סוגרים את השאלטר

השבוע פורסמו הפרוטוקולים של ישיבת הפד ובהן כמה תובנות חשובות אם כי לא חדשות. הבשורה המרכזית שהגיעה מהבנק המרכזי האמריקאי היא כי כלכלת ארה"ב אינה מתאוששת בקצב מספיק על מנת לשקול נסיגה מתוכנית ההרחבה הכמותית אותה החלו לבצע בחודשיים האחרונים.

הפרוטוקולים של הישיבה, שנערכה ב-14 לדצמבר, מראים כי גם חברי הבנק המרכזי חשים בשיפור מסוים בכלכלת ארה"ב, אולם בניגוד לקהל המשקיעים, שבחודש האחרון עבר תהליך מופלא של הדחקת הסכנות וראייה ורודה של שנת 2011, חברי הפד חוששים כי אין זה מספיק, לעת עתה.

ניתן לחוש כי הדעות בקרב חברי הבנק המרכזי אינן אחידות. ההתנגדות של חברי הפד לסגת מתוכנית ההרחבה הכמותית באה לאחר שחלק מחברי הפד עצמם העריכו כי הכלכלה צפויה לתפקד טוב יותר בחודשים הקרובים. אפילו ההערכות הצפויות משוק העבודה האמריקאי הן לשיפור ובכל זאת החליטו רוב חברי הועדה שלא לשנות את מדיניות ההרחבה הכמותית.

הרושם שעולה מן הדיווחים הוא שגם ההסכמה הפוליטית על הארכת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה והמשך הטבות המס (סך של 858 מיליארד דולר) מהווים צעדים שתומכים בהמשך "ההתאוששות" הכלכלית בארה"ב. אפילו ההערכות לגבי הסכנה הדפלציונית בארה"ב, שכה הפחידה עד לפני חודשיים, השתפרו במעט והציטוט מהפרוטוקולים היה "התפוגגו במידת מה".

מה יגיד השוק?

ובכל זאת ההחלטה הייתה לא לשנות את מדיניות ההרחבה הכמותית (QE2) ולהמתין על מנת לאסוף עוד אינפורמציה בנוגע להתחזקות הכלכלה בטרם יתקבלו החלטות על שינויים. מעניין היה לראות דווקא את תגובת השוק לפרסום.

מרבית האנליסטים ובתי ההשקעות העלו בצורה משמעותית את תחזיותיהם בחודשיים האחרונים והציפייה היא כי שנת 2011 תהיה טובה משמעותית מאשר היו התחזיות לפני חודשים ספורים בלבד. ההיגיון מלמד כי דברי הפד צפויים היו למתן את ההתלהבות וחלילה לפגוע בביטחון המשקיעים, אך לא כך קרה ודווקא פרסום הפרוטוקולים מיתנו את הירידות שאפיינו את תחילת יום המסחר של יום שלישי. כנראה שההבטחה להמשך הנזילות חזקה מההסתייגות הכלכלית.

תקרה מנייר

איך שהזמן עובר כשנהנים. נדמה שרק אתמול התעסקנו בסיכויים של הממשל לעלות את תקרת החוב המותרת על פי חוק והנה שוב אנו דנים בכך. אלא שהפעם הדברים קצת שונים, וזאת משום שלאחרונה התקיימו בחירות הביניים בארה"ב ששינו באופן משמעותית את המפה הפוליטית.

המפלגה הרפובליקאית התחזקה משמעותית בבחירות האחרונות ובפועל יש לה שליטה ורוב בבית הנבחרים (הקונגרס). המפלגה הרפובליקאית התחזקה בין היתר בשל ההבטחה הגורפת שלה לפעול לצמצום הגרעון בארה"ב ולחיתוך חד בהוצאות. השאלה הגדולה היא עד כמה יקצינו הרפובליקאים בדרכם לפעול להגשמת הבטחתם זו, אם בכלל. הדבר הראשון אותו הם ינסו לעשות, וככל הנראה יכשלו לאור שליטת הדמוקרטים בסנאט, הוא ביטול הרפורמה במערכת הבריאות. הרפובליקאים יטענו כי הסיבה היא חסכון בהוצאות, אולם מן הידוע כי סיבה נוספת היא תמיכתם בסקטורים חזקים למדי במערכת הבריאות שצפויים להיפגע מהרפורמה.

בכל מקרה הצפי הוא כי הסביבה הפוליטית הולכת להיות סוערת למדי בתקופה הקרובה. הקרב הראשון שעומד על הפרק הוא כאמור על העלאת תקרת החוב בארה"ב (צפי – סביב מרץ 2011). אין מדובר בעניין פורמלי של מה בכך, והחששות של הדמוקרטים והממשל הם שהרפובליקאים ינצלו מאבק זה בכדי לכפות קיצוץ דרסטי בהוצאות ולפעול למען הקטנת הגרעון. חשוב להבין כי ללא העלאת התקרה ארה"ב תיכנס דה פקטו למצב בעייתי של default, מאחר ולא תוכל להגדיל אפילו בדולר אחד את יתרת החוב. המשמעות היא שהיא תצטרך לחתוך את ההוצאות בצורה דרמטית ולכך יהיו משמעויות כלכליות ושוק דרמטיות.

זו הסיבה שככל הנראה החששות הם מוגזמים ותקרת החוב תועלה. השאלה הפתוחה היא רק כמה יצליחו הרפובליקאים למרר את חייו של נשיא לפני שירימו את ידם בעד הגדלת תקרת החוב. אציין כי אם ההסכם על הארכת הטבות המס מהווה אינדיקציה טובה, הרי שידם של הרפובליקאים תהיה על העליונה והם צפויים לזכות בהישגים רבים בדרך להסכמה על תמיכתם. העניינים שיעמדו על הפרק יהיו רבים ויכללו את רפורמת הבריאות, כל המערך של הביטוח הלאומי והתוויית תוכנית לצמצום הגרעון הממשלתי.

על עמדת הדמוקרטים ניתן היה ללמוד השבוע מהציטוט של היועץ הכלכלי לנשיא שהזהיר כי לאי העלאת תקרת החוב של ארה"ב יהיו משמעויות "קטסטרופליות" ואף הגדיל לומר שהדבר יצור משבר שלעומתו שנת 2008 תיראה פשוטה. עוד אמר הנשיא כי אי העלאת התקרה תהיה למעשה הכרזת חדלות פירעון בפעם הראשונה של ההיסטוריה הכלכלית האמריקאית.

אז מה יהיה?

הערכתי שאין מקום לדאגה אמיתית בשלב זה. הפוליטיקאים האמריקאיים משני צידי המתרס הרבה יותר דומים מאשר נדמה. אפילו בחינה של ציטוטי פוליטיקאים שונים מצביעים כי המצב היום שונה מאשר היה בשנות ה-90, וככל הנראה הרפובליקאים מתכוונים לבחור את הקרבות שלהם בקפידה ולא להילחם על כל שעל.

החלק העצוב יותר הוא שההערכות הן שהדברים עליהם הם יאבקו הם דווקא בתחום איכות הסביבה והמערכת הפיננסית, מה שמעיד שככל הנראה יבחרו את הקרבות שלהם בהתאם לעוצמת הלובי הפוליטי שעומד מאחורי העניין. כך נקבל עולם שעלול להיות יותר מזוהם, הנשלט על ידי המערכת הפיננסית וככל הנראה גם עם יותר גרעון. המשמעויות לשוק יכולות להיות דווקא חיוביות מאחר וכל אחד מהגורמים הללו מיטיבים עם סקטור החברות.

הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל