כך שכח האוצר את החרם על איראן

יותר משנתיים וחצי אחרי שנכנס לתוקף "חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן", שיזם בנימין נתניהו עוד כשהיה יו"ר האופוזיציה - לא עשה שר האוצר יובל שטייניץ, הממונה על ביצוע החוק, כל צעד משמעותי כדי לאכוף אותו. שטייניץ אמור היה, על פי החוק, להקים ועדה שתקבע את רשימת החברות שעליהן יחול האיסור. זאת במטרה למנוע ממוסדות ישראליים כגון בנקים, חברות ביטוח וקרנות פנסיה, להשקיע בתאגידים הקשורים בקשר עסקי עם איראן. אולם ועדה כזו טרם קמה, אף ששטייניץ אמר בעבר כי יפעל בנושא.

לפני כמה חודשים פנה אל שטייניץ בסוגיה יוזם "החרם היהודי" רו"ח שי באטון, יו"ר מכללת Cash Flow, ללא הואיל.

שטייניץ. "האוצר התעלם מהחוק" צילום: אלכס קולומויסקי

השבוע שלח באטון מכתב גם ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, וטען כי מדובר בזילות החלטות הכנסת. באטון קרא לחסון לכנס את הוועדה לדיון מיוחד בעניין. "למרבה המבוכה התגלה לנו כי משרד האוצר פשוט החליט על דעת עצמו - מסיבות שאינן ידועות או מובנות לנו, או בשל אינטרסים כלכליים כאלה או אחרים - להתעלם מהחוק שקיבלה הכנסת, ולהשאיר את החוק כאות מתה בספר החוקים", כתב באטון. "מצב שבו הכנסת מחוקקת חוק ופקידי הממשלה מחליטים על דעתם למוססו מאפיין רפובליקת בננות ולא מדינה דמוקרטית".

בהצעת החוק שלו, שאותה הגיש ב־2007, הסביר נתניהו כי "ישראל צריכה להוביל את מדינות העולם בהפעלת הלחץ הכלכלי על חברות הסוחרות עם איראן. מניעת השקעות בחברות אלה תפעיל עליהן לחץ להפסיק את קשריהן עם המשטר האיראני". ואכן בינואר 2008 אושר החוק בכנסת, ונכנס לתוקף באפריל 2008.

סנקציה של שנת מאסר

החוק אף קבע סנקציה של שנת מאסר למנהלי מוסדות פיננסיים שיעברו על החוק, אולם כדי שאפשר יהיה לאכוף אותו היה על שר האוצר להקים ועדה, שזהות חבריה אף פורטה בחוק עצמו. הוועדה אמורה היתה לקבוע אילו חברות מקיימות "קשר עסקי מהותי עם איראן", כלומר עסקאות בהיקפים גדולים, בין היתר בתחום האנרגיה או עם תאגידים הקשורים לפיתוח נשק בלתי קונבנציונאלי. שר האוצר הקודם, רוני בר־און, לא הקים את הוועדה האמורה, וכך גם מחליפו שטייניץ. זאת למרות התבטאויותיו התכופות של ראש הממשלה נתניהו בנוגע לחשיבות המאבק באיראן והסכנה הקיומית שהיא מהווה.

עד שלא תוקם ועדה שתקבע על אילו חברות יחול האיסור בחוק, ממשיכים כיום אלפי משקיעים ישראלים לקנות - בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גופים מוסדיים - ניירות ערך של תאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן, ובכך עוברים לכאורה, ללא ידיעתם, על חוק במדינת ישראל. באטון הציג בפני שטייניץ רשימה של חברות שמקיימות קשרים עסקיים עם איראן שיצר ארגון (UANI (United Against Nuclear Iran, שאותו ייסד דניס רוס, לשעבר שליח הממשל למזרח התיכון. הרשימה המלאה, המופיעה באתר האינטרנט של הארגון, מציינת מאות חברות - וביניהן התאגידים הגדולים בעולם - שמקיימות קשרים עסקיים עם איראן. אמנם לא בטוח שבכל המקרים מדובר בקשר עסקי מהותי, אולם הצצה ברשימה מעלה הסבר אפשרי לכך שהמדינה לא עושה דבר כדי לקדם את אכיפת החוק. ברשימה מופיעות חברות רבות שמקיימות קשרים עסקיים עם ישראל, כולל חברות שמתמודדות ואף זוכות במכרזים של המדינה ושל הרשויות מטעמה. הרשימה מפרטת את מהות הקשר בין התאגידים לאיראן, תוך כדי הסתמכות, בין היתר, על הודעות רשמיות שהוציאו החברות עצמן על עסקאות עם הממשל האיראני.

באטון מעריך כי הסיבה למסמוס החוק היא החשש של פקידי המדינה, שגיבוש רשימה מעין זו ידרוש מישראל להודות כי היא מקיימת בעצמה קשרים עסקיים עם חברות שפעילות באיראן - מה שיגרום לישראל מבוכה רבה. כך למשל, ניתן למצוא ברשימה את אלסטום הצרפתית, בומברדייר הקנדית, ואפילו את מאזדה היפנית.

האוצר: הוועדה תפעל בקרוב

מלשכת שר האוצר נמסר בתגובה: "זה כמה חודשים עוסק השר בקידום האכיפה של חוק זה. בימים אלו, ולאחר פניות חוזרות ונשנות מצד לשכת שר האוצר למשרדי ממשלה אחרים, הושלם ההליך שבו משרדי ממשלה המליצו על נציגיהם בוועדה. הוועדה, שהקמתה נחוצה על פי חוק, תחל לפעול במהלך התקופה הקרובה, מיד לאחר שהנציגים שהומלצו על ידי המשרדים השונים ימונו כדין לתפקיד חברי הוועדה. שר האוצר רואה חשיבות גדולה ביותר בקידום האכיפה של החוק, ואין הוא השהה את קידום האכיפה ומינוי הוועדה". השר רואה ביישום החוק צעד נכון ויעיל בכל הנוגע להגבלת הקשרים העסקיים של חברות שונות מול איראן".