תוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאיים יצאה לדרך
על פי התוכנית, שדות סולאריים בשטח של עד 750 דונם יוכלו לקום בקרקעות שלהן ייעוד של אחסנה או מבני משק
תוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאיים יצאה לדרך. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה לאמץ את המדיניות שנידונה בינואר השנה במסגרת דו"ח שליין, כתוכנית מתאר ארצית. לפיכך, בהתכנסותה היום (ג') החליטה להעביר את התוכנית להתנגדויות ולהערות הציבור והוועדות המחוזיות והמקומיות
המועצה הארצית נדרשה לקבוע כיצד יתאפשר השימוש בקרקע לצורך הקמת מתקנים פוטו וולטאיים, וכמה סבוכה תהיה הביורוקרטיה בעניין. כל זאת, בהמשך להחלטת הממשלה שהתקבלה בינואר 2009 לפיו עד שנת 2020, 10% מייצור החשמל בישראל ייעשה תוך שימוש באנרגיות מתחדשות.
על פי התוכנית, שלא עברה שינויים רבים מהגרסה שנידונה בינואר, שדות סולאריים בשטח של עד 750 דונם יוכלו לקום בקרקעות שלהן ייעוד של אחסנה או מבני משק, תעשייה (עד להיקף של 10% מהשטח המיועד לתעשייה ועד להיקף של 30% במחוז הדרום) ובייעוד של מתקן הנדסי. משמעות הדבר היא שקרקעות בייעוד הנ"ל יוכלו לקבל היתרים מהוועדות המקומיות בלבד.
אלא שהשוק הסולארי נשען בעיקר על הקרקעות החקלאיות שנותרו ללא שימוש מאז משבר המים, שיצטרכו לעבור שינוי ייעוד. באשר לקרקעות אלו, הן יצטרכו לעבור שינוי ייעוד בוועדות המחוזיות, תהליך שלרוב נמשך שנים. תוכניות לשינוי ייעודי קרקע לא יידרשו בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה. כמו כן, קבעה המועצה כי לא יוקמו מתקנים פוטו וולטאיים בשטחים המיועדים לשמורות טבע, גנים לאומיים ושטחי יער וייעור.
ככלל, המועצה מציינת כי ניתן יהיה להקים מתקנים פוטו וולטאיים על גגות מבנים ללא הגבלת היקף, למעט על גבי חממות. אלא שבשלב זה הושלמה המכסה להקמת מתקנים פוטו וולטאים קטנים המיועדים לגגות, והחברות הסולאריות עדיין ממתינות למדיניות משרד התשתיות שאמור להודיע על שחרור מכסה נוספת.
בחברות הסולאריות קיוו שהתוכניות לשינוי ייעודי קרקע יהיו בסמכות הוועדות המקומיות, מה שצפוי היה לקצר את התהליך. אלא שהמועצה הארצית לא אישרה זאת. יחד עם זאת, גם בייעודי הקרקע הקיימים, מציינים בחברות, קיימים סייגים רבים. כך למשל, יתקבל היתר להקמת מתקנים בייעוד קרקע של אחסנה או מבני משק, כל עוד הקמת המתקנים אינה מונעת המשך שימוש בשטח לצורך אחסנה ומבני משק. בחברות טוענים שגם את השימוש בקרקע תעשייתית הגבילו, ובקרקע המיועדת להקמת מתקן הנדסי תתאפשר התקנה של מתקן פוטו וולטאי כל עוד משולבים המתקנים הפוטו וולטאיים עם השימוש הקיים, או עד להיקף של 10% מהשטח שמיועד למתקן הנדסי (עד 30% מהשטח במחוז הדרום).
מהמועצה הארצית נמסר, כי היא רואה חשיבות בקידום הנושא והירתמות של כלל הגורמים לקידום הנושא. המועצה קבעה לוחות זמנים לפיהם היתרי בנייה יינתנו בתוך פרק זמן שלא יעלה על 90 ימים, ותכניות יאושרו תוך פרק זמן שלא יעלה על 6 חודשים מתום תקופת ההפקדה. הבעיה היא שהליך הפקדת תוכנית עלול להימשך שנים.
נציגת משרד התשתיות התנגדה לתוכנית במתכונת שהוצגה היום על ידי מינהל התכנון במשרד הפנים. ממשרד התשתיות נמסר כי "ההוראות מטילות מגבלות קשות על הקמת אתרים סולאריים על שטחים פתוחים, שטחים חקלאיים ומתקנים הנדסיים". כמו כן ציינו במשרד כי מהתוכנית עולה כי יזם של מתקן פוטו וולטאי יצטרך לעבור מסכת ארוכה של דרישות על מנת להוציא היתר או לאשר תכנית.
מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, עו"ד איתן פרנס, אמר בעקבות הצגת התוכנית היום כי "המועצה הארצית החמיצה את ההזדמנות להתחיל מיד לפתח בישראל ענף משקי חדש של ייצור חשמל סולארי בקרקעות חקלאיות ובמקום לקדם הקלות בשימוש בקרקעות חקלאיות בחרה במסלול תכנוני שידחה את הקמת התחנות בקרקעות חקלאיות למספר שנים".
