$
אמיר ארגמן
אמיר ארגמן אנליסט אופנהיימר דעות אנליסט המאקרו הבכיר בבנק ההשקעות אופנהיימר ישראל לכל הטורים של אמיר ארגמן אנליסט אופנהיימר דעות

התאוששות למראית עין

ארה"ב לא חוזרת לעצמה וספרד עומדת בפני החזרי עתק

אמיר ארגמן 08:4917.12.10

דיברנו לא פעם על כך שארה"ב עוברת תהליך משמעותי של הורדת מינוף של כל הסקטורים, או לשם דיוק של כל הסקטורים הלא ממשלתיים. מה שאנו רואים למעשה החל משנת 2008 זה תהליך של הורדת מינוף בעיקר מכיוון לוקחי המשכנתאות שהיוו את החלק הארי של החוב בארה"ב ואילו עתה היקפן קטן באופן משמעותי (למרות ריביות נמוכות היסטורית).

 

בחינה של הנתונים המאפיינים את כלכלת ארה"ב מאז שנת 2008 מצביעה כי ממשלת ארה"ב אחראית על הרוב המכריע של החוב שנלקח בארה"ב בעוד שהמגזר
הפרטי כמעט אינו תורם מאומה. למעשה, אם נקזז את התרומה השלילית של לוקחי המשכנתאות (פדיון משכנתאות גבוה מלקיחה של חדשות) מהתרומה החיובית של הנפקות המגזר הקונצרני נקבל כי מעל 90% מהגידול בחוב בארה"ב מקורו בממשל המקומי או הפדראלי בארה"ב.

 

זו בדיוק הסיבה שהחתום מטה רחוק מלהיות משוכנע כי ההתאוששות הכלכלית בארה"ב היא ברת קיימא ואמיתית. הדבר נכון כל עוד הצמיחה הכלכלית אינה מגיעה מהתאוששות של שוק העבודה או מהגדלת האשראי של המגזר הפרטי וכולה נשענת על יכולתה של ממשלת ארה"ב ללוות בריבית נמוכה (לשם תמיכה בצרכן ובמגזר העסקי). יהיו שיצביעו כי המגזר העסקי בארה"ב כן לווה, והדבר בא לידי ביטוי בשוק הנפקות פעיל ביותר, אך יש לזכור כי הדבר מתאפשר תודות לשמירה מכוונת של התשואות על רמה נמוכה על ידי מסע ההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי בארה"ב.

 

לעניין אציין כי למרות שהשוק והכלכלה שילמו מחיר כבד על תמחור לא נכון של סיכון בשנת 2008, השוק עדיין מתעלם היום מתמחור לא נכון של סיכון במגזרים רבים כדוגמת השוק הקונצרני, חוב המדינות ושוק המשכנתאות.

 

חשוב להבהיר את ההבדל – כלכלה שצומחת בעיקר על ידי הגדלה של מינוף אינה צומחת באמת! הצמיחה הזו היא הלוואה מן העתיד וכאשר יצטרכו להחזיר את החוב בתקופה מאוחרת יותר הדבר יפגע בצמיחה של אותה תקופה עתידית. צמיחה אמיתית מגיעה משני מקורות בלבד: דמוגרפיה ושיפור בפרודוקטיביות. מי שמתקשה לרדת לעומקה של מחשבה זו יגלול מעט למטה לסיפור על ספרד ויבין את כוונתי.

 

הרכב עדיין לא מניע

 

השבוע כתב פול קרוגמן טור מרתק ובו הוא מבקש להפסיק לתאר את כלכלת ארה"ב בצורה מטפורית כרכב עם תקלה, אשר דחיפה קלה תחזירו לפעילות תקינה. גישה מטפורית זו מנחה בשלב זה את הממשל שהתחיל עם הסיוע לבנקים, עבר לתוכנית סיוע ראשונה של 800 מיליארד דולר ועתה עובר לתוכנית תמרוץ (סמויה) נוספת בדמות הארכת הטבות המס שערכה עומד גם הוא על למעלה מ-800 מיליארד דולר.

 

שימו לב כי כל זה לא ממש מועיל ואם נקזז את היקפי הסיוע נראה כי הרכב לא מאיץ שוב ותקוות הממשל מתגלות בינתיים כתקוות שווא.

 

כך עושה גם ברננקי, אשר חושב שמספיק שיוריד את מחיר החוב והנה תיכף יחזרו אנשים לקחת משכנתאות ובנקים יחלו לפזר שוב אשראי לכל עבר. זו הסיבה לתוכנית ההרחבה הראשונה (שלא עזרה) ועתה יש תוכנית שנייה (שגם היא לא תעזור להערכתי). הכל עניין של משיכת זמן וחוסר יכולת לפתור את הבעיות בצורה יסודית.

 

אציין כי במידה ושוק העבודה יחל בתהליך של התאוששות או שהתמונה של שוק האשראי תשתנה יכול הדבר בהחלט להצביע כי דעתי זו מוטעית. כרגע שני הדברים לא קורים.

  

128 מיליארד סיבות לחשוש מספרד

 

שוב חוזר הניגון. שבועיים שהעולם בטוח שהצרות באירופה מאחורינו והנה שוב מתקלקל מצב הרוח. השבוע פרסמה חברת הדירוג מודי'ס שהיא עלולה להוריד את דירוג האשראי של ספרד. מה שמניע את מודי'ס לבחון את דירוג ה-Aa1 של ספרד. הסכנה היא שגודל החוב שאותו צריכה ספרד לממן מחדש בשנת 2011 הוא כה גדול עד כי קיים סיכון שהיא תתקשה לעשות זאת. מודי'ס לא מסתפקת בכך ואף מזהירה כי החוב הציבורי של ספרד עלול לעלות על המשוער אם יתברר כי עלות "ארגון ההון מחדש" של המערכת הבנקאית תעלה יותר מאשר צפוי.

 

כאשר מנסים לבחון מה גודל הצרה מגלים שתזרים החוב לפירעון של ספרד בשנת 2011 עומד על 128 מיליארד יורו. זהו סכום עצום ובמידה שהספרדים יתקשו לגלגלו לשנים הבאות - אירופה כולה תעמוד בפני בעיה לא פשוטה. יש שאומרים שהספרדים צריכים לדאוג, אך בהתאם למה שאנו רואים עד כה עם יוון ואירלנד, מי שצריך לדאוג יותר הם הגרמנים שייאלצו גם כאן ככל הנראה לסייע באופן משמעותי.

  

הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x