שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ
הפסגה הכלכלית כותרת

שטייניץ: "כל העולם טועה; תקציב חד-שנתי הוא איוולת"

שר האוצר בפסגה הכלכלית: "לשמחתי, גם קרן המטבע וה-OECD גילו גמישות מרשימה והם תומכים בתקציב דו-שנתי במדינות המפותחות"

תומר זלצר 18:2122.06.10

"תקציב חד שנתי, למרות שהיה מקובל גם אצלנו ובעולם כולו, הוא חסר שחר. הוא חסר היגיון. הוא על גבול האיוולת. כל העולם טועה. לשמחתי, גם קרן המטבע הבינלאומית וה-OECD גילו גמישות מרשימה והיום הם תומכים בתקציב דו-שנתי במדינות המפותחות" - כך אמר היום (ג') שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ בפסגה הכלכלית של "כלכליסט" ופסגות.

 


 

שר האוצר פתח את דבריו בהתייחסות לספרו האחרון של פרופ' פול קרוגמן: "בספרו האחרון על כלכלה בעת משבר, מנפץ פרופ' קרוגמן את האשליה שהידע הכלכלי והתובנה של הדינמיקה הכלכלית, מאפשרת לנבא משברים.

 

הוא אומר שמאז שנות ה-70 היתה אשליה שאנחנו מבינים דינמיקות של משברים כך שממשלות יכולות למנוע את המשברים לפני התהוותם או בעת תחילתם. את האשליה הזו הוא מנפץ".

 

"ואכן", אומר שטייניץ, "אנחנו לא בדיוק מבינים מהן סיבות העומק של המשבר הנוכחי. העובדה שניתנים, בדיעבד, המון תיאורים סיבתיים, או העובדה שהמשבר הזה נראה דומה למשבר בשנות ה-30, איננה הבנה. למרות שהכל היה ידוע, הנתונים היו גלויים וידועים - איש לא ניבא את המשבר הזה. היו כאלה שניבאו בועה בשוק הנדל"ן בארה"ב או בוול סטריט, היו כאלה שניבו את חזרתו של משבר שקורה כל 10-8 שנים בכלכלה העולמית. אבל את המשבר העמוק הנוכחי, שמאיים על הכלכלות החזקות של צפון אמריקה ושל גוש היורו, איש לא ניבא ואיש לא חזה. והיום הכל הסברים בדיעבד.

  

"אכן, מדע הכלכלה איננו מושלם. וקודם כל מתחייבת צניעות פילוסופית להכיר בכך שאיננו יודעים ואיננו מבינים עד הסוף. ייתכן שתיאוריה כלכלית נכונה, שלמה - איננה מן האפשר אפילו בתיאוריה. וזאת מסיבה מאוד פשוטה: אנחנו יכולים לחשוב על תיאוריה מדעית נכונה בתחום האסטרונומיה, למשל. כי אם תהיה תיאוריה כזו ואם נדע מהם הגורמים לתנועת הכוכבים, העובדה שאנחנו יודעים זאת לא תשפיע על תנועת הכוכבים והגלקסיות. אבל כשאנחנו חוקרים את עצמנו במדעי החברה, ובמיוחד בכלכלה, אם תהיה למשל תיאוריה שתאפשר לנו לנבא משברים מראש - היא תגרום לנו לשנות את התנהגותנו. ולכן, בתחום אנושי של התנהגות אנושית - בעיקר בתחום שיש בו תחרות אנושית - תיאוריה מושלמת היא בלתי אפשרית בעקרון בגלל בעיית ההיזון החוזר בין הנחקר לבין התיאוריה".

 

שטייניץ אמר, כי "פרופסור קרוגמן תיאר אתמול (ב') את המשבר כפאניקה פיננסית או בנקאית שמשתקת. כשנוצרת פאניקה כזו, מוסדות פיננסיים וגם משקיעים פרטיים לא רוצים להשקיע, ללוות ולהלוות. גם ההוצאה של משקי הבית מצטמצמת וכך נוצר מיתון. איך מתמודדים עם דבר כזה? ברמה העקרונית יש שתי דרכים: אחת היא שהממשלה תגביר את פעילותה, תחליף חלק מהביקושים ותזרים נזילות. הדרך השנייה היא להחזיר ביטחון לשוק כנגד הפאניקה ולגרום לשוק להיפרד מהפאניקה ולהתחיל בפעילות".

 

יובל שטייניץ עם פרופ' פול קרוגמן וציפי לבני יובל שטייניץ עם פרופ' פול קרוגמן וציפי לבני צילום: אוראל כהן

 

שר האוצר אמר, כי "אנחנו בישראל העדפנו את השיטה השנייה. מבחינה פיסקלית, ביצענו לא את המדיניות המרחיבה שפרופסור קרוגמן ממליץ עליה. מהמון סיבות, גם אם המדיניות הזו נכונה בעולם, חשבנו שהיא לא יכולה להתאים בישראל. הבעיה המרכזית היתה בייצוא: גם אם היינו מפזרים כסף מהליקופטרים זה לא היה יכול לשקם את הייצוא הישראלי, שמהווה 50% מהתמ"ג. רוב הייצוא הזה הוא לא של מוצרי צריכה, אלא של רכיבים אחרים: הייטק, תוכנות, תעשיות ביטחוניות, טילי אוויר-אוויר.

 

"אנחנו לא ארה"ב ולא אירופה ואפילו לא יוון, שלה יש מי שייתן 200 מיליארד יורו. לנו אין. אם היינו מגיעים לגירעונות של 12%, היו מורידים את דירוג האשראי שלנו והפאניקה היתה עוברת. העדפנו לתת עדיפות לטווח ארוך מאשר לטווח קצר. כשכולם הורידו מסים, אנחנו העלינו מסים עקיפים ויצאנו עם תוכנית שבע-שנתית להפחתת מסים. יצאנו עם תקציב דו-שנתי שבמסגרתו עשינו הרחבה מתונה מאוד. הגענו לעסקת חבילה. כל הדברים האלו הובילו לביטחון לא בהווה אלא בעתיד.

 

"אי אפשר להתעלם מכך שהבוקר, בשעה טובה, הכנסת אישרה ברוב גדול מאוד של 63 חברי כנסת אישרה תקציב דו שנתי שני - הפעם לשנתיים מלאות, 2012-2011. אנחנו חוזרים על התקדים העולמי הזה בפעם שנייה".

 

פרופ' קרוגמן מאזין לדברים פרופ' קרוגמן מאזין לדברים צילום: עמית שעל

 

שטייניץ הוסיף: "תארו לעצמכם שתי חברות ציבוריות. אחת נוהגת באסטרטגיה מקובלת: כל שנה היא מקדישה לקראת סוף השנה שבועיים-חודש להכנת תקציב ותוכנית אסטרטגית לקראת השנה הבאה. הנהלת החברה, האגפים השונים, משקיעים תשומת לב ושעות עבודה ולאחר מכן מוציאים את התוכניות מהכוח אל הפועל. החברה השנייה מחליטה לאמץ אסטרטגיה אחרת: היא מכינה תקציב ותוכנית אסטרטגית במשך תשעה חודשים. היא מזניחה את הפעילות השוטפת במשך כל התקופה הזו. חברה כזו לא היתה שורדת. למה זה לא ברור כשמגיעים למדינות?

 

"להשקיע שישה-תשעה חודשים בתקציב בממשלה או בכנסת, עם כל הוויכוחים, ואחר כך שלא יהיה זמן לבצע כי שוב צריך לעשות תוכניות? יש טיעון לוגי הגיוני נגד תקציבים חד שנתיים בתחום המדינות, כי לוקח להן בין חצי שנה לתשעה חודשים להכין ולאשר תקציב. לכן צריך תקציב דו-שנתי או תלת-שנתי.

 

"התוצאות מדברות בעד עצמן. לפני כשלושה חודשים התקיים כנס של 30 מנכ"לי משרדי הממשלה, רובם מנכ"לים ותיקים. הם נשאלו שאלה פשוטה: מי בעד לחזור לתקציב חד-שנתי ומי בעד להמשיך במסלול דו-שנתי. והתוצאה: אפילו לא מנכ"ל אחד רצה לחזור לימים החשוכים של תקציב חד-שנתי. האיוולת פתאום נהפכה לברורה.

 

לסיכום אמר שטייניץ: "אנחנו עומדים בשבועות הקרובים להציג לממשלה תקציב דו-שנתי חדש. אני רוצה להבהיר ולחדד: אין תקציבים קלים, למרות הכלל הפיסקלי החדש. בטח בתקופה שהמשבר הכלכלי עדיין כאן ויש צורך לתמוך בכלכלה ובצמיחה יותר מאשר בשנים אחרות. יש תקציב קשה ויש תקציב קשה מאוד. אנחנו קבענו את כללי המשחק שבהם ישראל מתכננת את עצמה: תקציב דו-שנתי, כלל פיסקלי חדש ששומר על יחס חוב-תוצר יורד ומתווה גרעון. יש לי מטרה ברורה כשר אוצר בתקופה הלא קלה שעומדת בפנינו: לשמור על אמינות כלפי בית וכלפי העולם. כי האמינות של שמירה על הכלל הפיסקלי, על התקציב הדו-שנתי, על מתווה הגירעון ועל התוכניות הרב שנתיות היא המפתח לאמון מהעולם ומהארץ במשק הישראלי ובהתמודדותו עם המשך זעזועי המשנה של המשבר. זהו המפתח להתמודדות עם משבר, לצמיחה והצלחה כלכלית של מדינת ישראל".

 

  • לדבריו של פרופ' פול קרוגמן - לחץ כאן
  • לדבריה של מנכ"ל בנק לאומי גליה מאור - לחץ כאן
  • לדבריו של מנכ"ל פסגות רועי ורמוס - לחץ כאן
  • לדבריו של מו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון - לחץ כאן
בטל שלח
    לכל התגובות
    x