האם בעלי חיים מזהים את עצמם במראה?

רועי,

בעלי חיים זו הגדרה רחבה מדי. אני יכול להבטיח לך שיש בעלי חיים שמזהים את עצמם במראה - גם אתה וגם אני בעלי חיים, וכך גם הרבה מהקוראים האחרים. אני גם יכול להבטיח לך שיש בעלי חיים שלא מזהים את עצמם במראה. ספוגי ים, למשל, הם חיות נטולות מערכת עצבית ולכן עצם ההתבוננות במראה אינה בגדר אפשרות עבורם. ולא חייבים ללכת כל כך רחוק: אפילו בני אדם לא מסוגלים לזהות את עצמם במראה עד סביבות גיל שנה וחצי.

מעבר למקרים הקיצוניים, המובנים מאליהם, אנחנו נתקלים בקושי מאד בסיסי: איך מבררים עם כלב, לדוגמה, אם הוא יודע שהוא מתבונן בהשתקפות של עצמו? איך מבררים כזה דבר עם תינוק? הפתרון הסטנדרטי לבעיה הזאת נקרא "מבחן המראה". הוא פותח בשנת 1970 על ידי הפסיכולוג האמריקאי גורדון ג' גאלופ הבן, שעורר לפני כמה שנים שערורייה תקשורתית קטנה כשפרסם מחקר אודות התכונות נוגדות הדיכאון של נוזל הזרע האנושי.

גאלופ התבסס על תצפיות של חוקר הטבע האגדי צ'רלס דארווין, שהציב מראה מול אורנגאוטן ותיעד את תגובותיו. הקוף, ממש כמו בן אדם, עשה פרצופים מול הראי, ודארווין לא הצליח לקבוע אם העוויותיו של הקוף הגדול היו ניצן של מודעות עצמית או סתם תגובה לקוף זר. גאלופ לקח את העניין צעד אחד קדימה, וסימן את הקופים שלו בנקודת צבע קטנה ממש מעל אחת הגבות.

גאלופ השתמש בשימפנזים שהיו תחת הרדמה בזמן שהוא סימן אותם. הוא השתמש בצבע חסר ריח שאינו מגרה את העור, וכדי לוודא שהקוף אינו חש בנקודה בשום אופן אחר הוא הוסיף נקודת ביקורת מאחורי אחת האזניים, מקום שאינו נחשף במראה אך שאליו ידיו של הקוף יכולות להגיע.

הוא העמיד את השימפנזה מול מראה ובדק אם הוא מתנהג כאילו הוא מבין שהנקודה מתנוססת על פרצופו. בהתחלה הקוף בדק את המראה ועשה לה פרצופים, בדיוק כמו האורנגאוטן של דארווין, אבל אחרי כמה זמן הוא התחיל לסובב את עצמו כדי לבדוק את נקודת הצבע טוב יותר, ניסה לגרד אותה באצבעו ואפילו ניסה לרחרח את האצבע לאחר מעשה. מנקודת הביקורת, זו שאינה נראית במראה, הקוף התעלם, כצפוי. נראה שקוף השימפנזה מסוגל לזהות את עצמו במראה.

רק חלק מבעלי החיים מסוגלים לזהות את עצמם בראי צילום: shutterstock

גם שאר הקופים הגדולים - גורילות, אורנגאוטנים ובני אדם - עוברים בהצלחה את מבחן המראה של גאלופ; וכמוהם גם סוגים מסוימים של דולפינים ולווייתנים, פילים, חזירים ואפילו עקעקים. נראה שכל החיות הללו מצליחות להבין שהן בעצם מתבוננות בעצמן. נוסף על כך, יש חיות שמסוגלות לעבור את מבחן המראה רק אם מאמנים אותן לעבור אותו. יונים, למשל, מסוגלות להסיר מדבקה מהחזה שלהן לאחר שראו אותה במראה, אבל רק אחרי אימון.

לא לגמרי ברור אם זה אומר שיונים לומדות לזהות את עצמן במראה, או שהן רק לומדות שאם היונה במראה מסומנת אז גם הן מסומנות, אבל זה, בעצם, לא לגמרי ברור גם עם הקוף. זו חלק מהבעייתיות של המבחן של גאלופ. כלבים וחתולים, דרך אגב, נכשלים כישלון חרוץ, אבל זה לא באמת אומר שום דבר. יכול להיות שנקודת הצבע פשוט לא מעניינת אותם. זה עוד חלק מהבעייתיות של מבחן המראה. חוץ מזה, כלבים וחתולים אינם מסתמכים על חוש הראייה במידה שבה אנחנו מסתמכים עליו, ואלו כמו אלו מסוגלים לזהות יפה מאד את הריח של עצמם.

בשורה התחתונה, עושה רושם שחלק מבעלי החיים מסוגלים לזהות את עצמם בראי, ויש סיבה טובה להניח שלהם, כמו גם לחלק מהאחרים, יש מידה מכובדת של מודעות עצמית. החברה שאליה אנו משתייכים מתייחסת מאד לא יפה לחיות, ולכן נוח לנו לחשוב עליהן כיצורים טיפשים, נטולי מודעות וחסרי יכולת רגשית. עם זאת, מעט המחקר שנערך בתחום מצביע על ההפך המוחלט. העובדות מולנו. אז אולי אני סתם אופטימי, אבל אולי הגיע הזמן שנתחיל להתייחס גם לנקודה הזו. 

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il