כל הדרכים מובילות לדיוטי פרי

היום תתחיל בנתב"ג הרכבת האווירית של תקופת החגים. לפי נתוני רשות שדות התעופה (רש"ת), כ־842 אלף נוסעים יוצאים ונכנסים עתידים לעבור בנתב"ג במהלך החגים, והנהירה תחל היום ותימשך עד 11 באוקטובר.

ברשות שדות התעופה רוצים שנוציא הרבה כסף לפני שאנחנו עולים על המטוס, ובשנה האחרונה מרעננים את אזורי המסחר בנתב"ג, בתקווה שהנוסע הישראלי יבזבז קצת יותר. אף שמדובר בגוף שאין לו מתחרים, די לקרוא את דו"ח מבקר המדינה מחודש מאי השנה, שקבע שחברת ג'יימס ריצ'רדסון לבדה אחראית ל־60% מהכנסות רש"ת בשנים 2007-2005, כדי להבין שנמל התעופה תלוי פשוטו כמשמעו בבושם שתקנו בדיוטי פרי.

חוץ מהחנויות שאנחנו מכירים, בקרוב יהיו בדיוטי פרי גם פאב, מסעדת סושי, מסעדה כשרה למהדרין של שיפודי התקווה ורפאלו, דלפק תכשיטים ובתי קפה חדשים.

בהמשך תיבחן גם יציאה למכרז לבניית בית מלון ואולי גם חנות מוצרים פטורים ממכס לנכנסים לארץ. ואלו רק חלק מגופי המסחר העתידים להיפתח בנמל.

מרכז שחקים בנתב"ג. ב-2008 עברו בנמל 11,550,424 נוסעים צילום: עמית שעל

"כגוף הנושא את עצמו מבחינה כלכלית, המטרה שלנו לגרום לציבור הנוסעים לרכוש ולבלות בדיוטי פרי, על חשבון הוצאות מתוכננות בחו"ל", אומר מנכ"ל רש"ת קובי מור, "אני מעדיף שיותר מוצרים יירכשו כאן".

את הטענה שחוזרת בשנים האחרונות מצד גורמי תעופה, על כך שבפרויקט "נתב"ג 2000" הוקדשה עיקר תשומת הלב לצד המסחרי של הנמל, ולא לצד התעופתי־בטיחותי, כולם מכירים. יש בסיס לטענות אלו, אם נתייחס לעובדה שעלות הפרויקטים העתידיים, בהם הקמת מגדל פיקוח חדש ושדרוג מערך המסלולים העומדים בפתחה של רש"ת בשנים הקרובות, מסתכמים ביותר מ־3 מיליארד דולר. את הכסף מתכוונים ברשות לגייס, בין היתר, גם מהפעילות המסחרית: "רש"ת פועלת כגוף עסקי", אומר מור, "ושואפת למקסם את הכנסותיה ממסחר".

מחזור המכירות של החנויות ושל בתי הקפה באולם היוצאים (דיוטי פרי), בקניון שחקים ובאולם מקבלי הפנים ב־2008 היה 532.4 מיליון דולר - עלייה של 15% לעומת 2007. מתחם הדיוטי פרי הוא אחד מאזורי המסחר המבוקשים בארץ, ולפי נתוני רש"ת, תנועת הנוסעים היוצאים לחו"ל במתחם נעה בין 5,000 ל־25 אלף נוסעים ביום.

לטובת אלו שיטוסו בחגים, וגם לטובת אלו שלא, להלן מידע שימושי על נמל התעופה של ישראל.

1. 1,700 דונם, מתוכם 270 אלף מ"ר בנוי הם השטח של טרמינל 3. במגרשי החניה בנתב"ג 13 אלף מקומות חניה. ביום חונים בנמל כ־7,500 כלי רכב בממוצע בחניון לטווח קצר (עד 24 שעות) ו־500 כלי רכב בממוצע בחניון לטווח ארוך. יותר מ־4 מיליון כלי רכב חונים בנמל בשנה. ההכנסה השנתית של רש"ת מהחניונים ב־2008 היתה כ־68 מיליון שקל. בחניון האוטובוסים חונים בשנה כ־66 אלף אוטובוסים, 180 בממוצע ביום.

2. 16 מיליון נוסעים בינלאומיים יוצאים ונכנסים בשנה - זו הקיבולת המרבית בנתב"ג. ב־2008 עברו בנמל 11,550,424 נוסעים. בשמונת החודשים הראשונים של 2009 עברו 6,977,214 - ירידה של 8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

קובי מור מנכל רש"ת. "המטרה שלנו לגרום לנוסעים לרכוש ולבלות בדיוטי פרי על חשבון הוצאות מתוכננות שלו בחו"ל. אנחנו פועלים כגוף עסקי ושואפים למקסם את ההכנסות מהמסחר" צילום: בועז אופנהיים

3. כ-60 אלף נוסעים יוצאים ונכנסים בממוצע עוברים בנתב"ג בימי השיא באוגוסט. במוצאי יום כיפור המספר הוא 5,000 בלבד. בדומה לישראל, גם בהודו מקובל להגיע לנמל התעופה עם כל המשפחה, אולם בעולם המערבי, שבו נסיעה לחו"ל היא כמו נסיעה באוטובוס, זה מקובל פחות. בכל אופן, כדי לא ליצור אי־ סדר נבנתה מזרקת חצי העיגול באולם מקבלי הפנים, שאותה המלווים אינם אמורים לעבור.

4. ואגב מקבלי פנים: אחת לשבועיים מורדים מתקרת אולם מקבלי הפנים מאות בלוני הליום, שמועברים כתרומה למחלקות ילדים בבתי חולים.

5. 1,119,000 מוניות יצאו מנתב"ג ב־2008. 41.5% מהנוסעים הנכנסים לארץ בוחרים לחזור הביתה במונית. הסך הכל הכספי של ענף המוניות בנתב"ג מוערך ב־200 מיליון שקל בשנה. בשיא תנועת המוניות בשנה שעברה עברו בנתב"ג 5,158 מוניות ביממה. בשעת השיא עברו כ־11 מוניות בדקה.

6. תחנת דלק אחת יש בנתב"ג, בשער פתח תקווה שבסמוך לטרמינל 1 הישן, ואולם ברש"ת בוחנים להקים עוד תחנות.

7. כ־5,000 עגלות לשינוע כבודה הניתנות לשימוש בחינם נמצאות בטרמינל 3, אף שמדי פעם עולה לדיון האפשרות לגבות בעבורן תשלום. עלות תחזוקת העגלות, לפי נתוני רש"ת, היא 17 מיליון שקל בשנה. בין הסיבות לכך שהשימוש בהן חינם: למנוע פקקים אנושיים שייווצרו בשעה שהתיירים שרק נחתו עומדים בתור להמיר את כספם לכסף מקומי כדי להשתמש בעגלה.

8. מרכז שחקים נכשל וכך גם התוכנית המוקדמת להפוך אותו לקניון, שממוקם בין אזור הצ'ק־אין למתחם בידוק כבודת היד, לא צלחה. הנוסעים העדיפו לעשות את הקניות שלהם בדיוטי פרי, ואילו המלווים, אזרחי ישראל רוויית הקניונים, לא בדיוק הביעו עניין בשופינג בנמל.

המקום עדיין משמש מקום ישיבה, ומיועד, מלבד למלווים, גם לעובדי נתב"ג, לנוסעים שבאו מוקדם מדי לנמל ומחכים לפתיחת דלפקי הצ'ק־אין, וגם למי שטיסתו נדחתה. שטח המרכז 10,000 מ"ר, מתוכם 1,500 מ"ר חנויות מסחר. האזור עתיד להשתנות בקרוב, ומתחם בידוק כבודת היד יורחב ויקודם בשישה מטרים, כדי להגדיל את אזור הבידוק.

9. 21 חנויות לקהל הרחב, 31 חנויות פטורות ממכס, 18 מסעדות ובתי קפה ו־5 טרקלינים.

מתחם הדיוטי פרי בנתב"ג. 31 חנויות צילום: גלעד קוולרציק

10. 88 דולר - זה הסכום שמשאיר בממוצע כל נוסע שעובר במתחם החנויות הפטורות ממכס בטרמינל 3 בנתב"ג.

על פי נתוני רש"ת 77% מהרוכשים בדיוטי פרי הם ישראלים, השאר תיירים. זו הסיבה שהשלטים בדרך לדיוטי פרי, המעודדים רכישות, כתובים בעברית.

11. פאב וסושי הם בין העסקים העתידיים המתוכננים להיפתח במתחם הדיוטי פרי. בחודש שעבר יצא מכרז להקמת הפאב. המסעדות שיפודי התקווה ורפאלו כבר זכו במכרז להקמה ולהפעלה של מסעדה גלאט כשר. נוסף על כך, מתוכנן מכרז עתידי גם לפתיחת מסעדת סושי.

12. מכון כושר לא ייפתח בטרמינל 3 בקרוב. אי־הסכמות בין רש"ת ובין בעלי מכון הכושר שפעל במקום על היתר להגיש כיבוד ומשקאות במועדון, הביאו לסגירתו חודשים ספורים לאחר פתיחתו, ולתביעה של הבעלים נגד רש"ת.

13. שיטת ה"פטור ושמור" של המוצרים הפטורים ממכס נהוגה בנתב"ג מ־1986. מנהל נתב"ג זאב שריג טוען שזו המצאה שלו, שנהגתה לאחר שנסע לניו יורק עם מוצרים שרכש בדיוטי פרי וחשב: "למה אין שיטה להשארת הרכישה בארץ?". לאחר כשמונה חודשים של שכנועי רשויות המכס על כך שלא מדובר בהתחכמות או בהברחה, יושם הרעיון בישראל. לפי נתוני רש"ת, בכל יום יש כ־100 אלף חבילות שנמצאות בו־בזמן באזור שמירת המוצרים הפטורים ממכס בנמל.

14. מלון בנתב"ג? בשל הקרבה לתל אביב וכיוון שנתב"ג אינו מתפקד כנמל מעבר לטיסות המשך, עד כה לא נבנה מלון במקום. עם זאת, בסמוך לטרמינל 3 ישנה קרקע שמיועדת להקמת בית מלון בן כ־150–200 חדרים ובדירוג של ארבעה כוכבים.

רש"ת בוחנת יציאה למכרז להקמת מלון בנמל בחודשים הקרובים, שייתן תשובה לשני מגזרים עיקריים: לצוותי אוויר ולתושבי הפריפריה שיבקשו ללון בנמל לקראת טיסת בוקר מוקדמת.