בלעדי ל"כלכליסט" - שטייניץ יתחייב: תוקם קרן לניהול תקבולי הגז הטבעי

שר האוצר, יובל שטייניץ, צפוי להופיע ביום רביעי הקרוב בוועדת הכספים של הכנסת, ולהצהיר על מחויבות הממשלה להקמת קרן שתנהל את ההכנסות החדשות ממסוי רווחי חברות הגז הישראליות - כך נודע ל"כלכליסט". שטייניץ לא היה צפוי להופיע בוועדה, אולם בהערכת מצב שהתקיימה במשרד האוצר הוחלט להגיע לדיון כדי לחדד את מחויבות המדינה להקמת הקרן.

בזמן הקראת חוק מסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי) בוועדת הכספים בשבוע שעבר הצהירו חלק ניכר מחברי הוועדה, בהם ח"כים מהליכוד, כי לא יתמכו בחוק בגלל אי־הבהירות שנוצר לאחרונה בדבר ייעודו של הכסף שייכנס לקופת המדינה. מדובר בכחצי מיליארד שקל בכל שנה בשנים הקרובות וכ־7 מיליארד שקל בשנה החל ב־2020. לפי הערכות, שטייניץ יכריז על היענות לדרישות הח"כים ועל הקמת הקרן מכוח חקיקה, במטרה לפרק את המוקש האחרון בפני אישור חוק ששינסקי בכנסת ב־30 במרץ בקריאה שנייה ושלישית.

סתירה בין הצהרת נתניהו לתוכניות משרד האוצר

רעיון הקמת הקרן נחשף לראשונה בראיון שהעניק ל"כלכליסט" פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, בתחילת יוני 2010. "תקבולי הגז שייכים לכל דורות עם ישראל ולא רק לדור הנוכחי", אמר קנדל, "לכן צריך להוציא את הכסף מהתקציב. נמליץ שהחלק הגדול ילך לקרן ריבונית, כמו בנורבגיה, קרן לרווחה ולחינוך שתשמש את הדורות הבאים".

שבועיים לאחר דברי קנדל הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו רשמית: "החלטתי שנקים קרן לעתיד ישראל מפירות תקבולי הגז. הקרן תוקדש לשלוש מטרות ועוד אחת - חינוך, חינוך, חינוך וביטחון".

אלא שבעוד שהצהרת ראש הממשלה משתלבת בקוויה הכלליים עם דרישות הח"כים להפנות את תקבולי הגז להשקעות חברתיות בחינוך, ברווחה ובבריאות, במשרד האוצר מעוניינים לנצל את ההכנסות כדי לשפר את יחס החוב־תוצר של ישראל. שטייניץ ייאלץ השבוע ככל הנראה להסביר איך מגשרים בין הגישות השונות.

בימים אלה נערכות בדיקות מקדמיות בדבר מבנה הקרן הראוי על ידי שלושה גופים במקביל: משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ובנק ישראל. הבדיקות, הכוללות לימוד ממדינות שבהן הוקמו קרנות דומות, צפויות להסתיים עד פתיחת מושב הקיץ הקרוב של הכנסת.

לאחר אישור החוק ייפגש שטייניץ עם שותפויות הגז

על פי ההערכות במערכת הפוליטית, חוק ששינסקי יאושר לבסוף בכנסת. לאחר האישור מתכוון שר האוצר לדון עם נציגי שותפויות הגז בבקשותיהן. כפי שנחשף ב"כלכליסט", נציגי השותפויות ביקשו פטור ממס לתקופה של עשר שנים; הכרה בהוצאות הריבית של הלוואות שנלקחו מבנקים זרים; ואישור להקמת ישות משפטית ששמה שותפויות הגז.

מהלכים אלה, אף שאינם קשורים ישירות למסקנות ששינסקי, עשויים להקל על היזמים את פריסת חובותיהם, ולאפשר להם לשמור על תזרים מזומנים חיובי יותר בשנות ההפקה הראשונות. באוצר טרם החלו לדון בבקשות אלה, בטענה שכל עוד לא אושר החוק אין טעם להיכנס לפרטים טכניים.

כמות הגז המצרי המסופק לישראל - "בהתאם לחוזה"

בתוך כך, הזרמת הגז המצרי לישראל, שחודשה אך לפני כמה ימים, הגיעה אתמול להספק יומי הקרוב ל־90% מכמות הגז שהתחייבה חברת EMG להעביר. לדברי מקורבים לחברת החשמל, המצרים מעבירים גז "בהתאם לחוזה", כלומר בהיקף של כ־2.1 BCM (מיליארד מ"ק) לשנה.