• תפריט
משפט

נדחתה תביעת דיבה נגד אורנה דץ, ערוץ 10 ו"המראה"

את התביעה הגיש אב שטען כי ביתו שהשתתפה בתוכנית "המראה" ששודרה ב-2008, סיפרה כי הוא התעלל בה בילדותה. לדבריו, מדובר בדברים לא נכונים המבזים אותו. בית המשפט קבע כי לא היה פסול בשימוש במילה התעללות

איתי הר אור 09:3729.07.10

שופטת בית משפט השלום בחיפה, תמר נאות פרי, דחתה תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, של אב פלוני נגד ערוץ 10, אורנה דץ ואחרים. את התביעה הגיש האב בגין פרסום שבוצע בתוכנית "המראה" ששודרה בשנת 2008 בהנחיית אורנה דץ, ובה דיברה בתו אודות התעללותו בה בילדותה. השופטת קבעה כי הגנת "אמת

דברתי" חלה בנסיבות המקרה, לא היה כל פסול בשימוש במילה "התעללות" והנושא מצוי בתחומי "העניין הציבורי" ומשכך נדחתה תביעתו.

  

בתוכנית השתתפו נשים שונות בתהליך שבמהלכו הן עברו ניתוחים קוסמטיים וטיפולים אחרים, כאשר המהלך כולו מצולם  ומשודר לאחר עריכה. בתוכנית שוחחו המשתתפות עם המנחה ועם מומחים שונים. אחת מהמשתתפות היתה בתו של התובע. שמה, כמו גם שמו של התובע ושל שאר בני המשפחה, נשמרו חסויים, והבת מכונה בפסק הדין בשם "מיה". במסגרת השתתפותה בתוכנית, עברה מיה מספר טיפולים, לרבות ניתוחים קוסמטיים, טיפול שיניים, שינוי הרגלי תזונה, הוספת שיער ועוד.

  

התובע טען כי דברים שהשמיעה מיה במסגרת השיחות שהתקיימו עימה, מהווים פרסום לשון הרע לגביו, כגון דברים מהם עולה שהוא התעלל בה בילדותה. הוא טען כי הדברים אינם נכונים וכי יש בפרסומם כדי לבזותו ולהשפילו. את התביעה הגיש כנגד ערוץ 10, חברת ההפקות, עילאי מיכאל, היועץ האישי ששוחח עם מיה, וכנגד מנחת התוכנית, אורנה דץ . הפרסומים שבמחלוקת הושמעו במהלך התכנית ולטענת התובע נגעו בשיחות בין מיה לבין היועץ, בינה לבין המדריך לשיאצ'ו שהשתתף בתוכנית, ובין מיה לבין המנחה.

  

מיה מצידה, טענה בבית המשפט במסגרת עדותה כי השתמשה במילה " התעללות" במובן הנפשי. " אני מתכוונת שכל הזמן הייתי שומעת קללות והוא היה גורם לי להיות כזאת קטנה וכל מערכת יחסים שהיתה לי עם חברים, לא יכולתי להמשיך בה כי תמיד היה לי את הדמות שלו, שכל הזמן מרחפת לך באוויר, עם המלים שאת לא שווה כלום, את אפס", העידה הנתבעת, והוסיפה: "זוגיות לא הצלחתי להמשיך למשך שנים, רק אחרי שעברתי המון ... יש לי עוד כל כך הרבה דברים לבוא ולהגיד. מבחוץ, תמיד הכל יכול להראות יפה, אבל הבן אדם הרס לשלושת הילדים שלו את החיים".

  

השופטת נאות פרי ציינה כי הדברים עצמם, עלולים להיחשב כ"לשון הרע", וכי ניתן לראות בדברים ככאלו שאינם עולים בקנה אחד עם הראייה של חלק מהאוכלוסיה לגבי חינוך ראוי ולגבי יחסים תקינים בין אב לבת. "במיוחד יש לתת את הדעת לכך שהיועץ, בסיכום הדברים, הגדיר את הדברים שנאמרו כ-"התעללות", ולכן, ניתן לראות בפרסומים ככאלו אשר יכולים לגרום לביזוי או לפגיעה באב – התובע", כתבה השופטת.

 

לפיכך, נבדקה אמיתות הפרסום עצמו, ולאחר הבדיקה קבע בית המשפט כי אמיתות זו הוכחה. עוד מצאה השופטת שבנסיבות שתוארו, לא היה כל פסול בשימוש במונח "התעללות", וכי גם לגביו הוכחה הטענה. השופטת קבעה כי "התעללות", בהקשר של הדברים, הינה התעללות מילולית, ובשום אופן לא נרמז בדברים ששודרו שהכוונה להתעללות מסוג אחר וכך יכולים היו להבין הצופים.

  

נוכח מצבו הכלכלי של התובע ועניינים משפחתיים אחרים שנחשפו במהלך הפרשה, הציע בית המשפט לחייב את התובע לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות בסך 8,000 שקל, אך השאיר לשיקול דעתם של הנתבעים אם ברצונם לחייבו לעשות כן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x