שנים עשר חוקי עבודה חדשים ייכנסו לתוקף בתקופה הקרובה, לאחר שרובם כבר אושרו על ידי הכללתם בחוק ההסדרים.
מתוכם, עשרה חוקים דורשים אכיפה של גופים שונים, בעיקר זו של מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי נדרשת תוספת כוח אדם למינהל כדי שזה יוכל ליישם בפועל ארבעה מתוכם. בכך מודה גם שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן־אליעזר, שאמר ל"כלכליסט" כי "חוקי העבודה החשובים שעברו ביוזמת ההסתדרות לא יוכלו להתממש אם לא תינתן תוספת כוח אדם משמעותית למינהל וכך גם הובהר לאוצר".
בתמ"ת אחראי כיום על 17 חוקים, שהעבירה עליהם נחשבת פלילית. ביניהם: הטרדה מינית, הלנת שכר, אי־תשלום שכר מינימום וחוקי עבודת נוער. המינהל אחראי לטיפול בתלונות של עובדים שמגיעות אליה ועריכת מבצעי אכיפה על פי ענף או אזור גיאוגרפי. בעת הצורך יכול המינהל להוציא התראה למעסיק ולקנוס אותו. במקרים חמורים יותר, התיק יעבור לטיפול הלשכה המשפטית של המשרד ותוגש נגדו תביעה לבית הדין לעבודה.
עד כאן הכל טוב ויפה. הבעיה היא שבמשרד התמ"ת יש רק 40 פקחים במשרה מלאה האמונים על אכיפת חוקי עבודה במשק, בקרב יותר מ־2.7 מיליון שכירים. אל פקחים אלה הצטרפו לפני כשנה וחצי כ־50 סטודנטים המועסקים בחצי משרה. יפה סולימני, ראש מינהל הסדרה ואכיפה במשרד התמ"ת, אומרת כי תמיד אפשר להשתמש בפקחים רבים יותר לאכיפת חוקי העבודה הקיימים והחוקים שיצטרפו אליהם, אבל "במסגרת הנוכחית אנחנו משתדלים להתמקד באוכלוסיות חלשות, בפעולות הסברה ובשימוש במוקד התלונות הטלפוני".
בעיה מהותית לא פחות תהיה באגף ההסדרה של המינהל כאשר תיכנס לתוקף בינואר 2010 חובת הרישוי לחברות שמירה וניקיון. כיום חובה כזאת מתקיימת רק לגבי 217 חברות כוח האדם, אולם בעוד כשנה יצטרפו אליהן כ־1,000 חברות הקבלן והעומס על חמשת העובדים באגף ההסדרה יהיה כבד יותר, בלשון המעטה. לפי הנתונים שהוצגו לבן־אליעזר על ידי סולימני, עולה כי בקרב חברות השירותים בענפים אלה היקף העבירות על חוקי העבודה רחב מאוד.
היחס של המעסיקים ועורכי הדין המתמחים בדיני עבודה אל מינהל ההסדרה והאכיפה הוא מורכב. מצד אחד, כולם מודים שתוספת כוח האדם לפני כשנה וחצי שיפרה את היכולת שלו לטפל בהפרות. מצד שני, בשל המחסור בכוח אדם, אומר עו"ד ערן גולן, "למינהל יש בעיה אמיתית עם אכיפת עבירות מורכבות, כמו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה או חוקים אחרים הדורשים חקירה יסודית יותר ולא רק הסתכלות על תלוש השכר". בעיה נוספת היא שהאגף מתמקד רק בחוקים הפליליים, כך שעובד שאינו מיוצג על ידי ארגון עובדים כלשהו כמו ההסתדרות, שמעניק לו גיבוי מול המעסיק, ייאלץ ככל הנראה לתבוע בעצמו את המעסיק במקרה של הפרת אחד החוקים שאינם פליליים.
גם בתי הדין לעבודה סובלים מעומס לא קל, אם כי מלבד בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לא מדובר על עומס החורג מהנורמה במערכת המשפט. החוקים החדשים כבר כוללים תביעות שהשופטים התמודדו איתן בעבר, כך שכיום ישנה היכרות טובה של המערכת עם הסוגיות. מצב זה נכון לכל חוקי העבודה החדשים פרט לאחד - זה המסמיך אותם לדון בתביעות לשון הרע של עובד נגד מעסיקו או ההיפך.
גורם חשוב שיפעיל לחץ לאכיפת החוקים הוא ההסתדרות והעומד בראשה עופר עיני. לדברי אנשי לשכתו, הם ערוכים להביא לאכיפה משמעותית של החוקים החדשים. להסתדרות עצמה אין פקחים, אך אפשר לשער שלפחות בשנים הקרובות ישימו נציגיה בשטח דגש על טיפול בתלונות של עובדים הקשורות במיוחד לנושא ההתארגנות, ולו רק כדי להראות שהם אכן היו נדרשים.
פתרון אפשרי לבעיות האכיפה מצוי באכיפה אזרחית, אומר ח"כ דב חנין. "דיני עבודה אינם נאכפים כראוי וזו לא בעיה חדשה. צריך ליצור ערוצים של אכיפה אזרחית באמצעות ארגוני עובדים, עמותות וכדומה. אלה נמצאים בשטח ויכולים ליצור את ההרתעה וליזום תביעות נוספות, במיוחד בקרב קבלני שמירה וניקיון".
