שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

הפרקליטות החליטה: יוגש כתב אישום נגד אביגדור ליברמן; טוען: "אין לי סיבה לדאגה"

היועץ המשפטי לממשלה הודיע לשר החוץ, כי הוא יועמד לדין בעבירות של מרמה והפרת אמונים והטרדת עד. מדובר בעבירות הקשורות לחברות שהיו בשליטתו של ליברמן ואשר הועברו אליהן לכאורה מיליוני דולרים ע"י אנשי עסקים בשנים 2008-2001. ליברמן אינו צפוי להתפטר מהממשלה לפני קבלת החלטה בשימוע שייערך לו

איתי הר אור 18:5513.04.11

שר החוץ וסגן ראש הממשלה, אביגדור ליברמן, יועמד לדין בכפוף לשימוע בגין חשדות לעבירות שונות שבוצעו על ידו במהלך כהונתו כחבר כנסת וכשר בממשלה, כך הודיע היום לליברמן היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. העבירות בהן יועמד לדין הן מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד.

 

ליברמן הגיב הערב על הודעת היועץ המשפטי לממשלה במהלך הוועידה השלישית של מפלגת "ישראל ביתנו": "תמיד פעלתי לפי החוק, ואין לי סיבה לדאגה. אחרי 15 שנה תינתן לי סוף-סוף ההזדמנות להוכיח שתמיד נהגתי לפי החוק, אצלי מילה זו מילה".

 

על-פי החשד, עבירות אלו נעברו בהתייחס לשליטה בחברות שאליהן הועברו כספים בהיקף של מיליוני דולרים, שמקורם באנשי עסקים פרטיים, ואשר התקבלו בין השנים 2001-2008 בתאגידים שהיו בשליטתו, במהלך כהונתו כחבר כנסת וכשר בממשלה. הודעה דומה נמסרה היום על-ידי מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, גם לעו"ד יואב מני, שרון שלום ומיכל ליברמן-גילון, בגין מעורבותם בפרשה זו.

 

החלטת היועץ התקבלה לאחר שהועברה המלצת פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה להעמיד את ליברמן לדין בעקבות חוות הדעת שהוכנה בפרשה זו, ולאחר הדיונים שהתקיימו בעקבות הגשתה בהשתתפות צוות נרחב של פרקליטים וגורמים מקצועיים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה.

 

במרבית התקופה החל משנת 1996 ועד היום, מילא ליברמן תפקידים ציבוריים בכירים בשירות הציבורי, בכנסת ישראל ובממשלותיה. בין תפקידיו האמורים כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, חבר כנסת, שר התשתיות, שר התחבורה, השר לעניינים אסטרטגיים, ומאז 31.3.2009 - סגן ראש הממשלה ושר החוץ, לצד חברותו בכנסת. התקופה הרלבנטית לחשדות המפורטים להלן היא החל מיום מינויו לראשונה כשר, בתאריך 7.3.2001, עת מונה לשר התשתיות.

 

בהודעה שפרסם משרד המשפטים מתוארים בהרחבה החשדות נגד ליברמן. על-פי החשדות, בראשית הפרשה, לאחר פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנת 1997 החל ליברמן בפעילות עסקית ואחרת בארץ ובעולם, ועשה כן באמצעות שתי חברות שהקים בישראל ובקפריסין.

 

אביגדור ליברמן אביגדור ליברמן צילום: אלכס קולומויסקי

על-פי החשד, לצד פעילותן של החברות, קיים ליברמן, מאז פרישתו ובמהלך התקופה הרלוונטית, מערכות קשרים עם אנשי עסקים בארץ ובחו"ל. במסגרת קשרים אלה התקבלו בחברות הללו, ומאוחר יותר גם בתאגידים נוספים שהקים, תקבולים כספיים בשיעור עתק, בין היתר, כאלה שמהותם וסיבת העברתם אליו, לא היו קשורים לתחומי פעילותם של אותם תאגידים, ולא שיקפו תמורה עבור פעילותם כאמור.

 

הפרקליטות ממשיכה ומתארת: בתחילת שנת 1998, כשנתיים לאחר פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ופנייתו לעסקים פרטיים, פתח ליברמן גם בצעדים לקראת חזרתו לחיים הציבוריים. במסגרת זו, הקים את מפלגת "ישראל ביתנו"; בראשה התמודד בבחירות לכנסת, ובעקבות כך נבחר מטעמה כחבר כנסת מן המניין.

 

לקראת מינויו של ליברמן לראשונה לשר ובמהלך תקופות כהונותיו הציבוריות הנוספות בשנים שלאחר מכן, וביניהן, קשר קשר עם עורך דינו יואב מני לגיבוש תוכנית, לצורך המשך הפעילות העסקית והפיננסית האמורה, שלא כדין. לפי תוכנית זו, פעלו ליברמן ועו"ד מני באופן שיטתי ומכוון להסתרת אותה פעילות, תוך ביצוע מעשי מרמה שיטתיים ומתמשכים כלפי הציבור ומוסדות המדינה בניגוד לדין ולנורמות המחייבות את ליברמן מתוקף כהונותיו הציבוריות.

 

על פי תוכנית המרמה לכאורה האמורה, המשיך ליברמן במקביל לכהונותיו הציבוריות, לקיים את עסקיו הפרטיים, ובתוך כך המשיך גם ליהנות מהזרמתם של אותם תקבולים לחברות שבשליטתו, והכול תוך הפרת חובות הדיווח על פעילותו האמורה ותוך הגשת דוחות כוזבים על פעילותו ונכסיו השוטפים, דיווחים בהם היה מחויב בתוקף כהונותיו הציבוריות ובשל חובות הנאמנות שלו כלפי הציבור. זאת, לטענת הפרקליטות, עשה ליברמן באמצעות תאגידים חדשים שייסד או שרכש בישראל, בקפריסין ובאיי הבתולה הבריטיים שהגם ששמר על זיקה או על זכויות בהם, הם נרשמו ע"ש אחרים, שחלקם שימשו "אנשי קש" עבורו.

 

במסגרת הקשר ולשם קידומו, הוסכם כי עו"ד מני יפעל להקמת תאגידים בחו"ל ולהמשך פעילותם של תאגידים קיימים בחו"ל, יעמוד בקשר עם צדדים שלישיים ועורכי דין אחרים, וכן יפעל לביצוע הפעולות הפיננסיות בין החברות לבין עצמן, ובינן ובין צדדים שלישיים, ובמידת הצורך יפעל להסוואת הפעולות הנ"ל, הכל על פי צרכיו של ליברמן, באופן שלא ייחשפו מעורבותו וחלקו בפעולות הללו.

 

לטענת הפרקליטות, במסגרת זו, נותר ליברמן שלא כדין, במקביל לכהונותיו הציבוריות, הנהנה והמוטב לפעילות בתאגידים הללו, קיבל באמצעותם כספים, והשתתף לעיתים בניהולם, לרבות על דרך של קבלת דיווחים והכוונת החלטות ענייניות שונות שהתקבלו בעניינם מעת לעת.

 

במקביל לפעילותם העסקית של התאגידים הללו (ככל שהייתה כזאת) – שעל-פי הקשר פעל ליברמן כאמור להרחקתה ממנו בעוד שהלכה למעשה הוסיף לקיימה שלא כדין - המשיך ליברמן להיות המוטב והנהנה בתאגידים אליהם זרמו התקבולים דלעיל. תקבולים אלה, בהיקף כולל של מיליוני דולרים, הוזרמו אל התאגידים - חלקם בתשלומים סדירים וחלקם באופן חד פעמי - מאותם אנשי עסקים בארץ ובחו"ל המקורבים אליו.

 

הפרקליטות מפרטת בהודעתה את המעשים המיוחסים לליברמן. על פי החשד הציג ליברמן מצג כוזב כלפי הציבור ומבקר המדינה, לפיו מכר במלואן את כל זכויותיו בחברות ואין לו כל נגיעה אליהן. זאת, על אף שהמשיך לקיים את עסקיו על-ידי אותם תאגידים, ונהנה מהזרמתם של אותם תקבולים לחברות שבשליטתו, והכול תוך הפרת חובות הדיווח על פעילותו האמורה ותוך הגשת דוחות כוזבים על פעילותו ונכסיו השוטפים, דיווחים בהם היה מחויב בתוקף כהונותיו הציבוריות ובשל חובות הנאמנות שלו כלפי הציבור. זאת עשה ליברמן באמצעות תאגידים חדשים שייסד או שרכש בישראל, בקפריסין ובאיי הבתולה הבריטיים שהגם ששמר על זיקה לזכויות בהם, הם נרשמו ע"ש אחרים, שחלקם שימשו "אנשי קש" עבורו.

 

ליברמן נחשד כי יחד עם בא כוחו, עו"ד יואב מני, העתיק את פעילותו העסקית לתאגידים בחו"ל אשר הוקמו או נרכשו במטרה שלא ניתן יהיה לקשור בינם לבינו. ניהולן האדמיניסטרטיבי של החברות הופקד בידי משרד עורכי דין קפריסאי, על פי הנחיותיו של עו"ד מני, תוך הנחיה שלא להזכיר את שמו של ליברמן במסמכים ובתכתובות הקשורים לחברה וכן להימנע מהעברת מסמכים לישראל.

 

על פי החשד חברות אלו עמדו בקשרים פיננסים עם מעגל מצומצם של אנשי עסקים מחו"ל שהם בעלי אינטרסים או אינטרסים פוטנציאלים בישראל, ביניהם מרטין שלאף, מיכאל צ'רני, דן גרטלר ודניאל גיטנשטיין. אנשי העסקים אלה העבירו לחברות אלה סכומי עתק בתשלומים חד-פעמיים או עיתיים במשך תקופות ארוכות. מורכבות פעילות פיננסית זו סייעה להסתרת קשרי מר ליברמן לחברות ולכספים אלה.

 

כמו כן נחשד ליברמן כי לאחר פרישתו מתפקיד ציבורי בשנת 2004, פעל להקמתה של חברה נוספת, כאשר בעוד שבפועל הוא היה בעל השליטה בחברה והנהנה העיקרי מהכספים שהגיעו לחשבונה, הרי שכבעלת המניות בחברה נרשמה בתו, מיכל ליברמן-גלון (שהיתה אז בת 21). לצורך הסוואת שליטתו בחברה והיותו הנהנה בה, גרם ליברמן להעברת דיווח כוזב לבנק, בניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון. הקמתה של החברה במבנה זה, אפשרה, לכאורה, לליברמן להמשיך ולקבל כספים בהיקף נכבד, וזאת גם לאחר שחזר לפעילות ציבורית בשנת 2006. בתקופה שבה לא שימש בכהונה ציבורית, השתמש ליברמן במישרין במרבית פירות פעילותה הפיננסית של החברה לצרכיו הפרטיים והפוליטיים. באמצעות חברה זו התקבלו תשלומים בסכום כולל של למעלה מ- 2,500,000 דולר, כאשר מתוך סכום זה יותר מ-1,200,000 דולר התקבלו בחברה בתקופה בה כיהן ליברמן בתפקידים ציבוריים.

 

לטענת הפרקליטות, בהתנהלות זו, העמיד עצמו ליברמן במצב של תלות אפשרית באותם אנשי עסקים, או לחילופין במצב של חשש לניגוד עניינים בין פעילותו הציבורית לבין מחויבותו לאותם גורמים.

 

לטענת הפרקליטות, במהלך כל התקופה הרלוונטית, בעיתות בהן שרת כנבחר ציבור, המשיך ליברמן ליהנות כבעל זכויות, באופן מלא או חלקי, במישרין או בעקיפין, מפעילות התאגידים ומתקבולים כאמור. זאת, הרחק מן העין הציבורית, תוך הפרת חובות הדיווח שחלות עליו בדין, ובדרכי הסתרה מכוונות מהציבור של פעילות זו, והכל – בדרכי מרמה ובאופן שמנע כל אפשרות של פיקוח על ניגודי עניינים פוטנציאלים בהתנהלותו.

 

עוד טוענת הפרקליטות כי במהלך קיומה של חקירת ביחידה הארצית לחקירות הונאה את האירועים הללו, ובמטרה למנוע את חשיפת האמת וחשיפת פעילותו כאמור, ליברמן אף הטריד עד, בכך ששוחח עם אחד המעורבים בפרשה על החקירה. עוד טוענת הפרקליטות כי ליברמן פעל, כשר חוץ, לקידומו של אדם שמסר לו מידע חסוי אודות חיקור הדין שנעשה ע"י משטרת ישראל בחו"ל, אשר הגיע אליו במסגרת תפקידו כשגריר ישראל בבלרוס.

 

העבירות המיוחסות לליברמן הן מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. העבירות המיוחסות לעו"ד יואב מני הן שותפות למרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. העבירות המיוחסות לשרון שלום ולמיכל ליברמן-גילון הן הלבנת הון וסיוע למרמה והפרת אמונים.

 

פרקליטיו של השר ליברמן, עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט וירון קוסטליץ, מסרו בתגובה: "לאחר 15 שנים - במהלכן התנהלה החקירה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל נגד אדם בכלל, ואיש ציבור בפרט, חקירה שלא היה כדוגמתה עד כה - אנו מברכים על-כך שסוף סוף ניתנת עתה ההזדמנות לשר אביגדור ליברמן להציג את טיעוניו בפני היועץ המשפטי לממשלה ולשכנעו כי לא נפל בו רבב. אנו משוכנעים כי בסופו של יום תוסר עננת החשדות נגד השר, כפי שאירע במהלך השנים האחרונות לכל חשדות השווא שהוטחו בשר ליברמן – שנסגרו כלא היו. לא בכדי אין בהודעת הפרקליטות זכר לעבירה המרכזית בעניינה נחקר השר ליברמן כל השנים - היא עבירת השוחד, ואנו משוכנעים כי כך יהא בסופו של דבר גם עם יתר הטענות שנותרו".

 

המלצת המשטרה ב-2009

החלטת היועץ המשפטי לממשלה תואמת את המלצת המשטרה שפורסמה באוגוסט 2009, לפיה נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין את ליברמן בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, מרמה, הפרת אמונים והטרדת עד. המשטרה מסרה אז כי בכל הנוגע לסעיף השוחד, מדובר בחשד כי ליברמן קבל כספים דרך חברת ייעוץ שבה עבדה בתו מיכל. עוד עלה מהחקירה כי ליברמן הפעיל לכאורה שש עד שמונה חברות קש בעת שכיהן כשר התשתיות, חומר הראיות מתבסס על אלפי מסמכים שהוחרמו וכן חיקורי דין שנערכו ברחבי העולם במשך שנים ארוכות. בדצמבר 2007 חלה תפנית בחקירה, לאחר שבית המשפט נעתר לבקשת המשטרה וקבע כי על מרבית המסמכים שנתפסו אצל פרקליטו של ליברמן, עו"ד יואב מני, לא חל חיסיון עו"ד-לקוח. אחרי מספר ערעורים, שהגיעו לבית המשפט העליון באוגוסט 2008, ניתנה לחוקרים גישה למסמכים ששפכו אור חדש על הפרשה. בסוף פברואר האחרון התבטא השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' בכינוס בבאר שבע ואמר כי "לא יתפלא אם ייסגר התיק" בעניינו של יו"ר מפלגתו, שר החוץ אביגדור ליברמן.

 

השגריר גילה לליברמן פרטים על החקירה

 

במאי 2010 המליצה היחידה הארצית לחקירות הונאה המשטרה ממליצה להעמיד לדין את שר החוץ, אביגדור ליברמן, ואת שגריר ישראל לשעבר בבלארוס, זאב בן אריה בפרשה נוספת הידועה כפרשת השגריר. העבירות המיוחסות לליברמן בפרשה זו הן מרמה והפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט. בן אריה יואשם בעבירת גילוי בהפרת חובה. שגריר ישראל לשעבר בבלארוס, זאב בן אריה, נחקר במהלך השבועות האחרונים ביחידה הארצית לחקירות הונאה - להב 433, בחשד לביצוען של עבירות שיבוש הליכי משפט, גילוי בהפרת חובה ומרמה והפרת אמונים.

 

פרשת השגריר החלה בעת שהתנהלה חקירה משטרתית בעניינו של ליברמן, אז העבירה משטרת ישראל באמצעות משרד המשפטים בקשה לסיוע משפטי לרשויות המוסמכות בבלארוס, אשר הכילה פרטים מהותיים אודות החקירה, לרבות נושאים אשר לגביהם נדרש אותו הסיוע. הבקשה לסיוע משפטי המסווגת כ"סודית" הועברה למשרד המשפטים הבלארוסי באמצעות שגריר ישראל דאז בבלארוס, זאב בן אריה. על פי החשד, השגריר שאמור היה להעביר את הבקשה באופן דיסקרטי וישיר לרשויות בבלארוס שמר עותק ממנה, ולקראת הגעתו של ליברמן לביקור בבלארוס במהלך חודש אוקטובר 2008, העתיק מידע חסוי מתוך הבקשה, העבירו שלא כדין לליברמן ומסר לו על קיום הבקשה בעת שהשניים נפגשו במהלך אותו ביקור. בנוסף להעברת המידע, נסובה החקירה אף סביב מעורבותו של השר ליברמן בקידומו ובהעסקתו של בן אריה במשרד החוץ. על-פי החשד, בן אריה עדכן את ליברמן אודות המסמכים במעטפה, שהכילו פרטים מהותיים על אודות החקירה, לרבות נושאים שלגביהם נדרש אותו הסיוע.

 

עם פרסום פרשת השגריר, תקף ליברמן בחריפות את המשטרה ואת העומד בראשה. "זה האבא והאמא של שיבושי החקירה", אמר אז - ודרש לחקור את מפכ"ל המשטרה דודי כהן עצמו. "מה רבה הייתה התדהמה ששעה קלה אחרי שיצאתי מחדר החקירות כל הפרטים המעוותים פורסמו על-ידי לשכת המפכ"ל. כשמפרסמים פרטי החקירה בלי שהוגש כתב אישום זה שיבוש הליכי חקירה פר אקסלנס", אמר שר החוץ.

 

תקיפת ילדים בקדומים

 

פרשת הלבנת ההון אינה הסתבכותו היחידה של ליברמן. בסוף 1999 הוגש נגדו כתב אישום באשמת תקיפת קטין ואיומים, שילדים תקפו את בנו של ליברמן, וזה הזעיק את אביו לעזרה. לאחר התקיפה איים ליברמן על הילד כי יכהו בשנית, אם יחזור להתנחלות נוקדים. בספטמבר 2001 הורשע ליברמן, במסגרת עסקת טיעון, בתקיפת קטין ובאיומים, והוטל עליו לשלם פיצוי בסך עשרת-אלפים שקלים לילד ועוד 7,500 ש"ח קנס. בית המשפט כתב אז בגזר הדין כי "מעשיו של הנאשם לא היו כה מינוריים באופים. אין המדובר בפעולה אחת בודדת שנעשתה כתגובה ספונטנית וללא כל חשיבה מוקדמת, אלא בסדרת מעשים שבוצעה בפרק זמן, שהיה בו די כדי להביא את הנאשם לשלוט ברוחו ולהימנע מביצועם, כולם או חלקם. הנאשם היה נחוש בהחלטתו להעניש את הילד שהשתתף בתקיפת בנו והתעלם מאי החוקיות של מעשיו ומהשלכותיהם כלפי המתלונן ולא רק כלפיו".

 

חלק מקשריו של ליברמן עם בעלי הון ישראלים וזרים נמצאים בחקירת המשטרה, מחמת החשד כי קיבל לכאורה סכומים של מיליוני שקלים בזמן שכיהן כחבר כנסת. לפי החשדות, הכספים עברו דרך חברה בשם "נתיב אל המזרח", שקיבלה מהשנים 1999 עד 2006 סכומי כסף גדולים שהיו אמורים להגיע לכיסו של ליברמן, זאת ככספי שוחד שהועברו על ידי בעל ההון, מיכאל צ'רנוי. ‏‏חשדות אחרים נוגעים לחברה בשם "מ. ל. 1" אותה ייסדה בתו, מיכל ליברמן, שנחקרה בחשד שתיווכה במתן שוחד‏‏ אל חברה זו הועברו מיליוני שקלים מגורמים מחוץ לארץ, והיא שילמה משכורות גבוהות לליברמן האב ולבתו.

 

מזוז: "לא היה צריך למנותו לשר"

 

ביוני 2009 התבטא היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז ואמר כי במדינה מתוקנת אסור היה על שר החוץ אביגדור ליברמן להתמנות לשר החוץ. מזוז אמר את הדברים בכנס לשכת עורכי הדין שהתקיים באילת. בפאנל שכותרתו "יושר ויושרה בחיים הציבוריים - תפקיד המשפט", נשאל מזוז על ידי העיתונאית אילנה דיין: "לו היה נשמע קולך, ליברמן לא היה צריך להיות ממונה לשר החוץ?" מזוז ענה: "אני חושב שבמדינה מתוקנת לא היה צריך להגיע למצב כזה. אנחנו יכולים ללכת מספר שבועות אחורה, לכינון הממשלה של אובמה, ונראה על איזה פגמים קטנים וקלים מועמדים נדחו. ואלה לא החלטות של המערכת המשפטית".

 

מלחמה עיקשת על חומרי החקירה

 

החל מאפריל 2007 ועד לאוגוסט 2008, הוגשו ע"י ליברמן ומקורביו לבתי המשפט עתירות לעניין חיסיון המסמכים. העתירות נדחו, ובין היתר במרץ 2008 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבמעשיו של ליברמן "דבק יותר מגוון פלילי". בסופו של דבר, התירו כל בתי המשפט בערכאות השונות למשטרה לעיין במעל לאלף מסמכים, כאשר החלטת בימ"ש עליון שניתנה אך לא מכבר בשאלת החיסיון להם טען עו"ד של ליברמן, היא זו שסללה את דרכו של צוות החקירה לקידומה, וזאת לאחר שנבצרה ממנו הגישה לאותם אלפי המסמכים במשך כשנה וחצי מאז תפיסתם.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x