בנק ישראל: חוק חדלות פירעון הגדיל את "התספורת" שהלווים עושים לנושים שלהם
מבדיקה שערך בנק ישראל עולה כי שיעור החזר החוב ירד מ-31% מ-25% מאז כניסת החוק לתוקף; הבנק מתריע כי הדבר עלול להביא להתייקרות האשראי במשק ומציע לבצע תיקונים בחוק
בשנת 2019 נכנסה לתוקף בישראל רפורמה בתחום הליכי חדלות הפירעון. מטרתה המרכזית של הרפורמה הייתה לשפר את הטיפול במצבם של אנשים וחברות שנקלעו למשבר פיננסי וחובות, ולסייע להם להשתקם, וכן לייעל את תהליכי גביית החוב.
חמש וחצי שנים אחרי, ובבנק ישראל החליטו לבדוק מה הייתה ההשפעה של הרפורמה, והממצאים שפורסמו היום בדו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל מטרידים. בבנק ישראל ניתחו את תיקי פשיטות הרגל וחדלות הפירעון בין השנים 2016-2021. מהנתונים עולה כי הרפורמה אולי הקלה עם החייבים, אבל הרעה את מצבם של הנושים. לפי הנתונים שיעור ההחזר של החוב של אותו לווים שנקלעו לקשיים ירד מ-31% בשנת 2016 (טרום הרפורמה) ל-25% בשנת 2025, כלומר ה"תספורת" שספגו הנושים הלכה וגדלה.
בבנק ישראל מסבירים שהסיבה לכך היא שהרפורמה קיצרה את משך ההליך לקבלת הפטר (שחרור מרוב החובות). משך הזמן החציוני לקבלת הפטר ירד בעקבות הרפורמה מ-75 חודשים ל-60 חודשים. מצד שני, אמנם חלה עלייה בגובה התשלומים החודשיים של החייבים, אך לא במידה מספקת כדי לפצות על קיצור התקופה.
עוד עולה מהנתונים כי החוב החציוני של החייבים שנקלעו לקשיים עלה מ-250 אלף שקל לפני הרפורמה ל-320 אלף שקל אחריה (כלומר למחצית מהלווים היה חוב של מעל ל-320 אלף שקל). אחת ההשערות היא שהרפורמה עצמה סיפקה תמריץ לבעלי חובות גבוהים יותר להיכנס להליכי חדלות פירעון. עם זאת, מציינים בבנק ישראל שייתכן שגם משבר הקורונה, שפרץ במרץ 2020, השפיע על גובה החובות של חייבים חדשים.
בבנק ישראל מביעים חשש שהנתונים הללו ישפיעו לרעה על שוק האשראי, ועלולים להביא לעלייה בריביות וצמצום האשראי כלפי לווים חלשים יותר. "הריביות נגזרות מהערכת שיעור ההחזר הצפוי ומסיכון חדלות הפירעון, ולכן ירידה בשיעור ההחזר עשויה לגרום למלווים לדרוש ריביות גבוהות יותר", מציינים בבנק ישראל.
עוד הם מוספים כי כ-50% מהנושים בהליכי חדלות פירעון הם הבנקים, שהם ספק אשראי מרכזי במשק, מה שמגביר את החשש להשפעה על שוק האשראי כולו.
חוק חדלות פירעון היא כאמור רפורמה משפטית לשינוי הליך חדלות הפירעון בישראל. החוק שם דגש על שיקום הלווה שנקלע לקשיים, ייעול תהליכי הגבייה, הפחתת הבירוקרטיה, הפעלת מנגונים של פיקוח ובקרה על התהליך ועוד.
לאור הממצאים בבנק ישראל ממליצים לבצע שינויים בחוק שימנעו את ההשלכות השליליות של הירידה בשיעור ההחזר: "הממצאים מעידים, כי הרפורמה השיגה את יעדיה בהגברת הנגישות והיעילות של הליכי חדלות הפירעון, אך במחיר של שיעורי החזר נמוכים יותר. בשל כך, מומלץ כי קובעי המדיניות ישקלו התאמות רגולטוריות שיבטיחו את האפקטיביות של החקיקה הן מנקודת מבטם של החייבים והן מנקודת מבטם של הנושים".
