שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אוכל

טבעוני, אבל בגובה העיניים

שחר קיכלר היתה ילדה־זמרת שגדלה להיות בשלנית טבעונית. במעדניית Vivida בתל אביב היא מוכרת מנות ביתיות וזולות לטייק אווי, כמו לזניה בבשמל קשיו ומוסקה עם ראגו סויה

רעות ברנע 09:0212.05.19

שלט קטן בפינת הרחובות בוגרשוב ושלום עליכם בתל אביב נושא את הלוגו "Vivida – מטבח שמח מן הצומח". מאחורי הדלפק עומדת שחר קיכלר שפתחה את המקום לפני כחודשיים, והיא מגדירה אותו כמעדנייה טבעונית שמציעה אוכל מוכן, מאפים ומוצרי מדף, כולם ללא מוצרים מן החי. "בניתי תפריט שלם יחד עם אמא שלי שהיא דיאטנית, שעונה על כל הצרכים של טבעונים מבחינת ערכים תזונתיים", היא מסבירה. "הכל מתבשל בתהליכים ביתיים, אני מנביטה את כל הקטניות ומשתמשת בכמות קטנה של שמן".

 

שחר קיכלר עם סלט של ויוידה שחר קיכלר עם סלט של ויוידה צילום: אוראל כהן

 

בתפריט מנות קבועות לכל יום בשבוע. בהן ספגטי בולונז משבבי סויה, לזניה עם בשמל מקשיו, מוסקה עם ראגו של שבבי סויה, חצילים ותפוחי אדמה, סינייה כרובית עם זוקיני ובצל אדום אפויים ברוטב טחינה ועוד. "כל המנות הן דברים שפיתחתי לגמרי לבד", מסבירה קיכלר, "עם השראות מכל מיני מקומות. למשל, לטחון ירקות כתומים עם קרם קוקוס בתבשיל הקארי היה רעיון של אמא שלי, ותבשיל החומוס והמנגולד מבוסס על מתכון של סבתא שלי. את 'יוכבד בכפר', אחד התבשילים האהובים פה של קוביות סייטן ותפוחי אדמה, ביססתי על התבשיל הכפרי של טבעול שלהם אני מוסיפה כמה כפות של רוטב ברביקיו שהופך אותו מטעים ל'אומייגוד טעים'".

 

קיכלר (28) מסרבת לקרוא לעצמה "שפית". היא מגדירה את עצמה בשלנית, וגם לזה התגלגלה לגמרי במקרה. היא בכלל היתה בטוחה שתהיה זמרת, שכילדה השתתפה בתוכניות כמו "בראבו", למדה במגמת מוזיקה ושרה במקהלה של שלמה גרוניך. "באיזשהו שלב הבנתי שבחרתי ללכת למקומות שאומרים לי 'לא'. ניגשתי למבחנים ללהקה צבאית ואמרו לי 'לא', וככה גם באודישנים ל'כוכב נולד' ו'דה וויס', שהלכתי אליהם שוב ושוב — תמיד ניסו להוציא ממני סיפורים עצובים או לדבר על מערכות יחסים קשות, ולא היה לי מה לספר, אני פשוט שרה יפה", היא צוחקת. "כנראה קיבלתי כל כך הרבה פעמים 'לא' שהחלטתי לעזוב את חלום הילדות".

 

תבשיל כפרי תבשיל כפרי צילום: אוראל כהן

 

את האהבה לבישול גילתה בטיול אחרי הצבא לדרום אמריקה, שם החלה לבשל בהוסטלים שבהם שהתה, אבל את העובדה שהאוכל שלה מעניין גם אחרים גילתה די במקרה: "ב־2015 כבר הייתי כמעט טבעונית לגמרי וככל שנהייתי יותר טבעונית ככה עניין אותי ללמוד לבשל יותר דברים". תחילה כשגרה בחיפה בישלה ומכרה מתוצרתה דרך עמוד הפייסבוק "שחר מבשלת" לסטודנטים בטכניון. כשהיא ומשפחתה עברו ב־2018 לרמת גן חזרה לזה ו"גם בפעם השנייה זה טס. התחלתי לקבל הזמנות לאירועים ובראנצ'ים".

 

את המקום הקטן שיפצו קיכלר ובן זוגה לבד במשך כשבועיים וכבר חודשיים שהיא מגיעה כל בוקר בשעה שש בבוקר ומתחילה לבשל. "זו לא מסעדה. אין לי שירותי מלצרים ולא צריך להשאיר טיפ. האוכל מוכן, לא מכינים אותו על המקום. זה כמו להגיע למטבח של אמא שלך".

 

לזניה בבשמל קשיו לזניה בבשמל קשיו צילום: אוראל כהן

 

בתל אביב יש המון אפשרויות טבעוניות. למה צריך עוד אחת?

"אני מבשלת אוכל ביתי, אבל מושקע. כשאת הולכת ל'אנסטסיה' לאכול צהריים את צריכה להוציא 70 שקל, ויש מקומות טבעוניים שהם היי־אנד כמו 'באנה' ו'Opa'. אבל אי אפשר לאכול במקומות האלה על בסיס יומיומי. אצלי אפשר היום לקבל בתוך דקה ארוחה שלמה ב־46 שקל, וזה משהו שאין לו היום מענה".

 

איך את מצליחה לתמחר אוכל כזה במחיר כה נמוך?

"זה האוכל הכי זול בעולם. מנת צהריים מורכבת מאורז, עדשים, חומוסים וירקות. זה הבסיס. אלה חומרי גלם פשוטים וזולים. אני לא משתמשת, כמו במסעדות הטבעוניות בפטריות חורש או באק צ'וי, וגם טופו הוא הרבה יותר זול מכל עוף או בשר. הרעיון הוא להכין מנות יצירתיות מחומרים פשוטים כדי שאפשר יהיה לאכול פה גם על בסיס יומיומי. מעבר לזה, הכל נעשה פה לבד. העובדת שלי ואני עושות הכל – מבשלות, מוכרות, מגישות, מפנות, שוטפות כלים וגם מנקות שירותים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x