העושר נמצא מעבר לתביעה, ואם לא - בתביעה הבאה
בתי המשפט מסייעים במו ידם לעומסים ולעלייה בכמות התביעות הייצוגיות במדיניותם וזאת בגלל שהם נמנעים מלחייב תובעים ייצוגיים בתשלום הוצאותיהם הריאליות של הנתבעים גם אם תביעתם נדחית
בעת האחרונה אנו עדים לעלייה חדה בשיעור הבקשות המוגשות לבתי המשפט לאישור תובענות ייצוגיות. רק בימים האחרונים הוגשו תביעות שתפסו כותרות בעיתונות כמו התביעה של רון קופמן נגד מפעל הפיס ותביעת הענק נגד גרופר.
חדשות לבקרים מונחות תביעות שאפתניות על מפתנם של בתי
לא מכבר, פורסמה בכלי התקשורת ידיעה אודות ערעור שהוגש לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת תובענה ייצוגית אשר הוגשה כנגד זכיינית "קרוקס" בארץ, לפני כשלוש שנים.
בערעור שהוגש מטעם התובעים, עורכי דין במקצועם אשר בחרו לייצג את עצמם בהליכי התיק, טוענים הם כי סכום שכר טרחתם כפי שנפסק על ידי הערכאה הראשונה שדנה בתיק, בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת החלטתה לאשר את הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים - 488 אלף שקל, אינו מבטא כיאות את העבודה שהושקעה מצידם בניהול התביעה הייצוגית, ואף אינו עומד ביחס ישר לסכום ההטבה שתינתן לציבור במסגרת הסכם הפשרה. על כן ביקשו מערכאת הערעור שתגדיל את הסכום האמור ותעמידו על סך שינוע בין 2.5 מיליון שקל ל-5 מיליון שקל.
לאור ההלכה הנוהגת בבתי המשפט, לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בפסיקת הערכאה הדיונית ביחס להוצאות הצדדים, יש להניח כי ערעורם כאמור של התובעים לא יישא פרי.
עם זאת, סוגיה רבת משקל וחשובה לא פחות - דרכם של בתי המשפט בפסיקת הוצאותיהם של נתבעים במסגרת תובענה ייצוגית שנדחתה ושכר טרחת באי כוחם, לא זכתה לתהודה כלשהי במסגרת פרסום הידיעה האמורה.
כידוע, בתי המשפט נוהגים בדרך שבשגרה להימנע מלחייב תובעים ייצוגיים בתשלום הוצאותיהם הריאליות של הנתבעים גם במידה ותביעתם נדחית, אלא מסתפקים הם, אם בכלל, בחיובם של התובעים בתשלום הוצאות בסכום נמוך אשר הינו רחוק שנות אור מן הסכום האמיתי שהושקע על ידי הנתבעים ובאי כוחם במסגרת ניהול התיק. יתרה מכך, לעיתים, כאשר המדובר בתביעה ייצוגית שהינה מופרכת על פניה, נוהגים בתי המשפט להציע לתובעים במסגרת ישיבת קדם המשפט להסתלק מן התביעה ללא חיוב בהוצאות הנתבעים. בכך מבקשים בתי המשפט לאותת לתובעים באשר לסיכויי תביעתם הקלושים, ולהביא לגדיעת התיק באיבו.
ברם, בדרך פעולה זו יוצרים למעשה בתי המשפט במו ידיהם תמריץ להגשת תביעות סרק ייצוגיות, שהרי ברוח פסיקתם הרכה והמפויסת מרגיש התובע חופשי ובטוח להגיש תביעה ייצוגית, מופרכת ככל שתהיה, ובאין הרתעה כלכלית כלשהי הניצבת בפניו יסיק התובע, ולא בלי היגיון, כי כל המרבה בתביעותיו - הרי זה משובח.
משכך, ומתוך שלא לשמה, נוצר למעשה מעין "מעגל שוטה" הקורא לתובעים ייצוגיים ומזמינם ל"חגיגת ההתעשרות", כפי שמצטייר הדבר בעיניהם.
אשר על כן, טוב יעשו בתי המשפט, ראשית למערכת המשפט ולשם הקלת העומס המוטל עליה ושנית לשם ריסון המגמה ביחס להגשת תביעות ייצוגיות בשנים האחרונות, באם ינקטו הם בדרך פעולה פחות פייסנית ויותר מאוזנת ולא יהססו להשית את הוצאות הנתבעים על כתפי התובעים הייצוגיים, ככל שנסיבות הגשת התביעה והבסיס המשפטי עליו היא נשענת מצדיקים זאת.
הכותב הוא שותף העומד בראש מחלקת ליטיגציה ומומחה בתביעות ייצוגיות במשרד שדות ושות'
