קליפורניה (לא) חולמת
הסרט "יין, סיפור אהבה", שעלה בסוף השבוע לאקרנים, מתעד נוסף על העלילה הרומנטית שבו גם את טעימת היין ההיסטורית ב-1976, שבה היינות מקליפורניה ניצחו בנוק-אאוט את ההגמוניה של צרפת
מדי פעם נזכר ענף הקולנוע בפוטנציאל הגלום בעולם היין. אחרי הכל, הוא לא רק מקשט כמעט כל סצינה רומנטית שנכתבה ושוחקה אי פעם, הוא גם מציע נופים מרהיבים (כמו בפרובנס בסרט "שנה מופלאה") או טיפוסים ייחודיים (כמו ב"דרכים צדדיות").
בסוף השבוע עלה בישראל הסרט "יין, סיפור אהבה" (במקור "Bottle Shock"), ולכאורה מדובר בדרמה רומנטית, אך זו בעצם הצגה של האירועים ששינו את פני תעשיית היין העולמית לתמיד. "טעימת פריז" של שנת 1976 היא זו שבמהלכה גילה העולם לראשונה את איכותם של יינות קליפורניה, ונסדקה התדמית הבלתי מנוצחת שהיתה ליקבי צרפת.
היינות הצרפתיים, ובעיקר האדומים של בורדו ויינות בורגון, נחשבו עד אז לטובים בעולם. הם נתפסו - ועדיין נתפסים - כעשירים, אלגנטיים ומורכבים, והצרפתים, כדרכם, ראו את ההתפתחויות בענף היין העולמי, נחרו בבוז והמשיכו לראות בעצמם מס' 1.
תעשיית היין האמריקאית, שסימנים ראשונים שלה נראו עוד במאות ה־17 וה־18, לא הצליחה להתאושש לגמרי מתקופת היובש של שנות העשרים, ולמרות תחילתה של סצינת יין עירנית, בעיקר בקליפורניה, נדמה היה שהאמריקאים אינם מהווים תחרות של ממש לאירופה.
ההתנגשות בין צרפת לארה"ב היא, למעשה, התנגשות בין תפיסת היין של "העולם הישן" לבין תפיסת "העולם החדש". יינות העולם הישן נוטים להיות, בהכללה גסה, אלגנטיים ומאופקים יותר, בעוד יינות העולם החדש הם עשירים יותר בטעמים ובארומות פרי, בעלי תכולת אלכוהול גבוהה יותר ובעלי צבע כהה יותר. וזה אינו ההבדל היחיד: אם בצרפת הרכיב החשוב ביותר בייצור יין הוא הטרואר - אותו שילוב חמקמק של תנאים פיזיים (גובה, טמפרטורה, סוג קרקע), הרי שבעולם החדש התפתח מעמד "היינן הכוכב" - זה שמשתמש בטכניקות חדישות ובפיתוחים מדעיים וטכנולוגיים לשליטה על אופיו של היין.
הטעימה העיוורת
עד 1976 ההבדלים הללו היו ברורים, ואפילו יקבי קליפורניה לא העזו לטעון לשוויון איכותי מול יקבי צרפת, אך כל זה השתנה ב־24 במרץ 1976. סטיבן ספורייר, חובב יין בריטי ובעליה של חנות יין קטנה בפריז, ערך מבחן טעימה במסגרת חגיגות ה־200 לארה"ב. במבחן נבדקו בפורמט "עיוור" 20 יינות: עשרה אדומים ועשרה לבנים, מתוכם 12 יינות מקליפורניה (שישה אדומים ושישה לבנים) ושמונה צרפתיים (ארבעה אדומים מחבל בורדו וארבעה לבנים מאזור בורגון). בין הצרפתיים היו יינות דוגמת שאטו מוטון־רוטשילד ושאטו או־בריון, מבין 11 השופטים תשעה היו צרפתים, עיתונאי יין, בעלי יקבים, סומליירים ומומחי יין, ורק הניקוד שנתנו הצרפתים נספר לצורך חישוב התוצאות. והתוצאות הפתיעו מאוד: למקום הראשון בין האדומים הגיע קברנה סוביניון 1973 מיקב Stag's Leap שבעמק נאפה. למקום הראשון בין הלבנים הגיע שרדונה 1973 של יקב שאטו מונטלנה, אף הוא מנאפה.
התוצאות עוררו סערה בעולם היין, לאחר שהתברר שגם בקליפורניה אפשר להפיק יינות איכותיים, והטעימה של 1976 הפכה לפרשת דרכים ומונח מוכר. 1976 היא השנה שבה קיבל היין הקליפורני זריקת מרץ, ואף על פי שיינות צרפת עדיין נחשבים למצטיינים שביינות העולם, הרי שזה כ־35 שנה מצטרפים אליהם גם יינות קליפורניה.
? מה זה Premier Cru?
בשנת 1855, לקראת היריד העולמי בפריז, דירגו רשויות חבל בורדו את 8,000 יקבי החבל לפי המוניטין שלהם ולפי מחירי היינות. אלה חולקו לחמש קטגוריות, שכונו Cru. בקטגוריה הגבוהה ביותר, Premier Cru, יש חמישה יקבים, ארבעה מאזור מדוק ואחד מאזור גראב: שאטו לאפיט רוטשילד, שאטו לאטור, שאטו מארגו, שאטו או־בריון ושאטו מוטון־רוטשילד. האחרון הועלה מהדירוג השני לדירוג הראשון בהחלטה מיוחדת בשנת 1973.
בקבוק אחד לשבוע
מרלו־שיראז־קברנה 2007, יקב יתיר. יקב יתיר הוא בין המעניינים והאיכותיים בישראל. זהו יקב בוטיק בבעלות יקבי כרמל, אך הוא נהנה מעצמאות מקצועית מלאה וזכאי לזכות סירוב ראשונה לענבים הנבצרים בכרמיו.
מרלו־שיראז־קברנה 2007 הוא ממסך של מרלו (33%), שיראז (21%), קברנה סוביניון (21%) עם חיזוק של פטי ורדו (10%), מלבק (8%) וקברנה פרנק (7%). התוצאה היא עושר ומורכבות טעמים, עם האופי ה"ירוק" של הקברנה סוביניון והקברנה פרנק, עם תיבול מסוים מהשיראז ועם העדינות של המרלו.
היין ישתלב מצוין עם מנות עשירות ומתובלות, והוא מושלם לליווי ארוחה. (105 שקל, כשר, בחנויות היין).
יש לכם שאלה? כתבו ל־wine@calcalist.co.il.
