שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

היועמ"ש מנה את שלל הבעיות במינוי שמיר ליו"ר תע"א - ואז אישר אותו

איך הסביר אביחי מנדלבליט לשרים עד כמה בעייתי מינוי יאיר שמיר ואז אישר אותו, וכיצד חתם מבקר הפנים של החברה את הטענות על ניגוד עניינים בדו"ח שלא סיפק אפילו את הדירקטוריון. גילויים חדשים סביב ההתעקשות הפוליטית למנות את שמיר ליו"ר התעשייה האווירית

נעמה סיקולר 07:0705.02.17

ביום שלישי הקרוב תתכנס ועדת המינויים כדי לדון מחדש במינויו של יאיר שמיר ליו"ר התעשייה האווירית. גילויים חדשים סביב המינוי של האיש שעבורו החליטה ממשלת ישראל לכופף את כל הכללים והחוקים.

 

 

 

1 המסקנה של היועץ המשפטי לממשלה תלושה מחוות הדעת ששלח לשרים

 

תשעת העמודים שבהם דן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט במועמדותו של שמיר לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית (תע"א) הם מסמך מרתק ומטריד. לאורך יותר מ־30 סעיפים הוא סוקר את כל הבעיות שעלולות להתעורר בעקבות המינוי, ומסביר עד כמה פגיעה של ממשלה בהחלטת ועדת מינויים בלתי תלויה חייבת להישמר למקרים נדירים, כיצד לא נעשה שימוש בסמכות הזאת מעולם ולמה הפסילה של ועדת המינויים את שמיר סבירה לדעתו. ואז, בסעיף האחרון, הוא מגיע למסקנה שסותרת לחלוטין את כל הנרטיב המשפטי והערכי שמופיע בחוות דעתו וקובע - הממשלה יכולה לאשר את מינוי שמיר למרות הפסילה של הוועדה.

 

כדי להבין עד כמה המסקנה של מנדלבליט מפתיעה ותלושה מכל הדברים שהוא כותב לפני כן, להלן מבחר ציטוטים מחוות דעתו שהוגשה לשרי הממשלה והגיעה לידי "כלכליסט" - חוות דעת שסייעה להכשיר את המינוי הזה, שהוא בעייתי גם לשיטתו של היועץ המשפטי לממשלה.

 

וכך כותב מנדלבליט: "סמכות הממשלה להתערב בהחלטות הוועדה למינויים שמורה למקרים חריגים בלבד ועליה להתבסס על טעמים כבדי משקל, זאת נוכח מעמדה של הוועדה, שהנה ועדה ציבורית מקצועית בלתי תלויה, ועל רקע החשש מפני מינויים פוליטיים שאינם מתאימים. עד כה לא עשתה הממשלה שימוש בסמכותה מעולם, אף שסמכות זו מוקנית לה משנת 1993".

 

כלומר, לפי פנייתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן, הממשלה מתבקשת לעשות שימוש חסר תקדים בסמכות. האם ראוי לשמר את התקדים הזה דווקא למינוי של שמיר - האיש שנפסל כיוון שיש לו זיקה פוליטית גבוהה לשר הביטחון לאחר שכיהן כשר החקלאות מטעם מפלגתו ישראל ביתנו, האיש שכבר מחזיק בתפקיד יו"ר של חברה ממשלתית (נתע) ויש לו שלל עסקים פרטיים שאין בכוונתו לוותר עליהם? מקריאת הדברים שכותב בהמשך מנדלבליט נראה שגם הוא מתקשה לראות כיצד זה אפשרי.

 

"מינוי דירקטור לחברה ממשלתית הוא החלטה חשובה ביותר שיכולה להשפיע רבות על התנהלות החברה", כותב מנדלבליט. "מינוי לא מתאים פוגע ביכולת הפיקוח של הדירקטוריון על הנהלת החברה ואף עלול להביא לעיוות בפעילותה ובשיקוליה העסקיים. החברה (תע"א - נ"ס) היא אחת החברות הממשלתיות הגדולות והמורכבות ביותר... החברה מצויה במשבר ולפניה אתגרים ניהוליים רבים. על כן יש צורך ביו"ר דירקטוריון פעיל בהיקף משרה של 100%".

 

בהמשך מקבל מנדלבליט את קביעת ועדת המינויים שלפיה לשמיר יש זיקה פוליטית למי שמבקשים למנות אותו. "יוער כי החלטת הוועדה בדבר הזיקה הפוליטית מחייבת את הממשלה ואינה ניתנת להשגה... המועמד בעל זיקה אישית ופוליטית ממשית ואינטנסיבית לשר הביטחון ולשרים נוספים". לכן הוא קובע כי נדרשת במקרה זה "הקפדה יתרה".

 

ולסיום מסביר היועץ המשפטי לממשלה שאף על פי שקורות חייו של שמיר מלמדים על עיסוקים מגוונים ומילוי תפקידים ניהוליים רבים, "יש לתת משקל לעמדת ועדת המינויים, שהיא עמדה סבירה שקובעת כי לא ניתן לאפשר לו לכהן כהונה כפולה בשני דירקטוריונים".

 

מכתבו של מנדלבליט מציף שורה של בעיות נוספות במינוי הזה. הוא מזכיר שאין כיום בכלל מקום בדירקטוריון של תע"א לדירקטורים חדשים. המינוי הזה, לדבריו, יתאפשר בכלל רק משום שעובדי תע"א הסכימו לוותר על מקום אחד בדירקטוריון עבור שמיר. הוא לא מתמודד עם השאלות האם אפשרי שעובדים ימנו באופן הזה דה־פקטו את היו"ר המועדף עליהם? והאם הדבר ראוי בחברה שנמצאת בהליכי התייעלות משמעותיים? והוא כלל לא טורח לבדוק אם ייתכן שליו"ר ועד העובדים הקודם של החברה חיים כץ, היום שר בממשלה שתומך במינוי, יש יד בדבר.

 

הוא מזכיר "בשולי הדברים", כך לדבריו, טענות על ניגודי עניינים שהתעוררו בשתי הקדנציות הקודמות של שמיר כיו"ר תע"א, אך אינו מציג בדיקה מהותית שלהן. אם זו מידת הרצינות שבה מתייחס היועץ המשפטי לממשלה גם לסוגיות מהותיות יותר ממינוי דירקטורים, ישראל בבעיה.

 

 

יאיר שמיר יאיר שמיר צילום: אוראל כהן

 

2 המבקר הפנימי של תע"א: לא נמצאו עדויות לניגוד עניינים באינטרנט

 

ועדת המינויים תדון במינוי של שמיר שנית ביום שלישי הקרוב. היא תעשה את זה לאחר שהממשלה, בגיבוי מנדלבליט, כפתה עליה לעשות זאת. היא לא יכולה לשוב ולדון בנושא שכבר דנה בו בעבר - מידת הקרבה הפוליטית של שמיר לאנשים שמבקשים למנות אותו ובראשם ליברמן ושר הרווחה כץ. אבל היא יכולה בכל זאת לפסול את המינוי אם תמצא למשל שנפלו פגמים בכהונתו הקודמת של שמיר כיו"ר תע"א בשנים 2005–2011.

 

במוקד הטענות לפגמים כאלה עומדת התקשרות של תע"א עם חברת דאסו הצרפתית. לפי הטענות שיובאו בפני הוועדה, שמיר, בעת שכיהן כיו"ר תע"א בעבר, היה מצוי בפוטנציאל לניגוד עניינים וקידם עסקה של תע"א עם חברת דאסו, שמושקעת בקרן הפרטית שלו — קרן קטליסט. השבוע חשף עמית סגל בערוץ 2 כי עם מינויו לתפקיד נמנע שמיר מלדווח על כך. טענת הנגד העיקרית בהקשר הזה היא שמבקר הפנים של החברה בדק בעבר את הנושא ולא מצא חשש לניגוד עניינים. אלא שדו"ח הביקורת הפנימית מ־2013, שהגיע לידי "כלכליסט", מעורר שורה של תהיות. מפרוטוקול דיון בוועדת הביקורת של תע"א שדנה בדו"ח המבקר הפנימי, ואף הוא הגיע לידי "כלכליסט", עולה כי גם חברי דירקטוריון החברה חשבו בזמנו שהדו"ח איננו מספק.

 

המבקר הפנימי יעקב נוס קובע כי תע"א ניהלה מגעים עם דאסו עוד לפני תקופתו של שמיר באמצעות מתווך. הוא קובע כי מדובר בעסקה שבה היה מעורב משרד ההגנה הצרפתי שניהל את המגעים מול משרד הביטחון הישראלי ושבכל מקרה היה מדובר בעסקה כלכלית לחברה. על חלק מהקביעות האלו מערערת היום רשות החברות (ראו בהמשך), אלא שגם כשלעצמה הקביעה העקרונית כי לא עלה חשש לניגוד עניינים מעוררת שאלות. זאת מכיוון שהיא נסמכת על כך שהמבקר מעיד שלא יכול היה למצוא אישור לכך שדאסו אכן מושקעת בקרן של שמיר. שמיר עצמו חתום על סודיות כלפי הקרן ובאתר האינטרנט של החברה לא מצא המבקר עדויות לכך.

 

מידת הרצינות של הממצא, המבוסס על בדיקה באינטרנט, מתחדדת לאור העובדה שהמבקר הפנימי של תע"א מציין בעצמו כי בכל זאת קיימות עדויות לקשר בין קרן קטליסט הפרטית של שמיר לבין דאסו הצרפתית, מכיוון שלוריין דאסו, האחראי על ההשקעות של דאסו בעולם, שאף ביקר בתע"א במסגרת זו, הוא "כנראה משקיע בחברה שהנה מהשותפים של קטליסט", כך על פי המבקר. לוריין דאסו הוא גם יו"ר המועצה המייעצת של קרן קטליסט, אך לדברי המבקר המועצה לא מנהלת את פעילות ההשקעה של הקרנות.

 

כיצד פותר מבקר הפנים את הסתירה הפנימית בין ממצאיו? הוא מסביר שהמו"מ הספציפי התנהל מול חברה בתוך קבוצת דאסו בשם דאסו אוויאיישן, שלה אין קשר לפעילות של לוריין דאסו. המבקר מציין שלשמיר היו פגישות עם בכירי דאסו בעיקר בסלון אווירי בפריז ובנסיעה נוספת — וכולן דווחו בדירקטוריון. נוסף על כך, הוא מציין כי ממילא תשעת העובדים הרלבנטיים שרואיינו סביב הסוגיה לא הצביעו על מעורבותו בעסקה ולכן אין חשש לניגוד עניינים.

 

3 ועדת הביקורת של תע"א לא מסתפקת בדו"ח של מבקר הפנים

 

באפריל 2013 מתכנסת ועדת הביקורת של דירקטוריון תע"א. בין שלל הנושאים שעל הפרק, כמו העסקת קרובי משפחה בחברה והצורך בצמצום מספר היועצים החיצוניים, דנה הוועדה גם בדו"ח של מבקר הפנים אודות החשש לניגוד עניינים בין פעילותו של שמיר בקרן הפרטית לבין פעילותו בתע"א. הדירקטורים מקשים על מבקר הפנים ומוצאים שורה של פרצות בדו"ח המבקר.

 

הם מעירים למשל שלא ברור על בסיס מה נקבע כי לוועדה המייעצת בראשות לוריין דאסו לא היתה השפעה על החלטות ההשקעה של קרן קטליסט. הם מבקשים לבדוק יותר לעומק את הקשרים בין קרן קטליסט לדאסו, מעירים שאם שמיר השתתף בדיוני הדירקטוריון ביחס לעסקה עם דאסו ולא דיווח על כך "אזי יש בעיה", ומבקשים לחזור לישיבות הדירקטוריון ולבדוק מה הובא לידיעתו בנושא. בסיכום הישיבה הם שולחים את מבקר הפנים למקצה שיפורים ודורשים תשובות חדשות תוך שבוע.

 

4 רשות החברות: יש בידינו ממצאים שסותרים את דו"ח מבקר הפנים

 

חברי ועדת הביקורת של תע"א לא היו היחידים שערערו על חלק מממצאי דו"ח המבקר. מכתב ששלח בדצמבר האחרון מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב ליועמ"ש מעלה אף הוא מספר תהיות ביחס לדו"ח הזה. ברשות החברות טוענים למשל שבידיהם מסמכים המעידים על שורה של פגישות בין שמיר לבכירי דאסו בין השנים 2006–2010, הרבה מעבר לפגישות שאליהן התייחס מבקר הפנים. עוד טוענים שם כי קיים תיעוד לא רק לפגישות טקסיות אגב הסלון האווירי, אלא גם תיעוד של מעורבותו ביישוב מחלוקות בעניינים כספיים. מנדלבליט קיבל כאמור את החומר, אך לא דן בו לגופו. כעת הוא צפוי להגיע לשולחנה של ועדת המינויים שתדון במועמדותו של שמיר מחדש.

 

 

אביחי מנדלבליט אביחי מנדלבליט צילום: צביקה טישלר

 

5 זכותם של הפוליטיקאים להחזיר את שמיר לתפקיד יו"ר תע"א מתערערת

 

שורה של גורמים פוליטיים חברו כדי להחזיר את שמיר לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית. עקרונית זו זכותם. זכותו של ליברמן לבחור באיש אמונו, זכותו של כץ לרצות להחזיר לעצמו דריסת רגל בחברה שבה כיהן עשרות שנים כיו"ר הוועד. הזכות הזו מתערערת כשאישור המינוי דורש עיקום ועיוות של כל כללי המינהל התקין שקיימים ביחס למינויים כאלה. כשהדחף למנות הופך למעוור וכשהם גוררים איתם לקלחת גם שומרי סף כמו היועץ המשפטי לממשלה.

 

כל החומר שהובא כאן נלקח מתוך מסמכים רשמיים שהגיעו לידי "כלכליסט". כולם הונחו בפני שרי הממשלה כשהם בחרו לאשר את המינוי החריג הזה למרות הבעיות שבו ולכפות על ועדת המינויים לדון בו מחדש. המסמכים היו בידי השרים, אבל אף אחד בממשלה לא טרח לשאול את השאלות הקשות. ככה נראית פוליטיקה קטנה. היחידה שיכולה לעצור את הסאגה הזו היא השופטת בדימוס בלהה גילאור, יו"ר ועדת המינויים, שעד כה עמדה בפרץ. כעת הכדור חוזר למגרש שלה.

 

יאיר שמיר סירב להגיב לדברים וכמוהו גם יעקב נוס, לשעבר המבקר הפנימי של תע"א. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x