שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

כך חשף בטעות אחיו של ראש הממשלה את קיומו המיותר של הבונדס

תביעה של בנק אגוד נגד ארגון הבונדס לעיקול כספים שמיועדים ליוסי אולמרט חושפת כיצד מדינת ישראל מתנערת מאחריותה לארגון - אף שהיא מממנת את פעילותו. הסיבה נעוצה בהבדל בין הפוליטיקאים הישראלים שמעוניינים לשמר את הארגון לבין הפקידים במשרד האוצר, שרואים בו גוף מיותר שעולה כסף רב למשלם המסים

ענת רואה, אמנון אטד ותומר אביטל 07:5111.04.11

ארגון הבונדס מתגאה בכך שהוא ה"פנים" של מדינת ישראל בחו"ל בכל הקשור להפצת איגרות החוב שלה בעולם. אלא שמתביעה שהגיש בנק אגוד בחודש ינואר האחרון, עולה שהחשב הכללי במשרד האוצר, הגוף שמשלם את הריביות שנושאות איגרות החוב שמנפיק הבונדס, מבקש להתנער מאחריות זו. זאת לפחות בכל מה שנוגע לנטען בתביעה, שלפיה הבונדס העסיק כמרצה את אחיו של ראש הממשלה לשעבר יוסי אולמרט, שנמלט לפני שש שנים לארה"ב והותיר אחריו חובות עצומים והרבה מאוד נושים מתוסכלים.

 

עובדת הימלטותו של אולמרט מישראל במהלך שנת 2004 לא היתה סודית או בלתי ידועה, והיא פורסמה בגלוי בכל כלי התקשורת - כמו גם טענותיהם של נושיו הרבים. אולם הדבר לא מנע מארגון הבונדס להיעזר דווקא בשירותיו של אולמרט בחו"ל, ולשלם לו שכר באופן שעקף את הנושים, שכן השכר הגיע לאולמרט ישירות ולא לנושיו.

 

דברים אלו התבררו לאחרונה בהליך שנפתח על ידי בנק אגוד. הבנק, המיוצג על ידי עו"ד צבי פפרברג, הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד אולמרט, וכן בקשה למתן צו לעיקול כספים השייכים לאולמרט ונמצאים אצל הקרן הקיימת לישראל, ובארגון הבונדס באמצעות החשב הכללי במשרד האוצר.

 

העלויות על המדינה

 

ארגון הבונדס, או בשמו הרשמי "מפעל מלווה העצמאות והפיתוח", הוקם ביוזמת ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון בסוף שנת 1950, בעיצומה של תקופת הצנע. מטרת הארגון היתה לשמש מכשיר לגיוס כספים עבור המדינה, שהתקשתה אז לגייס הון באפיקים אחרים.

 

במהלך טקס חניכת הארגון, שנערך בניו יורק חצי שנה לאחר מכן, גויסו 40 מיליון דולר. מאז ידעה פעילות הבונדס עליות ומורדות, ובסוף שנת 2010 הסתכמה יתרת איגרות החוב שהנפיק הארגון בכ־27.7 מיליארד שקל - כ־26% מהחוב החיצוני של מדינת ישראל.

 

הבונדס פועל כחברה אמריקאית, ופעולותיו מבוקרות על ידי רשויות הפיקוח המקומיות. כתוצאה מכך, ממשלת ישראל אינה מפקחת על דרך עבודת הארגון, אולם העלויות של פעילותו, ובכלל זה הוצאות השכר של עובדיו הרבים, מתגלגלות בסופו של דבר אל תקציב המדינה. את הכספים עבור ממשלת ישראל מגייס הבונדס באמצעות הנפקת איגרות חוב לא סחירות, בעיקר בארצות הברית וחלק קטן יותר באירופה.

 

בשנות השמונים הועלו הריביות על האיגרות שהנפיק הבונדס, ובחלק מהמקרים הן היו גבוהות מהריביות ששררו אז בשוקי ההון הבינלאומיים. כתוצאה מכך התרחב מעגל הרוכשים, ואל הקהילות היהודיות הצטרפו גם גופים מוסדיים בינלאומיים, כמו קופות פנסיה ובנקים להשקעות. מהדו"חות הכספיים האחרונים של הממשלה מתברר כי הוצאות המימון נטו (הריבית) של איגרות הבונדס הסתכמו בשנת 2009 בכ־1.66 מיליארד שקל, בדומה מאוד להוצאה שנרשמה בסעיף זה בשנת 2008.

 

 

חוסר תועלת כלכלית

 

הריביות הגבוהות ועלויות המנגנון המנופח של ארגון הבונדס, והעובדה שהאוצר מצליח בשנים האחרונות לגייס הון בחו"ל בריביות נמוכות יחסית על רקע השיפור בדירוג האשראי של ישראל, עוררו ביקורת גוברת והולכת על עצם המשך קיומו של הארגון.

 

גם במשרד האוצר מדברים כבר זמן רב על חוסר התועלת הכלכלית בהמשך גיוסי ההון באמצעות ארגון הבונדס. זאת למרות העובדה שבדו"ח השנתי לשנת 2010, שפרסמה לאחרונה היחידה לניהול החוב באגף החשב הכללי, נכתב כי על רקע הצמצום במרווחים שנרשם בשנה החולפת, גיוס ההון באמצעות הבונדס הוא כיום תחרותי מבחינת עלותו.

 

שוקי אורן, החשב הכללי שוקי אורן, החשב הכללי צילום: גיא אסיאג

למרות הביקורת על פעילות הבונדס, הסיכויים להפסקת פעילותו נמוכים ביותר - בין היתר בשל העובדה שהארגון נוהג להסיע לחו"ל פוליטיקאים ובכירים מהמגזר העסקי לצורך מסעי גיוסי הכספים שהוא עורך (ראו מסגרת). אפילו שר האוצר יובל שטייניץ בעצמו השתתף בחודש ינואר האחרון בערב הגאלה השנתי שערך הבונדס במיאמי.

 

אתמול מתח ח"כ מאיר שטרית ביקורת על הבונדס, ואמר ל"כלכליסט" כי יגיש בקרוב הצעת חוק לביטול הארגון בפעם השנייה. "לבונדס היה ערך רב בשנים הראשונות של המדינה, אבל היום אין צורך. יש ערבויות של האמריקאים והתנאים בשוק החופשי זולים יותר. צריך לסגור את העסק ולהגיד תודה רבה לכל מי שהשקיע עד היום", אמר.

 

אולם גם ללא פעולות לסגירה יזומה של ארגון הבונדס, נראה כי אפיק גיוס הון זה הולך ודועך. מדו"ח החשב הכללי מתברר עוד כי בשבע השנים האחרונות מגייס הארגון מדי שנה סכומים נמוכים יותר מאלה שהוא פודה. בשנת 2010 גייס אמנם הבונדס סכום של כ־1.25 מיליארד דולר, כ־25% יותר מיעד הגיוס השנתי שקצב לו החשב הכללי, אולם גם גיוס מוגבר זה היה נמוך בכ־700 מיליון דולר מסך כל הפדיונות שרשם הארגון בשנה החולפת.

 

"תקציב הוצאות נדיב"

 

בהתחשב בכך שהחשכ"ל מציב לבונדס יעד גיוס שנתי ומממן את מנגנון הפעילות של הבונדס, מפתיע לגלות כי המדינה התנערה לחלוטין מכל קשר שהוא בינה לבין ארגון הבונדס.

 

נשיא הבונדס יהושע מצא (מימין) ושר האוצר יובל שטייניץ באירוע גאלה  של הבונדס נשיא הבונדס יהושע מצא (מימין) ושר האוצר יובל שטייניץ באירוע גאלה של הבונדס צילום: רובי כהן

בבקשה שהגיש בנק אגוד נטען כי אולמרט פתח חשבון בבנק אגוד ביולי 2003, והותיר בו חוב העומד על 394 אלף שקל. לטענת הבנק, אולמרט נמלט מאימת נושיו ומתגורר בכתובת מסוימת במדינת ניו יורק.

 

לפי הבנק, "אולמרט משמש כיום... כמרצה מבוקש לענייני המזרח התיכון בכמה מוסדות אקדמיים". בין ארגונים אלו, נטען, משמש אולמרט כמרצה מבוקש בשכר מרצים נכבד מטעם קק"ל ומטעם ארגון הבונדס. שכרו, נטען, עומד על 800 דולר להרצאה, "לא כולל תקציב הוצאות נדיב".

 

"הנתבע אינו טורח לשלם דבר על חשבון חובותיו לתובע, ואף מושך לכאורה את הזכויות, שכר המרצים והכספים המגיעים לו מאת המחזיקים בישראל - ומשלשל אותם לכיסו בחו"ל", טען הבנק.

 

לצד התביעה הוגשה בסוף ינואר גם בקשה לעיקולים זמניים על כספים שמגיעים לכאורה לאולמרט מקק"ל או מהבונדס, ובו ביום נתן רשם בית משפט השלום בתל אביב, משה כהן, צווי עיקול זמניים כמבוקש. המדינה או קק"ל לא הגישו כל תגובה מטעמם, כך שהבנק אף ביקש לחייב אותם בתשלום מלוא סכום העיקול, 394 אלף שקל.

 

לפני כשבועיים הגישה המדינה את כתב ההגנה שלה בתביעת הבנק. אף שיו"ר הבונדס מתמנה לפי החלטת שר האוצר וראש הממשלה, המדינה טענה בכתב ההגנה כי "ארגון זה אינו מהווה חלק ממשרד הממשלה, והוא גוף עצמאי המיוצג על ידי עצמו". לכן, טוענת המדינה, אין מקום לצרף את משרד האוצר כנתבע, ועל בנק אגוד היה להמציא תביעה לבונדס ולקק"ל באופן עצמאי.

 

אלא שבהמשך תגובתה סותרת המדינה את עצמה. בתגובה נטען כי "למעלה מהנדרש", יתייחס משרד האוצר לטענות הקשורות לכך שהבונדס העביר כספים לאולמרט, ונכתב כי לאחר מתן צו העיקול הזמני על ידי בית משפט השלום, נשלח הצו לחשב הכללי ונמצא כי אולמרט אינו ספק פעיל או עובד בשירות המדינה.

 

"לפנים משורת הדין"

 

בהמשך תגובת המדינה נטען כי החשב הכללי התבקש - לפנים משורת הדין, שכן ארגון הבונדס הוא, כדבריה, גוף עצמאי - לבצע בדיקה אם ליוסי אולמרט יש נכסים או כספים הנמצאים בידי ארגון הבונדס. לפיכך נערכה בדיקה מול שלוחות הבונדס בישראל, בארה"ב ובקנדה, והתקבלו תשובות שליליות.

 

לצד טענות אלה, בכתב ההגנה מודה המדינה כי אולמרט אכן שימש כמרצה בשמה של המדינה: "לפנים משורת הדין" ו"מעבר לנדרש", טוענת המדינה, שוחח היועץ המשפטי של משרד האוצר עם נשיא ארגון הבונדס, יהושע מצא, בנוגע לקשרים שבין ארגון הבונדס לבין החייב. "בשיחה זו נמסר כי ארגון הבונדס נהג להזמין את החייב להרצות בתשלום בתדירות של אחת לחודש. הרצאתו האחרונה של החייב התקיימה ב־24 באוקטובר 2010, ומאז לא הרצה יותר".

 

המדינה טענה גם כי מצא מסר ש"אין בכוונתו להזמין את החייב להרצאות נוספות", ולכן אין לחייב ולמדינת ישראל קשרים עסקיים וכספיים. במקביל העביר אגף החשב הכללי הודעה לבית המשפט, בעקבות צו העיקול, שנוסח אף הוא בזהירות המתבקשת ובו נכתב כי "נכון להיום", אולמרט אינו ספק פעיל של המדינה, כך שלא עומדים לזכותו סכומים כלשהם.

 

קק"ל לא הגישה עד כה כל תשובה לתביעה. במקביל קיבל בנק אגוד היתר המצאה של כתב התביעה לאולמרט עצמו, במקום מושבו בארה"ב, והוא אמור למסור את תגובתו לבית המשפט עד מחר. אם לא יעשה זאת, סביר להניח שהבנק יבקש לקבל פסק דין בהיעדר הגנה.

 

מארגון הבונדס נמסר בתגובה: "במשך 15 השנים האחרונות, נקט ארגון הבונדס שורה של צעדים שמטרתם לחלק את רשת משרדי הסניפים למחוזות, והפחית את מספר משרדי הסניפים, שעמד בזמנו על 55, למספרם כיום, העומד על 15 סניפים ו-9 סניפי לוויין. הדבר הצריך קיצוץ במספר אנשי הצוות כמעט מדי שנה. תחת סמכותו של נשיא ומנכ"ל הבונדס, יהושע מצא, נקט ארגון הבונדס אמצעים נרחבים במטרה לשפר את היעילות התפעולית ואת יחס העלות/תועלת, תוך המשך צמצום המשרדים".

 

תגובת קק"ל לא התקבלה עד פרסום הידיעה.

 

עו"ד רונן מטלון, המייצג את יוסי אולמרט, מסר כי הוא כלל לא ידע על התביעה והיא לא הומצאה למרשו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x