$
דעות

הכלכלה הפלסטינית: גז מדמיע

גילוי הגז מול חופי חיפה קובר סופית את החלום הפלסטיני למכור גז לישראל. הקידוח מול עזה, שהושק רגע לפני האינתיפאדה ומיד נזנח, יישאר בעזבונו

דני רובינשטיין 07:3602.03.09

גילוי שדה הגז הגדול בקידוח "תמר 1", מול חופי חיפה, הביא בשורה מעודדת לכלכלה הישראלית המדכדכת - וגם הנחית מכה קשה על הכלכלה הפלסטינית המקרטעת ממילא. הסיבה פשוטה: אם ישראל אמנם תפיק גז בהיקפים גדולים מ"תמר", לא יהיה לה צורך לקנות גז מהשדה הפלסטיני שמול עזה. המשמעות היא

שהשוק הפוטנציאלי היחיד של הגז הפלסטיני נגוז, ועמו עוד כמה תקוות לשיפור מצב הרצועה.

 

בריטיש גז מוצאת, ערפאת חוגג

 

סיפור הגז של עזה מתחיל בשנות התשעים: בריטיש גז קדחה בים התיכון וגילתה כמה שדות מול הדלתא של הנילוס. הממצאים משכו לזירה חברות נוספות, ישראליות וזרות, וב־1999 אותרו שלושה שדות גם מול חופי אשקלון. האתרים "נועה" ו"אור" התבררו בעייתים, ונקבע כי לפי שעה לא כדאי להפיק מהם גז. לעומת זאת, קידוח מרי של חברת ים תטיס כבר פעיל, ובחמש השנים האחרונות חברת החשמל קונה את הגז המופק ממנו; עם זאת, הוא יספיק רק לעוד שנים ספורות.

 

במקביל למציאות במים הטריטוריאליים של ישראל, חברת בריטיש גז יצאה לבדוק גם את הים שמול עזה. מתווכים ישראלים שיתפו פעולה עם יאסר ערפאת כדי לאשר את העניין, והבסיס הלוגיסטי של החיפושים פעל בנמל אשדוד. באוגוסט 2000 נמצאה מציאה: בקידוח "מרין 1" (שבערבית נקרא "עזה אל־בחר"), כ־40 ק"מ מצפון־מערב לעזה, התגלה גז בהיקף המוערך ב־50-30 מיליארד מ"ק.

 

הפלסטינים חגגו עם לפיד בוער על אסדת הקידוח. יאסר ערפאת הוביל את השמחה. מועד החגיגה מעניין, בדיעבד: 27 בספטמבר 2000, ערב ראש השנה, שעות ספורות לפני שאריאל שרון עלה על הר הבית. יממה לפני תחילת אינתיפאדת אל־אקצה, שהרסה את הסיכוי לשלום ולשיתוף פעולה כלכלי, לפחות לכמה שנים.

 

לפלסטינים אין מה לעשות עם הגז

 

משאב הגז שמול חופי עזה שייך, לפי חוק הים הבינלאומי, לרשות הפלסטינית. אבל להבדיל מהגז ב"תמר 1", שישמש בעיקר את השוק הישראלי, הפלסטינים אינם ערוכים לצרוך את הגז של עצמם. עליהם להעביר אותו בצינורות ישירות ללקוחות, ולשם כך יש צורך בהנחת צינורות מורכבים וביצירת מערכת הובלה מורכבת - מערכת שאין באפשרותם לבנות כרגע. הם לא יכולים לצבור את הגז, וגם לא להפוך אותו לנוזל, מכיוון שעלויות התהליך הזה בדרך כלל אינן כדאיות מבחינה כלכלית. האופציה היחידה להפיק רווחים מהגז שמול עזה היא, אם כן, למכור אותו לישראל.

 

אבל שמונה וחצי שנים אחרי גילוי הגז, מאומה לא קרה. מאז החגיגות, אסדת הקידוח דוממת. עכשיו, אחרי שב"תמר 1" אותר מאגר גז גדול פי חמישה־שישה, ספק אם בריטיש גז ושותפיה הפלסטינים בכלל יטרחו להשקיע בפיתוח השדה העזתי.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x