ירידה של עד 10% בשכר עורכי הדין

המשבר הכלכלי פוגע ברמות השכר הגבוהות שהיו נהוגות במשרדי עורכי הדין הגדולים, ומביא לירידה של 5%-10% בשכרם של עורכי דין שכירים בעלי ותק של חמש שנים ויותר המועסקים במשרדים המסחריים המצליחים. כך עולה מסקר שכר מיוחד שנערך עבור "כלכליסט" על ידי חברת GlawBal, שבראשות עו"ד דודי זלמנוביץ, העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין.

מי שמרוויח יותר, נפגע יותר

מנתוני הסקר עולה שבעוד ששכרו של עורך דין שכיר בעל ותק של כחמש שנים במשרד גדול עמד ב־2007 על 27 אלף שקל ברוטו לחודש (כולל בונוסים והטבות), הרי שב־2008 ירד שכרו הממוצע ב־5%, והוא עומד על 25,700 שקל. עורכי דין שכירים בעלי ותק של כשבע שנים ספגו פגיעה גדולה עוד יותר, כ־10% בממוצע, כששכרם הופחת מ־38,500 שקל ברוטו בממוצע ל־34,750 שקל בלבד.

התחרות פוגעת בעיקר בצעירים

מהסקר, שבוחן גם את הבדלי השכר בין המשרדים הגדולים לקטנים בשנתיים האחרונות, עולה עוד כי העובדים הוותיקים במשרדי עורכי הדין הקטנים, שרמות השכר בהם נמוכות בהרבה, עדיין לא נפגעו מהמשבר הכלכלי ושכרם אף עלה בשיעור של כ־5%. דווקא עורכי הדין הצעירים במשרדים אלה סופגים ירידה מתמשכת בשכרם, שמוסברת בהצפת המקצוע ובתחרות הגוברת. כך, בעוד שב-2007 עמד שכרו של עורך דין מתחיל במשרד כזה על 6,500 שקל ברוטו לחודש, הרי שב־2008 ירד שכר זה והוא עומד עתה על 6,000 שקל בלבד.

הצעירים נפגעים יותר

עליית השכר הממוצעת של 5% בקרב עורכי הדין הוותיקים יותר במשרדים הקטנים מוסברת בניסיונם של המשרדים לשמר אותם אצלם, אומר עו"ד זלמנוביץ, כאשר גם כך שכרם נמוך מאוד לעומת זה המקובל במשרדים המסחריים הגדולים. למשל עורך דין במשרד קטן בעל ותק של כשבע שנים השתכר ב־2008 רק 11,250 שקל - שליש משכרו של עורך דין בעל ותק דומה המועסק במשרד גדול או באחד ממשרדי הבוטיק המצליחים.

עו"ד דודי זלמנוביץ': "במקביל לפגיעה בשכר ניכרת בחודשים האחרונים מגמה של הארכת משך הזמן לפני צירוף שכירים כשותפים במשרדים, והוא עומד כעת על שבע־שמונה שנים" צילום: גלעד קוולרצ'יק

קבוצת סיכון

זלמנוביץ מדגיש, עם זאת, שדווקא שכרם הגבוה של עורכי דין בעלי שבע־שמונה שנות ניסיון המועסקים במשרדים גדולים אבל עדיין אינם במעמד של שותפים מציב אותם בקבוצת סיכון גבוהה לפיטורים, נוכח עלותם הגבוהה למעסיקיהם. לכן, נוסף על הורדת שכרם בשיעור של כ־10%, שנת 2009 אינה מבשרת להם טובות. ובמקביל לפגיעה בשכר, מתריע זלמנוביץ, ניכרת בחודשים האחרונים מגמה של הארכת משך הזמן לפני צירוף שכירים כשותפים במשרדים, והוא עומד כעת על שבע־שמונה שנים (לעומת חמש־שש שנים בלבד בעבר הלא רחוק).

למרות היותה משמעותית, הרי שהפגיעה בשכרם של עורכי הדין השכירים היא עדיין קטנה בהרבה מהפגיעה בהכנסתם של השותפים במשרדים, לרבות שותפים צעירים. לפי נתונים שבידי חברת GlawBal, שותפים שהכנסתם הכוללת, כולל בונוסים והשתתפות ברווחים, עמדה על כחצי מיליון שקל, לדוגמה, ייאלצו כעת להסתפק בכ־15% פחות בשל ירידה ברווחים, שינוי מרכיבי המשיכה של שותפי חוזה וקיטון בבונוסים.

"ככל שעולים ברמת השותפים, הם חווים פגיעה גדולה יותר במשיכותיהם", אומר עו"ד זלמנוביץ, "ההסבר העיקרי הוא אי־רצון לפטר שכירים בשכר קבוע, קיטון בביקושים וגריעה בהכנסות". למשל שותף בדרג ביניים במשרד מצליח שמשך מקופת המשרד כ־900 אלף שקל בשנת 2007 עשוי למצוא את עצמו מושך ב־2009 750 אלף שקל בלבד ואף פחות, ו"שותף בכיר במשרד גדול שמשך בעבר 2 מיליון שקל בשנה עשוי בשנה הקרובה למצוא עצמו מסתפק במחצית הסכום".

מעסקאות הון גדולות עד משקי בית

מבחינת ראשי המשרדים, אחד הנתונים המעניינים ביותר הוא זה העוסק בהכנסה שמפיק בממוצע לפירמה כל אחד מעורכי הדין שלה.

לפני כשבועיים במסגרת פרסום דירוג המשרדים הגדולים שערכה חברת דן אנד ברדסטריט, הציגה החברה נתון שלפיו הכנסות עשרת המשרדים הגדולים עמדו על 32 מיליון דולר בממוצע או במילים אחרות על הכנסה ממוצעת של כמיליון שקל לעורך דין במשרדים הגדולים. אולם הנתונים שבידי "כלכליסט" מציגים רמת הכנסות נמוכה בהרבה - ופערים גדולים בין המשרדים השונים.

הפערים הגדולים ביותר בהכנסות בין משרדים מצליחים יותר למצליחים פחות נרשם אצל משרדי הבוטיק הקטנים, שבהם משרד מצליח במיוחד יכול אף לעקוף בהכנסותיו את המשרדים המסחריים הגדולים ולהגיע לרמת הכנסות של 2.6 מיליון שקל בממוצע לעורך דין, בעוד משרד בוטיק מצליח פחות יסתפק בסכום זעום של 204 אלף שקל בלבד לעורך דין לשנה. הדבר נכון גם לנתוני הרווח של המשרדים, כאשר משרדי הבוטיק נושאים בהוצאות נמוכות בהרבה מאלה של המשרדים הגדולים.

פערי הכנסות גבוהים קיימים גם בקרב העוסקים בעסקאות פיננסיות גדולות, בליטיגציה מורכבת, במיזוגים ובעסקאות נדל"ן גדולות - הנחשבים לתחומים הרווחיים ביותר: משרד מצליח העוסק בתחומים אלה עשוי להגיע לרמת הכנסה של 1.5 מיליון שקל בממוצע לעורך דין לשנה, כאשר משרד מצליח פחות ייאלץ להסתפק ב־811 אלף שקל בממוצע.

ההכנסה הממוצעת לעורך דין יורדת ככל שמדובר בתחומים רווחיים פחות: בדרגה השנייה נמצאים משרדים מסחריים העוסקים בתחום ההגבלים העסקיים, בעסקאות מסחריות, בליטיגציה, במסים, בנדל"ן או בדיני עבודה מיוחדים. משרדים אלה נעים סביב סכום הכנסות ממוצע לעורך דין שבין 547 אלף שקל ל־810 אלף שקל במשרדים המצליחים ביותר בתחום.

בדרגת ההכנסות השלישית נמצאים המשרדים העוסקים בדיני חברות רגילים, בדיני עבודה מסחרית ואזרחית רגילה, בפירוקים ובעבודה לפי ריטיינר (תשלום חודשי קבוע בעבור שירותים משפטיים לגופים ממשלתיים, למשל). משרדים בתחומים אלה ייהנו מרמת הכנסות הנעה בין 367 אלף שקל עד 546 אלף שקל בממוצע לעורך דין.

ברמת ההכנסות הנמוכה ביותר נמצאים המשרדים הנותנים שירותים למשקי בית לרבות הוצאה לפועל, תאונות דרכים, ומשפט אזרחי רגיל, כמו גם משרדים המייצגים את הנתבעים (בעיקר חברות ביטוח) בתביעות נזיקין, שבהם מקובלות רמות שכר נמוכות יחסית. ההכנסה לעורך דין במשרדים שאלה תחומי פעילותם תנוע סביב 112 אלף שקל בממוצע במקרה המוצלח פחות עד 366 אלף שקל בממוצע במשרד מצליח.