צו גיוס בגיל 28
את חברות גיוס כוח האדם הפרטיות מחליפה בצה"ל יחידה קטנה המונה 15 איש, ומגייסת מדי שנה מאות. "כלכליסט" חושף לראשונה את המרכז לגיוס קבע, יחידת האיתור והשיבוץ של אזרחים, שעוברים בשערי הבקו"ם לשירות צבאי שני
אם אתם מחפשים עבודה ושמרתם פינה חמה בלב לתקופה שבה לבשתם מדים, מה דעתכם לשקול את האפשרות להתגייס מחדש לשירות הצבאי? רחוק מהעין התקשורתית, פועל זה שלוש שנים המרכז לגיוס לקבע בצה"ל, שאחראי על איוש מגוון תפקידים ייחודיים לצבא. מנתונים בלעדיים שנחשפים עכשיו ב"כלכליסט" עולה כי בכל שנה חוזרים לשירות פעיל כ־1,000 בעלי משרות. הם עוברים את שרשרת החיול באמצעות המרכז, היושב בפאתי השלישות הראשית ברמת גן בתוך צריף צנוע ומצוחצח, בפיקודה של אל"מ מיכל בן מובחר, ראש מחלקת הסגל באכ"א, ובניהולה הישיר של רס"ן ציפי ארז, ראש המרכז לגיוס לקבע.
למרכז שתי מטרות: לאתר מועמדים איכותיים לתפקידים בקבע ולמקד את הליך הגיוס מול החיל המגייס ומול האזרח. סוג של בקו"ם. "לאורך השנים הגיוס לקבע בוצע בידי כל חיל בנפרד. זה היה תהליך מסורבל וארוך, שלקח לפעמים אפילו חצי שנה, ולא פעם עלו טענות שאנחנו מאבדים אנשים טובים מבחוץ כי אין להם היכולת הכלכלית והמקצועית להתמודד עם תהליך גיוס מחדש לא מוצלח", מספרת אל"מ בן מובחר על הקמת המרכז. "כבר לפני חמש שנים הבינו בצה"ל שחייבים לעשות שינוי. המרכז התחיל לפעול לפני שלוש שנים והוא הולך ומתמקצע: הקמנו מאגר מועמדים, ולפני שנה השקנו אתר דרושים (www.aka.idf.il)".
גאוות יחידה לא חסרה למפקדות המרכז. "היחידה שלנו מונה כ־15 איש שמתמודדים בהצלחה עם כל האתגרים של חברות משאבי אנוש וכוח אדם הגדולות בישראל", קובעת אל"מ בן מובחר ופוקדת על רס"ן ארז הנבוכה: "תגידי שאת טובה יותר מהם".
רס"ן ארז: "היתרון הראשון שלנו הוא היכולת למצות באופן פנים־צה"לי את נושא משאבי האנוש. אנחנו יודעים מה מצב כוח האדם בכל חיל וחיל ורואים בבהירות מלאה אם אפשר וצריך להעביר בעלי תפקידים בקבע ממקום למקום. יתרון נוסף: אנחנו מהווים כתובת אחת שמטפלת בכל נושא הגיוס לקבע. אנחנו עורכים לכל מתמודד מיון רפואי, פסיכולוגי, ביטחוני. לאחרונה התחלנו לשתף פעולה עם חברת משאבי האנוש אדם מילא. התהליך התייעל מאוד. היום תהליך הגיוס מחדש לוקח שלושה שבועות בלבד בממוצע. זה הישג מאוד גדול מבחינתנו".
מערכת כללים ופקודות
למה לא ללכת עוד צעד ולעשות מיקור חוץ ליחידה, וכך לחסוך כסף וכוח אדם לצבא?
אל"מ בן מובחר נדהמת מהשאלה: "האם חברה כזאת תדע טוב יותר ממני מה צריך הצבא? למה אני צריכה לחשוף חברה פרטית לצורכי הצבא? אם לנו יש יכולת לתת את השירות הזה בתוך צה"ל, אז למה לא? מה גם שרוב תהליכי המיון - הרפואיים, הביטחוניים - נעשים בתוך הצבא, אז הגיוני להשאיר את התהליכים האלה בתוך הבית".
אל"מ מיכל בן־מובחר: "בחזית הכספית אני לא יכולה להתחרות במגזר הפרטי, בעיקר בתחומים כמו הייטק" צילום: עמית שעל
מה ההבדל בין תהליך גיוס בחברת משאבי אנוש לתהליך גיוס לקבע בצה"ל?
רס"ן ארז: "הרקע הצבאי פה מאוד משמעותי. כל מועמד שלנו צריך להיות בעל יכולות מקצועיות ובמקביל בעל מאפיינים שיתאימו לצבא. מדובר בחיבור ייחודי שאין עליו דגש בשוק האזרחי. לכן גם בתהליך המיון יש דגשים מיוחדים לצה"ל. נוסף על יכולותיו המקצועיות, כל מתגייס מחדש צריך להיות מסוגל להתמודד עם מערכת תובענית וייחודית שפועלת במסגרת נוקשה של כללים ופקודות. אני רוצה להדגיש: אצלנו מתגייסים לשירות. אין כאן יחסי עובד־מעביד. יש תורנויות, אבטחת יישובים, אחריות גדולה יותר על הפקודים. מי שמתגייס להיות מפקד הוא לא כמו בוס. הוא צריך להיות האמא והאבא של החיילים שלו".
אתם מגייסים כ־1,000 איש בשנה למגוון תפקידים, אבל אנחנו לא רואים מודעות דרושים של צה"ל באתרים הייעודיים. איך אפשר לדעת מה צה"ל מחפש?
רס"ן ארז ואל"מ בן מובחר מגחכות. "יש כל הזמן פניות של אנשים שרוצים להתגייס לקבע. בימים טובים אנחנו מקבלים לפקס של היחידה עשרות פניות, והיו ימים שהוצפנו גם במאות פניות", מדגישה רס"ן ארז. "כבר היום יש לנו מאגר של אלפי מועמדים. ישנו האתר של היחידה, ועובדה שמי שמחפש ורוצה לדעת אילו תפקידים אנחנו מחפשים מוצא אותנו. מעבר לזה אנחנו מפרסמים תפקידים מסוימים במקומות ייעודיים ולא כלליים. בסך הכל, בכל חיל מכירים את האנשים הרלבנטיים בשוק האזרחי המקביל, ואם יעלה הצורך יעניינו אותם בתפקיד".
רס"ן ציפי ארז: "זה לא כמו שירות חובה, שהצבא חייב לקבל את כולם. גיוס לקבע דרכנו הוא אקסקלוסיבי" צילום: עמית שעל
האם גם הצבא עושה סוג של ציד ראשים?
רס"ן ארז: "ממש לא. לא נבקש באופן אישי מאף אחד להתגייס. אם כבר אנחנו מסננים אנשים שמבקשים להתגייס. אנחנו אומרים 'לא' ל־10% מהמועמדים שעוברים אצלנו תהליכי מיון. אנחנו לא נואשים ולא מנסים להעביר פה מסר של 'בואו בהמוניכם'".
דרושים רופא ומהנדס
רגע לפני שאתם שוקלים לשלוח קורות חיים, כדאי לדעת אילו משרות נחשקות תוכלו למצוא במאגר הצבאי. רס"ן ארז: "באופן טבעי הצבא יגייס רק מה שהוא לא יודע להנביט בעצמו, כלומר מגוון תפקידים ייחודי. הצרכים משתנים כל הזמן, אבל רופאים נדרשים לנו כמעט תמיד. ממש עכשיו יש לנו צורך במהנדסי בניין. יש גם תפקידים שאי אפשר למצוא מחוץ לצה"ל, כמו טבח לצוללת או מש"קית גיוס לבחורות דתיות שאיישנו ברבנות הצבאית, שהוא חיל גברי ברובו. בסך הכל אנחנו מחפשים מגוון רחב מאוד של תפקידים: מנהלי מטבח, מדריכים, משפטנים, אנשי כוח אדם ועוד".
אתן מייצרות את הרושם שאטרקטיבי מאוד להתגייס מחדש, מה שקצת מוזר, כי מבחינת רמות שכר אין לכם ממש מה להציע.
אל"מ בן מובחר: "נכון שבחזית הכספית אני לא יכולה להתחרות במגזר הפרטי, בעיקר כשמדובר בתחומים כמו הייטק. המתגייסים לקבע מקבלים מעטפת מכובדת מאוד של תנאים סוציאליים הן בתחום הבריאות והן בתחום החיסכון הפנסיוני, ואלו דברים שמאוד נחשבים בציבור. מצד שני, צה"ל נמצא בליבת העשייה של ישראל. האתגרים המקצועיים שאני יכולה להציב לעובדים מבחוץ הם אדירים. אצל הרבה אנשים זה פקטור משמעותי. היום אנחנו הופכים להיות צבא טכנולוגי ואנשים ערים לכך. מובן שיש גם לא מעט אנשים שמגיעים ממקום של ציונות אמיתית, וזה לא פחות חשוב".
"שיהיה ברור: אנחנו לא במקום של לפתות אנשים לחזור לארגון", מדגישה רס"ן ארז. "הם מגיעים ממילא עם המון מוטיבציה ומודעים לכך שיש צורך בתקופת הסתגלות מסוימת. צריך לחזור ללבוש מדים, להיכנס למסגרת ברורה ומרובעת, להקפיד על הופעה. בדרך כלל לוקח למתגייסים לקבע חודשיים־שלושה להתרגל למצב החדש".
מיהם המתגייסים החדשים?
"בעיקר אקדמאים שנמצאים בתחילת הקריירה שלהם. הם מזהים אצלנו הזדמנויות מקצועיות שאין במקום עבודה התחלתי בדרך כלל. רק אצלנו עובד סוציאלי יכול להפוך לקב"ן, ובעל תואר ראשון בתעשייה וניהול ישמש כראש צוות שאחראי על פרויקט בהיקף עשרות מיליוני שקלים. תפקידים כאלה הם לא ימצאו בשוק האזרחי. אבל לצד זה, ברור שהם חייבים לבוא עם רצון לשרת במקום שיש בו תרומה למדינה ושליחות לאומית, אחרת זה לא יעבוד. חשוב שיהיה ברור שלא כל מי שרוצה יכול לבוא. יש כאן מיון איכותי וקפדני. זה לא כמו שירות חובה, שהצבא חייב לקבל את כולם. גיוס לקבע דרכנו הוא אקסקלוסיבי. אנחנו עומדים בשער ומכניסים אך ורק את האנשים שמתאימים".
