחצות לשיא חדש של 7.62 שקלים לליטר. גורמים בסביבתו של שר האוצר יובל שטייניץ טוענים כי לאוצר אין כוונה להפחית את המס על הדלק בעתיד הקרוב, וכי כעת "על משרד התשתיות להתמודד עם עליית מחירי הדלק", על ידי טיפול במרווחי השיווק של חברות הדלק.

 

עם זאת, בסוף השבוע האחרון החלו באוצר לבחון דרכים שונות לבלום את עליית המחירים המואצת של הבנזין. בשלב זה מדובר ברעיונות ראשוניים שעוד לא נדונו בדרגים המקצועיים במשרד. אחד הרעיונות שנבחנו הוא הימנעות מהעדכון המדדי של הבלו, המס על הדלק, אך לאחר שהבינו במשרד כי הדבר יצריך חקיקה ראשית נסוגו מהרעיון.

  

 

רעיונות אחרים שנבחנים הם צמצום המע"מ על בנזין או הסטת חלק משיעור המס שמוטל על דלקים למקורות אחרים, כגון העלאת נטל המס על סיגריות. באוצר סירבו עד כה לפרט את האפשרויות העומדות בפניהם, בעיקר בשל העובדה שמחיר חבית הנפט, שממנו נגזר מחיר הבנזין, עלול להמשיך ולעלות, להגדיל את הנטל על אזרחי ישראל ולהותיר את האוצר עם פער תקציבי שקשה למלאו.

 

במקביל, משרד התשתיות הלאומיות מתכוון לקדם כבר במאי את הטיפול במרווח השיווק של חברות הדלק. מרווח השיווק הוא אחד ממקורות הרווח שלהן, והוא מחושב כיחס שבין מחיר הקנייה של הבנזין מבתי הזיקוק לבין מחיר המכירה בתחנות, בניכוי הוצאות. כפי שנחשף ב"כלכליסט", משרד התשתיות קיבל לידיו דו"ח שמצביע על האפשרות לצמצם את מרווח השיווק ב־25–35 אגורות לליטר, ובין משרד האוצר למשרד התשתיות מתנהלת תחרות צמודה על המכריז הראשון על הקלת נטל עלויות הבנזין, מהלך שיזכה את אחד השרים — יובל שטייניץ באוצר ועוזי לנדאו בתשתיות — ברווח פוליטי משמעותי.

 

לפי האוצר, ב־2010 הרוויחה המדינה 14.6 מיליארד שקל ממיסוי על דלקים; שני שלישים מההכנסות מיוחסים לבנזין, והשליש הנותר לסולר ולנפט. ברבעון הראשון של 2011 הרוויחה המדינה 3.9 מיליארד שקל — הכנסות שנתיות של 15.6 מיליארד שקל. זאת, בלי לקחת בחשבון את התייקרות הבנזין האחרונה. בסוף מרץ לקח לעצמו שר האוצר שטייניץ את מלוא הקרדיט על שינוי שיטת המיסוי של הגז. אבל עד שההכנסות מהגז יגיעו לקופת המדינה ב־2020, כדאי לטפל בעניינים הבוערים שעל הפרק, אחרת חברות הגז יישארו היחידות שיחזיקו כאן רכב.

 

נכון שאי אפשר להשליך את ההתייקרות במחיר הדלק כולה על מי שעומד היום בראש משרד האוצר, כמו גם את אוזלת היד המתמשכת של המדינה ליצור מערכת תחבורה ציבורית. אבל אפשר וצריך לדרוש מהמדינה להעמיד חלופות: בתחילת העשור הקודם הקימו באתונה, בירת יוון, רכבת תחתית לתפארת בתוך חמש שנים בלבד. בתל אביב מחכים כבר ארבעים שנה. אין רכבת קלה במטרופולינים? אל לה למדינה להגדיל את הכנסותיה ממסים על דלק.

 

לכן, להורדת מחיר הבנזין נחוץ פתרון משולב: ראשית, יש לבחון את העלאת שיעור המס על מכוניות חדשות, מה שירגיע את שוק הרכב שמאיים להגיע השנה לרף של 250 אלף מסירות - זינוק של 67% ביחס למספר המסירות ב־2006; שנית, הורדת נטל המס על בנזין על חשבון העלאת המיסוי לעשירון העליון. צעד נוסף הוא טיפול במרווח השיווק של חברות הדלק והצעד האחרון הוא סבסוד עמוק יותר של התחבורה הציבורית. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x