משרד האוצר מציע לקצץ בתקציבי החינוך והביטחון

משרד האוצר מאיץ את הדיונים לגיבוש תקציב חדש לשנה זו, ומשתמש לשם כך בכל השיטות המוכרות משנים קודמות. יום לפני הבחירות החליט ראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט להוסיף לתקציב הביטחון 2.4 מיליארד שקל למימון הוצאות המלחמה בעזה. שלושה ימים מאוחר יותר החלו ראשי האוצר לדון בדרכים

בדיון שקיימו אנשי המקצוע במשרד בסוף השבוע הוצע לוותר הפעם על הפתרון הקל של קיצוץ בשיעור אחיד בכל משרדי הממשלה. במקום זאת מתכוון האוצר להציע לממשלה החדשה למקד חלק ניכר מהקיצוץ בשתי פרות קדושות, שבעבר נעשה מאמץ לפגוע בהן כמה שפחות: מערכות הביטחון והחינוך. הסכום הכולל של תקציב הביטחון (כ־50 מיליארד שקל) ושל תקציב החינוך (כ־30 מיליארד שקל) מהווה כשליש מכלל תקציבי משרדי הממשלה, ובאוצר מעריכים כי לא יהיה קשה למצוא בהם סעיפים שאפשר לקצץ.

בנושא תקציב הביטחון מתכנן האוצר לגייס לעזרתו את הצמיחה השלילית לנפש הצפויה השנה, המאפשרת במקרה כזה לפתוח את מנגנון העדכון (מתווה ועדת ברודט) של תקציב הביטחון שעליו סוכם בעקבות מלחמת לבנון השנייה. אם הצעת האוצר תאושר בממשלה, נהיה עדים שוב למצב המוכר שבו תקציב ביטחון גם מקוצץ וגם גדל בעת ובעונה אחת - דבר שיאפשר לשני הצדדים לטעון לניצחון. בנושא החינוך, בכוונת האוצר להציע לממשלה לבצע רפורמות שונות שיביאו לחיסכון כספי בלי לפגוע ברמת ההוראה ולהעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות.

בדיון בסוף השבוע הוחלט עוד לגבש כמה חלופות לקיצוצים, כדי להתאים את הקיצוץ התקציבי הנדרש להרכב הממשלה שתוקם.

חלופה מרכזית נוספת מציעה להקפיא השנה את מרבית תוספות השכר המתוכננות במגזר הציבורי. לפי נתוני האוצר, הסכמי השכר שנחתמו בשנה האחרונה אמורים להעניק השנה תוספות שכר של כ־5% לכלל המגזר הציבורי ושל כ־24% לציבור המרצים והרופאים. מספר העובדים שעליהם חלים הסכמי השכר השונים בשירות הציבורי מסתכם ביותר מ־420 אלף. הפגיעה בהסכמי שכר חתומים תחייב לקבל את הסכמת ההסתדרות, אולם באוצר מעריכים כי ההסתדרות תתקשה להתנגד להצעה עקב קיצוצי השכר הנרחבים שבוצעו בחודשים האחרונים במגזר העסקי.