ביטוח מהפתעות
תיק ההשקעות רצוף באי ודאות. איך ניתן לצמצם את הסיכון?
כמעט בתוך רגע עברו השווקים הגלובאליים עברו ממצב חמים ונוח של עליות שערים ממושכות ותיאבון מוגבר לסיכון, למצב של חוסר יציבות והתבצרות.
בחודשים דצמבר וינואר ראינו עליות נאות במדדי המניות בארה"ב וירידות קלות במחירי אגרות החוב. תיקי ההשקעות בעולם ראו תשואה נאה אבל אז, בסוף ינואר, הגיעה מצרים עם מהומות שאיימו על יציבות האיזור ועל אספקת הנפט ממנו לעולם. מחירי הנפט סחפו איתם מחיריהן של סחורות נוספות. כל זה קורה כאשר מחירי המזון בעולם הולכים ועולים, ואיתם הסיכון ליציבות הגבלואלית.
בתקופה זו, הדולר בעולם מתנהג בניגוד ליחסי הכוחות הכלכליים בין ארה"ב לבין אירופה ובכלל. למרות שארה"ב הולכת ומתחזקת ואירופה שקועה בחובות, היורו התחזק עקב תנועות הון של יתרות סיניות. גם הין היפני החזק לא משפיע עוד על הצמיחה ביפן, כיוון שהסינים מחזקים את הין היפני בקניית 85% מהיצוא של יפן.
בניגוד למטבעות, דווקא מחירי הסחורות מתפקדים תוך אחיזה טובה במציאות הכלכלית. מחיר הנפט נע לאורך זמן כלפי מעלה והמשבר הנוכחי האיץ אותו. מחיר הנחושת כנ"ל, נע כלפי מעלה וכמו כן גם מחירי סחורות אחרות. ברוב הסחורות, עליית המחיר מוסברת בעיקר בביקושים ריאליים, מול קשיים של צד ההיצע לספק את אותם ביקושים.
איזה תיק הגיב טוב יותר למתרחש?
במקביל לכל זאת, מחירי המניות בישראל דווקא ירדו בתקופה האחרונה, לצד דישדוש או מגמה חיובית קלה במדדי האג"ח. כך נוצר מצב שבו תיקים בעולם רשמו ביצועים טובים יותר מביצועי התיקים בישראל. תיקים שגוונו באחזקות במניות ואג"ח של מדינות הנחשבות למסוכנות, וכמו כן בסחורות, לרבות זהב - רשמו ביצועים טובים נאים עוד יותר, למרות התרגום המטבעי.
למרות הסיכונים הקיימים בקרנות ובתעודות סל המשקיעות בחו"ל, יש לתת להם ביטוי בתיק ההשקעות של המשקיע בישראל. גם אם ישראל חריגה וקיים בה שקט ביטחוני, יציבות שלטונית ואין בה סיכוי לרעידת אדמה. האמנם? מומחים מניחים כי בשנים הקרובות ישראל תסבול מרעידת אדמה חמורה ביותר. כיצד הדבר יכול להשפיע עלינו ועל החברות? ניתן להניח כי הדבר יגרור נזקים כבדים לכלכלה הישראלית ולנכסים המרכיבים את תיק החיסכון של הציבור בישראל.
בצד האקוויטי, אחזקות בנפט או במכשירים העוקבים אחריו, סיפקו פיצוי מצוין לכל תיק השקעות בתקופה זו. גם אחזקות בזהב או בתעודות סל העוקבות אחר סחורות בכלל היו אחזקה מפצה. שוק המניות שבו ניתן היה לראות תועלת בגיוון, הוא שוק המניות האמריקאי, המפחיד את המשקיעים יותר מכל שוק אחר.
גם בצד אגרות החוב יש פתרונות נאים. אחזקות של אגרות חוב במדינות בעלות ריבית גבוהה יותר מישראל וכלכלה מפותחת לא פחות (אוסטרליה, דרום אפריקה), נתנו תוצאות מצוינות בתקופה זו. .
האם נכון להמשיך במדיניות זו?
כן. נראה כי בתקופה זו, יותר מתמיד, קיים צורך לגוון את תיק ההשקעות ולקחת אותו למחוזות רחוקים. אף כי החיסכון ישמש אותנו כדי לחיות בישראל, למרות החשיפה המטבעית יש סיכוי כי פיזור זה יתרום לתיק ולחיסכון ויגדיל את התשואה עליו.
הסיכונים שהובילו לחוסר היציבות לאחרונה ימשיכו, מן הסתם, לגדול ולסכן את כלכלת העולם גם בשנים הבאות. כל תיק השקעות צריך שיהיה בו מרכיב של אנרגיה ומזון, אותם מרכיבי יסוד בסל המוצרים שלנו. זאת ועוד - יש היגיון ברכישת השקעות במניות ואג"ח של מדינות המפיקות את הסחורות הללו, בהן אוסטרליה - מתכות וחקלאות, דרום אפריקה - מתכות ואנרגיה, קנדה – אנרגיה, ומדיניות נוספות. הריבית במדינות אלה היא כדאית ומטבעותיהן צפויים להתחזק בתגובה לביקוש העולמי לתוצרתן.
לא מדובר בהשקעות מדינתיות לצורך נדל"ן או אירוע מקומי כזה או אחר, אלא במדינות אשר יכולות למצוא את עצמן במרכז המפה העולמית, אם וכאשר תהיה הסלמה בתהליכי חוסר היציבות הנוכחיים.
ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי
