• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מה גורם לרעיון להצליח?

ספר חדש מסביר: חדשנות היא השפעה סביבתית

שיזף רפאלי 10:3406.01.11

האסלה הומצאה 150 שנה לפני שנכנסה לשימוש מסחרי. הפקסימיליה הומצאה בשנות הארבעים של המאה ה־19, אך נכנסה לשימוש רק בשנות השישים של המאה ה־20. גם "מנוע ההפרשים" – הלוא הוא המחשב הראשון - פותח יותר ממאה שנה לפני ביצוע הפסע הבא בפיתוח המחשב המודרני. וגם ההמצאות שהיוו את היסוד לרדיו ולטלגרף שכבו במשך דורות כאבן שאין לה הופכין, בלי להעשיר את מפתחיהן ובלי להועיל לעולם, עד שהעולם, סוף סוף, "היה מוכן".

 

מה אחראי לעיכוב, והאם דברים יכולים להתנהל אחרת? מה נחוץ לפטנט כדי שיתקבל בעולם?

 

סטיבן ג'ונסון, מי שב־1995 ייסד את "FEED", ממגזיני האיכות המקוונים הראשונים, ולאחר מכן חיבר שבעה ספרים שעוסקים בקו התפר בין טכנולוגיה, כלכלה ותרבות, פרסם באחרונה את "Where Good Ideas Come From" (בתרגום חופשי: "מהיכן מגיעים רעיונות טובים"), ספר שמתחקה אחר המנגנונים החברתיים וההיסטוריים שמובילים לחדשנות, אחרי הצטרפות הנסיבות שנחוצה כדי שרעיון ייוולד, ייקלט בחברה וייהפך לסיפור הצלחה תרבותי וכלכלי.

הגרסה המקוצרת של מסקנתו היא זו: כדי שהמצאה חדשנית תצליח חברתית וכלכלית עליה לצאת אל העולם בלא פחד מהעתקות, שינוי והרס. רישומי פטנטים, הסתגרות במעבדות, ליטוש עד שלמות, פחד ממתחרים – זו הדרך הבטוחה לקבור רעיון.

 

מה גורם לרעיון להצליח מה גורם לרעיון להצליח צילום: shutterstock

 

ג'ונסון מנסה לחבר את הנקודות בין הרעיונות שהצליחו ואלה שכשלו, ומגלה שהקפיצות הגדולות ביותר לא הגיעו ממוחו של אדם אחד אלא מיחסי גומלין, תחרויות, שיתופי פעולה ומיזוגים בין כמה רעיונות בני התקופה. הקלישאה שמכירים יזמי סטארט־אפ, שלפיה "כל רעיון משתנה עשרות פעמים מרגע הגייתו עד יישומו המסחרי", אינה מתארת את גחמתם של מנהלי קרנות הון סיכון אלא את העקרונות ה"ביולוגיים" שנחוצים ללידת רעיון טוב: מגע בלתי פוסק עם הסביבה, התאמה לצרכים ולגחמות של הסובבים, העתקה מדברים קיימים, ושינויים שמטרתם להיבדל מהם. הגאון שיתעקש להתעלם ממה שקורה מחוץ למעבדתו ימצא עצמו עם הפקסימיליה הראשונה, מאה שנים לפני הפקס הראשון.

 

הוא גם מזכיר שהרבה המצאות חשובות התגלו בטעות, או בזמן שהממציאים עבדו על משהו אחר: הלייזר, הפניצילין, המיקרוגל, הסוכרזית והפלסטלינה התגלו בעת שחוקרים היו שקועים בעניינים אחרים. הפתיחות לרעיונות, לטעויות ולשינויי כיוון היא אולי לא מתכון בטוח להצלחה, אבל היא תנאי הכרחי להמצאות גדולות.

 

עוד תכונות של דנ"א החדשנות: היא מתרחשת הרבה יותר בערים גדולות וצפופות והרבה פחות בכפרים שקטים. כלומר, לא הסביבה השלווה נחוצה לחדשנות אלא ריבוי ההזדמנויות, והחיכוך והדוחק שמלווים אותן. הוא גם חובב העתקות וחיקויים, דנ"א החדשנות הזה. מהנצרות עד המטוס – חיקויים ותחרות הובילו אנשים הרבה יותר רחוק מאשר המצאות מלאות חזון שבראו דברים חדשים מהיסוד. צ'רלס דארווין, אלכסנדר בל, ביל גייטס ומארק צוקרברג יצרו את ההמצאה משנת ההיסטוריה שלהם במקביל לממציאים אחרים שעבדו על אותו הדבר בדיוק, ובתחרות איתם. ניצחונם היה לאו דווקא ביתר הברק, אלא בכישרון השיווק שלהם, בהתערותם עם הסביבה. החידוש הנכון הוא החידוש שמוצג בהקשר הנכון, לאנשים הנכונים, לפתרון הבעיה הנכונה.

 

מהתזה עולה מסר שאמנם לא מנוסח בה באופן ישיר, אך הוא ניכר בה בבירור וחדות: אל לנו להסתכל על המצאות כעל יצירותיהם של גאונים, אלא כעל התרחשות היסטורית בלתי נמנעת שתפקידנו לא להפריע לה. תפקידנו הוא לעזור לה להתרחש. וכשאנחנו בודקים את עצמנו – המדינה הקטנה שהצליחה להוליד כל כך הרבה חברות סטארט־אפ ולהתברג כה גבוה ברשימת המדינות שמהן יצאו רישומים חדשים של פטנטים וקניין רוחני – כדאי שנתרגש פחות מה"גניוס" שלנו ויותר ממה שאנחנו עושים נכון: חיבור הנקודות, שיווק, והרבה התערבבות ומגע אנושי. שם נמצא הברק האמיתי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x